מאת עפרה אור
סייבר-פמיניזם הוא דבר חשוב אבל כך גם פמיניזם בשטח. אני צופה כי הבסיס הרעיוני והחברתי שנוצר בפועלות ברשת ינביט וילבלב רעיונות, מיזמים ושיתופי פעולה נוספים.

מאת חיים ברעם
היום יותר מסוכן להיות ילד יהודי בירושלים מאשר בטולוז, והשינויים והתהפוכות בנושא הזה אינם משפיעים על הנחת היסוד המוצקה, שאין כיום לישראל מה להציע ליהודים שאינם גרים בה. המאבק האנטי-פשיסטי יקבע לא רק את איכות חיינו אלא גם את עצם האפשרות והסיכוי שלנו לחיים טובים ומכובדים.

ריאיון עם פרופ' אנדראה פומאגאלי
מעבר ליצירת ערך מסחרי למה שאנו תופסים כ"פנאי", הרשתות פועלות כאמצעים לשליטה חברתית והפיכת הטעמים והעדיפויות הציבור להומוגניים. אם ברצוננו להפיץ ידע ולהנגיש אותו לכלל הגולשים, יש לבטל את ערכו המסחרי.

מאת גדעון ספירו
מול הדומה בין הרוצח מטולוז לפשעי הכיבוש הישראלי,  ניצב הבדל תהומי בין צרפת לישראל. ראו איך ההנהגה הצרפתית הגיבה. כאיש אחד גינו את המעשה. וכאילו לא די בדם שכבר נשפך, מכין ראש הממשלה את דעת הקהל למלחמה נוספת עם איראן, שעלולה להיות הנוראה מכולן.

מאת מתן קמינר
קל לומר שאם הקפיטליזם לא קרס עד כה, אזי כנראה יש טעות בתיאוריה. אך במבט מעמיק יותר נראה שטעותו היחידה של מארקס היתה חוסר הכרתו בכישרונו של ההון לחמוק שוב ושוב מאותה קריסה. כדי להגשים את החלום, אנו זקוקים ל"קפיטאל" – לא כמצבה קטנה ואדומה על מדף הספרים, אלא כבסיס לדיון ולפעולה.

ריאיון עם ארמניו קרלוס
במהלך שבוע אחד נערכו שתי שביתות כלליות בחצי האי האיברי. בשבוע שעבר נערכה שביתה כללית על פי קריאת הקונפדרציה הכללית של העובדים של פורטוגל (CGTP) ששיתקה את המדינה. "כבשו את הרחובות, חסמו את הכל" היא אחת מסיסמאות העובדים שהונפו במהלך ההפגנות.

מאת ראובן קמינר
יש חשיבות לערנות מול תוכניות ארה"ב ובעלי בריתה, המבקשים להצית מלחמה באזור. האימפריאליזם עדיין מאד איתנו. והוא האויב העיקרי של עמי האזור. האם יש להתנצל על כך שחוזרים על אמת זו?

מאת שחר בן חורין
נחוצות הפגנות משמעותיות של אנשים עובדים וצעירים, ישראלים ופלסטינים כאחד, שיידרשו צדק חברתי ושלום, שייקראו להפסקת המצור וההתקפות על עזה וגם להפסקת ירי הרקטות ממנה, שייקראו להיאבק בהתקפות ממשלת נתניהו על העובדים והעניים ושייצאו נגד חרחורי-המלחמה של ממשלת ההון, שפניה כעת למלחמה עם איראן.

מאת חיים ברעם
סקרי דעת הקהל אינם משקפים התלהבות עממית מיוחדת מהמלחמה שבנימין נתניהו ואהוד ברק מתכננים נגד איראן. בינתיים האזרחים הם די פאסיביים, אולי מצפים לעלייה של רבע אחוז במחיר הגבינה כדי באמת להתקומם.

מאת עמנואל ולרסטיין
האקדמיה תמיד הצליחה לגבור על מתקפות חוגי השלטון והאליטות החברתיות בעזרת המימון הממלכתי שהעניקה לה אוטונומיה פוליטית מסוימת. לא עוד. זו האוניברסיטה של אתמול, השונה עד מאוד מהאוניברסיטה של היום, ומהאוניברסיטה של מחר.