מאת גדעון עשת
הוצאת כתר, אולי במשותף עם רשת קרביץ, רוכשת את הבעלות על סטימצקי – רשת חנויות ספרים הגדולה במדינה. כך וכך גרושים שולמו, אם שולמו בכלל. המוכר, קרן מרקסטון "אכל אותה" עם הפסד של כ – 200 מיליון או משהו כזה. אז איפה השטיח ואיפה הלכלוך?

מאת אפרים דוידי
חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית יורדת בהתמדה. ערב יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים, ה-1 במאי, לנתונים אלה משמעות מיוחדת לאור הקמפיין שהתפתח בשבועות האחרונים להעלאת שכר מינימום ל-30 שקל לשעה.

מאת עודד גולדרייך ולין חלוזין-דברת
החלטת אוניברסיטת תל-אביב לסגור את החוג ללימודי צרפת היא חלק מתהליך עמוק ורחב של הפיכת האוניברסיטה למוסד המכשיר כוח אדם לשימוש המגזר העסקי. בכך, החלטה זו גם משקפת את ניצחונה של מדיניות הניהול של האוניברסיטה כעסק כלכלי לכל דבר ועניין.

מאת גדעון עשת
אמנם זה לא ממש העסק של קרנית פלוג אבל הנגידה היא גם יועצת כלכלית לממשלה. וככזו היא מוצאת לנכון לייעץ עוד בטרם יש הצעה.  מי שמאמין ביושרה של פלוג יכול להסיק מדבריה וממצגותיה ששר האוצר יאיר לפיד הוא במקרה הטוב, טיפש. במקרה הרע הוא שקרן. ויהיו שיאמרו, לא בלי צדק, כי אפשר גם וגם.

מאת גדעון עשת
סולידריות מקצועית חיונית לשמירת זכויות עובדים ואתיקה, ואיגודים מקצועיים הם כלי חיוני לחלוקת ההכנסה בין ההון לעבודה. לנדס, אפשר להבין, הוא בצד ההון. ואם תהיה לעבודה תמורה הוגנת – הרווח יקטן. חמור מאוד.

מאת גדעון עשת
הסיבה העיקרית שאולי  הפעם יהיה משהו שונה היא ההמלצה לבטל את אגרת הטלוויזיה. זה הצ'ופר שהוועדה נותנת לפוליטיקאים שיחלקו סוכרייה לעם תוך ויתור, אולי, על מעורבותם בניהול רשות השידור. הנה, על כן, תרומה לסעיף החביב הזה בהמלצות: שימו לב ל"אגרת הרדיו" ותבינו את הבלוף.

מאת נוגה דגן בוזגלו, אתי קונור-אטיאס ואריאן אופיר
רוב הנשים העובדות בגיל שמעל 60 עושות זאת בלית ברירה, כיוון שסביר להניח שאין להן הכנסה מפנסיה או שהכנסתן מפנסיה נמוכה מאוד ואזי עליהן להסתמך בעיקר על קצבת הזקנה. הממצאים של מרכז אדוה תומכים, אם כך, בהגדלת קצבת הזקנה ובו בזמן באי-דחיית גיל הזכאות לקצבת זקנה ולפנסיה.

מאת גדעון עשת
בינתיים התעוררה מהומה קלה. פרשן "הארץ" טען שהתכנית היא בבחינת "שוד כספי החוסכים". מרכז אדווה וארגוני נשים קצפו שוב על הרעיון להעלות את גיל הפרישה לנשים שסובלות מכפל תעסוקה: הן בעבודה מחוץ לבית, והן בעבודה בתוך הבית.  הוויכוח על גיל הפרישה, חשוב ככל שיהיה, מייגע.

מאת גדעון עשת
הייתה השבוע תחושת עונג כאשר אותם מומחים הופתעו מהודעת בנק ישראל על הפחתת הריבית מחודש מארס ואילך. וואללה, איך הצליחו לעבוד עלינו! איזו הפתעה! כל הכבוד לנגידה ד"ר קרנית פלוג על מהלך מבריק! כי כבר אמרנו, לפי אותה תיאוריה מפוקפקת הדרך היחידה שממשל יכול להצליח במהלכיו היא להפתיע.

מאת שמואל אמיר
האם יש אפשרות להתייחס ברצינות כלשהי לתיאור הדמיוני הזה של הממשל האמריקאי בחמש השנים האחרונות? כלום יש צורך להתייחס ברצינות לעיתונאי המדווח הזה שגם כל עברו מוכיח על כתיבה של מיינסטרים אגרסיבי, שהבטיח לנו תדיר "שנתניהו עוד יפתיע" ועשה קריירה יפה מהסתה נגד איראן.

מאת דני פילק
אחת הבעיות המרכזיות של מערכת הבריאות הישראלית היא שהממשלות השונות ביקשו "לפתור" את הבעיה שנוצרה כתוצאה מהשחיקה בהוצאה הציבורית בבריאות, על ידי שילובים בין המערכת הציבורית והפרטית. התוצאה הישירה של שילובים אלה היא ייבוא למערכת הציבורית של אי השוויון וחוסר היעילות, המאפיינים את המערכת הפרטית.