מאת ח'אלד אל-עזאייזה
ביולי 2012 חידשה ישראל, באופן חלקי, את ביקורי המשפחות של אסירים פלסטינים תושבי רצועת עזה בבתי כלא בישראל, בעקבות שביתת רעב של קרוב לאלפיים אסירים פלסטינים. בהחלטתה לחדש את הביקורים, קבעה ישראל קריטריונים נוקשים והתירה רק ביקורים של הורי האסיר ושל בת זוגו.

מאת נטע עפרוני
מחסום העומד בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים, אינו מסוגל להכיל את כמות האנשים המבקשים לעבור דרכו לירושלים בשעות המעבר הסואנות. הצפיפות הבלתי אנושית ותנאי ההמתנה המשפילים והמזעזעים גורמים סבל רב

מאת חיים ברעם
לכאורה, הייתי יכול להטביע חותמת של כשרות למהדרין על הנוסחה האנטי-אימפריאליסטית של חברי, אלמלא היו בה כמה חולשות עובדתיות ורעיוניות שמטילות בה פגמים משמעותיים. בשום מקום לא מצאתי הוכחה כלשהי לטענה הבסיסית שחמאס באמת נאבקת נגד ההגמוניה של ושינגטון.

מאת דוד לסרי
לא קיימת "זכות האדם לנהל את זמנו", אך נדמה לפעמים שפגיעה כזו שוללת מהאדם רכיב חשוב בזהות האישית ומפשיטה אותו מהאפשרות לבחור את דרכו במסגרת המוגבלת של הזמן הניתן לנו על פני האדמה.

מאת גדעון עשת
כעת, א-פרופו ריסוס סיסמאות גזעניות מתעוררים שודדי הקרקע ובוכים. העוקרים ובוכים מודל 2014 כמו היורים ובוכים של 1973 מנסים בעיקר למרק את מצפונם במילים. לתקן את העוול במעשה? לא בא בחשבון. שתושבי בירעם, איקרית וג'יש יתחזקו, בריונים ימניים ישחיתו, ואנחנו נכתוב מודעות.

מאת אבשלום קווה
אדוני אלוהים, גם אם עברת לעבוד ברבע או בחצי משרה / אנא במטותא ממך, שים קץ לכלימה ולחרפה / למפעל השטן הדתי-לאומי הקרוי התנחלויות / למהרסי כרמים, מטעים ומעיינות / לתרכיז השחצני והמרושע, לנבלים ברשות התורה / גרועים שבעתים מאנשי סדום ועמורה / שמים עליך ועל שכמותך ואחד קצוץ

מאת זהייה קונדוס
הסיפורים כאן אינם שונים מהסיפור הקלסי שמנסה לשרטט את יחסי הגומלין בין כוח ומוסר. בתנאים מסויימים של ההיסטוריה של האנושות הקולקטיב מאבד את צלמו המוסרי ולא מתיר ליחידים בתוכו אף את האפשרות להצליח לשמור על שפיותם כאשר עצם יכולתם לתיעוד נחבלת.

מאת עפרה ישועה-ליית
בסמכותו המלאה של שר הבטחון יעלון וראש הממשלה האחראי עליו לבלום את המהלך המטורף, הבזבזני והמרושע של איכלוס עוד התנחלות עירונית בלב חברון. ומה חושב על כך שר האוצר? את העלות הכלכלית של תחזוקת הפצצה המתקתקת הזאת בלב אוכלוסייה מותשת מהתעללות הוא ממילא לא מסוגל לחשב

מאת רוחמה מרטון
יום האדמה הפלסטיני-ישראלי מסמל לא רק את האבל על ששת הפלסטינים שנהרגו ביום זה בשנת 1976. ממש לא רק. הוא מסמל את הגזל, האפליה ואת הכוחנות המופנית נגדם מטעם השלטון הציוני. או במלים אחרות את הגזענות היהודית ישראלית שלבשה פנים מוחשיות ומציאותיות החל משנת 1948.

מאת גדעון גיתאי
בדיוק 38 שנה לאחר יום האדמה – שבו רצח ״צבא ההגנה״ שישה אזרחים בסחנין, דיר חנא, וכפר קנא — הגיע הרמטכ"ל-על האמריקאי לביקור בישראל.  האם מרטין דמפסי הגיע כדי לחפש ולסכם היכן ינוסה הנשק החדש? ראש הממשלה בנימין נתניהו מציע את איראן. בינתיים שולח הרמטכ"ל בני גנץ חיילים להרוג במחנה ג'נין, וברצועה.

מאת שמואל אמיר
עצומות נגד הכיבוש הן אמצעי רצוי וראוי לעורר את הציבור למאבק נגד הכיבוש ובעד השלום. אך לאחרונה מתפרסמות גם עצומות המנסות לגייס ציבור רחב למען שלום תוך ריכוך, טשטוש ודילוג על התנאים ההכרחיים למען השגתו. עצומות כאלה בסופו של עניין מחמיצות את המאבק הציבורי למען השגת שלום אמת.