
מאת מוחמד אבו חרב
מוחמד אחמד חוסיין אבו חרב, בן 32, נשוי ואב לשניים, הוא פועל ותושב דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה. את עדותו גבה תחקירן בצלם ברמאללה, איאד חדאד, באמצעות הטלפון, ב-13 ביולי.
מאת מוחמד אבו חרב
מוחמד אחמד חוסיין אבו חרב, בן 32, נשוי ואב לשניים, הוא פועל ותושב דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה. את עדותו גבה תחקירן בצלם ברמאללה, איאד חדאד, באמצעות הטלפון, ב-13 ביולי.
מאת אלי אמינוב
במקום לנצל את ההסכם כמנוף לאפשרות לנהל משא ומתן עם ממשלה מאוחדת המכירה בקיומה, פנתה ישראל כמנהגה למלחמה נוספת. עוד פרק במלחמה המתמדת, שמטרתה להמשיך להעביר את פלסטין ההיסטורית לידי הציונות ולהפטר מאוכלוסיית הילידים "המיותרת".
מאת בילאל אל-אסטל
ישבנו יחד וצפינו במחצית הראשונה של המשחק. שתינו קפה ותה והאווירה הייתה רגועה. לא שמענו מטוסים באזור. פתאום היה פיצוץ גדול. כשהבנתי מה קורה, מצאתי את עצמי קבור תחת העפר והחול.
מאת איתן קלינסקי
מח"ט גבעתי דואג לשלב את ה' אלוהי ישראל במערכה: "ה' אֱלוֹהֵי יִשְׁרָאֵל, אָנוּ נִלְחָמִים כְּנֶגֶד הָאוֹיֵב הַמְּנָאֵץ שִׁמְּךָ". גם מח"ט בחמאס משלב את אללה וקורא להלחם נגד אויב המנאץ את שמו.
אילנה הרסטון-לוטן
אז הפלסטינים ואנחנו, עם מחזור האלימות האינסופי, כבר לא מעניינים אף אחד. אבל האמת היא, שתמיד ידענו שלא האמריקאים, הבריטים, או הרוסים, וגם לא ערב הסעודית, הקוורטט או האו״ם, יפתרו לנו בעיות הקיום.
מאת נידאל עיסא
במקום הזה נמצאים האנשים שמצילים חיים ואלה שחייהם בסכנה. העולם בחוץ לא משנה. בחדר הניתוח מדברים רק על חיים. אבל איך אפשר לדבר על חיים, כשאין ציוד סביר מינימאלי שאיתו אני כמנתח אמור לבצע ניתוח?
מאת צילי גולדנברג
מעבר לשאלות המוסריות והחוקיות השאלה המתבקשת היא מהיכן מגיע החומר הרעיל לידי יצרני הנשק של צבא ארה"ב. מי הן הספקיות של החומר הנורא הזה, ומה מידת אחריותן של הספקיות לטבח ולפשעי המלחמה שהתבצעו באמצעותו? התשובה לכך מסתרכת מהבית הלבן, דרך חברת מונסאנטו ועד לפתח ביתנו.
מאת גדעון ספירו
זו שעתם של הימין המתלהם הנוקם ותמונת הראי שלו החמאס הרצחני. שעת הגופות, פולחן המוות. זה האלמנט הממלא אותם באדרנלין. אני שומע את פתרונות מומחי הממסד הממלאים כפטריות לאחר הגשם את אולפני הטלוויזיה השונים ומתחרים ביניהם מי יקיז יותר דם.
מאת נג'מה עלי
זה קרה ברכבת הקלה בירושלים. ישבתי בשקט. צעקות נשמעו והרכבת נתקעה. מאות, אולי אלפים דפקו על החלון של הרכבת. מוות לערבים, צעקו. פחדתי.
מאת אבשלום קווה
לפילון אלברט ירוסלב רוזנצוויג נמאס. נמאס זו לא מילה; אף כי גילו הפילי צעיר, שלושים שנה וקצת על פי עץ יוחסין שנמצא בספריה הלאומית, שימש בחורנו בתפקידו במונח הנ"ל רק עשר שנים אך שבטו ומשפחתו נשאו בנטל אלפי שנים.
מאת אהוד שם טוב
אין ספק שהוועידה מקדמת שלום של האליטה הישראלית-אמריקאית-פלסטינית, של שתי מדינות לשני עמים, ללא עיסוק בכיבוש (כלשהו), לעוולות (כלשהן) או לאחריות (של מישהו על משהו), הרי חלק ממכובדי הוועידה, במציאות ומקום אחרים היו נחשבים לפושעי מלחמה.