מאת חיים ברעם
בשני דיונים ארוכים ומרתקים בפייסבוק נתקלתי ברעה החולה, המשבשת לדעתי את הדיון הציבורי בנושאים חשובים ועקרוניים. באחד מהם, שאותו יזם עיתונאי בכיר, ניסו כל המשתתפים למצוא את האשם האמיתי באסון הכלכלי שפוקד את מדינת ישראל ושאת מחירו נדרשים לשלם דווקא אלה שאין להם.
מאת איתן קלינסקי
לתשומת לב הדיקאן ההתייחסות שלי היא במיקרו ולא במקרו, אין לי כלים לקבוע מסמרות של מקרו, אני מצביע על עוצמת הפיחות בסולם הערכים בחייה של אוניברסיטה אחת מנקודת מבט התחומה במיקרו. אני מתייחס לתמונה, בה מותר לקבלן עבדים לפסול יוזמה חברתית בין כתל מוסד אקדמי, ולדיקאן אין מה להגיד.
מאת חיים ברעם
חשבנו אז על החזרת כל השטחים הכבושים, חלוקת הריבונות בעירנו ושלום עם הפלסטינים ועם שאר מדינות ערב. השלום היה יעד, אבל גם אמצעי להפניית משאבים לצרכים חברתיים, לשוויון, לסוציאליזם. החלום הזה קועקע עד תום.
מאת ראובן קמינר
לא השלטון הפנימי של אסד הוא העניין. כל דמוקרט ושוחר שלום חייב להזדהות עם המחנה השולל מארצות הברית את הזכות להחליט מי ישלוט בארץ זו או אחרת. ההתקפה הישראלית היא מכה קשה לסיכויים של ישראל לחיות בשלום באזור זה. יתרון צבאי, גדול שיהיה, לא יביא שלום ובטיחון לעם בארץ זו.
מאת גדעון ספירו
כמה סמלי ואופייני שההחלטה הראשונה שקיבלה הכנסת החדשה נגועה בגזענות – הארכת החוק האוסר על פלסטינים אזרחי ישראל להתאחד במדינתם עם בני/בנות זוגם מהשטחים הכבושים. זה עשר שנים שהחוק מוארך מדי שנה. מה שאמור היה להיות זמני הופך לקבוע, שהרי אחד מסימני ההיכר של ישראל שאין גבול לזמניות, בעיקר כשמדובר באפליית ערבים.
מאת חיים ברעם
בשבוע שעבר מתחתי כאן ביקורת קשה גם על החרדים וגם על שונאי החרדים ובינתיים נחת שר האוצר יאיר לפיד על דוכן הנואמים לכנסת (הוא כבר הספיק לאמץ יחס של בוז למוסד הנבחר הזה, שאמור לייצג את כולנו), ונהם כלפי הח"כים מהסיעות החרדיות בסגנון מחפיר שאין לו כפרה.
מאת ראובן קמינר
זוכרים את קולין פאוול ואת הראיות שהציג לעולם כולו על הנשק להשמדה המונית של סדאם חוסיין? יש יסוד להאמין שאנו עוסקים בימים אלה בפרסה חדשה. ההיא היתה פרסה רצינית. החדשה, שהיא חלשה על פניה ותשכנע רק את אלה המשתוקקים לשכנע כי משטר אסד החל להשתמש בנשק כימי להשמדה המונית.
מאת חדוה ישכר
ההזמנה למפגש השני של השדולה "להשבת מסתננים לארצם" התקבלה ב"קו לעובד" יומיים לפני המועד שנקבע ליום רביעי 24 באפריל. שלח אותה בדוא"ל עו"ד יכין זיק, עוזרה של יושבת ראש השדולה, ח"כ איילת שקד, שכאילו נזכרה לפתע שחשוב להציג מראית עין של דמוקרטיה. חרף ההתלבטות שאעמוד עליה בהמשך, החלטתי להשתתף.
מאת גדעון עשת
האם ראוי לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי? עצם הצגת השאלה באופן הזה מלמדת כי המציע מסתכל על תשלומי השכר הציבוריים כאל הוצאה ככל ההוצאות. ואם נגזר לקצץ בהוצאות אז דין השכר אינו שונה מדין קצבת הילדים, הדלק לטנק וכל הוצאה ציבורית אחרת, למעט החזר חובות שנחשב קודש קודשים.
מאת איתן קלינסקי
מה שנראה כזכות טבעית של כל אדם, להעתיק את מקום מגוריו ללונדון, במקרה הנוכחי זה אחד מביטויי הכיעור בנורמות החיים של הקפיטליזם בהתנהגותו החזירית.
מאת גדעון עשת
כולם מדברים על התועלת שבשימוש בגז טבעי. לא מצאתי אחד שיקום ויאמר שיש בגז טבעי תועלת ובלבד שהמס המוטל עליו, יתחשב בזיהום שהוא גורם בהשוואה לדלקים מזהמים אחרים. זה כל זה תמוה במיוחד בהתחשב בכך שעל פי התקשורת יש לממשלה חור תקציבי גדול. אך מס על הזיהום, שיכול בקלות לסגור את כל החור במהירות שיא, כלל לא עולה לדיון.
