
מאת דוד גלעד
אדמת הלאום שייכת כמובן וכמתחייב, לכל העם היהודי, אולם לאזרחי המדינה שאינם יהודים אין זכויות באדמות אלה. ליהודי קמצ'טקה, איסלנד, בלוצ'יסטן, איי שלמה, וכו', יש ויש.
מאת דוד גלעד
אדמת הלאום שייכת כמובן וכמתחייב, לכל העם היהודי, אולם לאזרחי המדינה שאינם יהודים אין זכויות באדמות אלה. ליהודי קמצ'טקה, איסלנד, בלוצ'יסטן, איי שלמה, וכו', יש ויש.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
יתכן שאחת הסיבות לכך שהעברת השליטה ברשות הטבע והגנים ומימונה לידי קק"ל לא זכתה לתרעומת ציבורית היא שהשיח הציבורי סביב הנושא הוטמע והועלם לתוך הנרטיב השקרי של הורדת מחירי הדיור.
מאת גדעון עשת
יש לקוות כי מרבית מצביעיו של משה כחלון בבחירות האחרונות מבינים כעת, בסופו של התקציב הראשון שהגיש כחלון, כי האיש אינו אלא ליכודניק בינוני שלא מעלה ולא מוריד. סתם עוד אחד.
מאת חיים ברעם
אין טעם ואין סיבה לבקש סליחה ממישהו. זה טוב, זה צודק, זה נכון וזה יפה להיות סוציאליסט שוחר שלום; זה מכוער, זה זדוני וזה שקרי לסלף את ההיסטוריה, לרמוס עם שכן ועדות שלמות בשם "הציונות הסוציאליסטית".
מאת אילנה הרסטון-לוטן
אני חולקת על הסל בכך שהוא מבכה על היעדר זעם. יש זעם, רק שלזעם אין שפה. ובהיעדר שפה לא ניתן לנסח בצורה ברורה מהי הבעיה ולא לנסח אסטרטגיית פתרון.
מאת חיים ברעם
במקום לעלות על המתרסים בגלל ברית מדומיינת בין השמאל לבין המוסלמים מוטב שפרשני העיתון של המדינה ייאבקו בכל כוחם נגד שיתוף הפעולה האמיתי בין המרכז לבין הימין ההזוי של נתניהו ושל שותפיו.
מאת חיים ברעם
החברה הישראלית מחולקת, מנקודת ראות פסיכולוגית, לשני חלקים: הרועדים מפחד 24 שעות ביממה; המדחיקים את הפחד עד שהוא מתחיל להתבטא בחולשת הגוף, במחלות קשות, בסבל פיזי רב.
שלמה סבירסקי וירון הופמן-דישון
ציפיות הציבור מהמדינה מבוססות על זיכרונות עבר רחוק, כאשר הממשלה לא היססה להכניס ידה לקופתה ולפעול ישירות בשוק. הממשלה סיפקה אז אופציה ציבורית לדיור. כל זה השתנה.
מאת עודד גולדרייך
הפוליטיקה הניאו-ליברלית היא פרויקט קוהרנטי שמהותו שיקום כוחו של ההון ביחסי הכוחות בין ההון למעמד העובדים. ראוי לקבוע את גבולות התקופה הזאת מתוך הפרספקטיבה של השינוי ביחסי הכוחות בין ההון למעמד העובדים.
מאת אפרים דוידי
התארגנות, מאבק ותודעה מעמדית הם המרכיבים המרכזיים במאבק בניצול עובדים – גם בתופעה הקשה של העסקה קבלנית. יש לאסור כליל על העסקה קבלנית במשק הישראלי.
מאת גדעון עשת
אין באמת תחרות אלא למיעוט קטן של "צרכנים" שבאמת כלל לא זקוקים לאשראי. לאלה – העשירים ומיטיבי הכנסה – הבנקים דוחפים אשראי זול. כי זו טיבה של "תחרות" בבנקים: את המחיר הנמוך משלם העשיר ואת המחיר הגבוה – כל השאר. וככל שאתה עני יותר – כך המחיר עולה.