מאת חיים ברעם

במקום לעלות על המתרסים בגלל ברית מדומיינת בין השמאל לבין המוסלמים מוטב שפרשני העיתון של המדינה ייאבקו בכל כוחם נגד שיתוף הפעולה האמיתי בין המרכז לבין הימין ההזוי של נתניהו ושל שותפיו.

מאת אלי אמינוב

רק יחידות משמר אזרחי שתיבחרנה ע"י האוכלוסייה המדוכאת עצמה, יוכלו להגן על הישובים הפלסטינים ועל התינוקות הפלסטינים מהתקפות הטרור היהודי.

מאת ראובן קמינר

במקום העיסוק העקר בוויכוחים לטובת נוסחה זו או אחרת של פתרון הסכסוך, עלינו לראותו כפונקציה של המאבק בוושינגטון ושל תפקיד ישראל שם. הרצון הערכי שלנו להגיע לפתרון הסכסוך "שלנו", מטשטש את ההכרה בעובדה שפתרון הסכסוך כלל אינו עומד על סדר היום.

מאת תמר פליישמן

המציאות הנהוגה בשבועיים הראשונים, לעומת שני ימי השישי שנעלו את חודש הצום והסיבות שהביאו לסיבוב הפרסה הזה, מוכיחים שוב את מה שעדיף מבחינת השלטונות להשאיר במישור הסמוי.

מאת גדעון ספירו

נורי אלעוקבי הוא חברי. עשרות שנים הוא נאבק לחזור לאלעראקיב שם נולד. הוא מקפיד כל השנים להיעזר בשיטות לא אלימות. מאבקו האציל לא הציל אותו מאלימות המשטרה.

מאת יוסי ברנע

לא מספיק לעסוק בפוליטיקת הזהויות מבלי לעמוד על כך שהיא אנומלית מיסודה. אף אחד בקרב הפאנל החשוב לא טרח להסביר איך ניתן כיום לדבר על חברה, מדינה ואידיאולוגיה מכוננת, במונחים שונים זה מזה.

מאת אפרים דוידי

אין מנוס מהמחשבה שהגיע הזמן שיש להסיר את המצור. כאן ושם. אבל, כל עוד המצור יימשך, כל עוד הכיבוש יימשך, אין להתפלא על כך שתנועת החרם על ישראל ועל התוצרת של המפעלים הישראלים בהתנחלויות הולכת וגוברת ברחבי העולם.

מאת שמואל אמיר

בעייתה של ישראל היא קיומית, לעתיד הקרוב, הרחוק או אפילו כאן ועכשיו. בעייתה של ישראל היא שהיא קמה על בסיס גירושה של האוכלוסייה המקומית שהייתה כאן לפנינו. עובדה זו מאפילה על כל בעיה אחרת גדולה כקטנה שאנו נתקלים בה.

מאת דוד גלעד

רח' השוהדא על פתחי הבתים שרותכו, על שממתו הירחית, על המרפסות שהפכו להיות כלובים מהם מציצים תושבים מפוחדים, הוא התגלמותו של פשע נגד האנושות. הוא התגלמותו של משטר הפרדה המדכא את 180 אלף תושבי חברון בשמן של 80 משפחות של פורעי חוק יהודים.

מאת מור אפרת
בראשית החודש פנינו למנהל בית החולים הדסה עין כרם, פרופ' יורם וייס, בתלונה על עיכוב בקבלת פצוע לחדר מיון ועל התנכלות לצוות רפואי של הסהר האדום בבית החולים.

מאת איתן ברונשטיין אפריסיו ואלאונור מרזה ברונשטיין

עד לפני שנים ספורות הנכבה צוינה בתוך ישראל בעיקר ביום העצמאות. היתה זו מסורת משפחתית וקהילתית בקרב הפלסטינים עקורים הפנימיים מימי המשטר הצבאי שהתפתחה בעקבות הסכמי אוסלו להפגנה פוליטית עממית וגדולה.