הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת אורי אבנרי:

האם ביירות בוערת?

"נדמה שנסראללה נשאר בחיים", הודיעו עיתוני ישראל, אחרי שהוטלו 22 טונות של פצצות על הבונקר בביירות, בו היה אמור מנהיג חיזבאללה להימצא. ניסוח מעניין. כמה שעות לפני כן נתן חסן נסראללה ראיון ב"אל-ג’זירה". הוא נראה לא רק חי, אלא גם נינוח ובוטח-בעצמו. הוא דיבר גם על הפצצת הבונקר – הוכחה לכך שהראיון הוקלט באותו היום.אז מה משמעות המלים "נדמה ש…"? ...

26 ביולי, 2006 6 תגובות

"להפסיק את החרא הזה"

אשה, עולה מרוסיה מטילה את עצמה בייאוש מוחלט על הארץ לפני הריסות ביתה, שנפגע על-ידי טיל, וצועקת בעברית רצוצה: "בן שלי! בן שלי!" כנראה באמונה שנהרג. אבל הוא רק נפצע והועבר לבית-החולים. ילדים לבנוניים, פצועים בכל חלקי גופם, בבתי-החולים בביירות. הלוויות של הרוגי הטיל בחיפה. עיי החורבות של שכונה שלמה בביירות. תושבי צפון ישראל הבורחים דרומה מחמת הקטיושות. תושבי דרום ...

20 ביולי, 2006 41 תגובות

כל הארץ חזית

המטרה האמיתית היא לשנות את המשטר בלבנון ולכונן בה ממשלה התלויה בישראל. זאת היתה גם מטרת הפלישה של אריאל שרון ללבנון ב-1982. היא נכשלה. אבל שרון ותלמידיו בצמרת הצבאית והמדינית לא נטשו אותה מעולם. כמו ב-1982, גם הפעולה הנוכחית תוכננה ומבוצעת בתיאום מלא עם ארצות-הברית. כמו אז, אין ספק שהיא מתואמת עם חלק מהצמרת הלבנונית. זהו העיקר. כל השאר אינו ...

16 ביולי, 2006 41 תגובות

אבן מקיר תזעק (שיעור בטיהור אתני)

"אספתי בידי את חלקי הגופות של שני ילדי. איזו אמא צריכה לעשות את זה? פגז אחד של התוקפנים ריסק אותם. תוך שנייה נהרסו חיי לתמיד". האשה דיברה בשקט. בנה השלישי, כבן 8, עמד לידה וניגב מדי פעם את הדמעות מפניה. אשה מטופחת, שיערה אסוף במטפחת ורודה, לבושה היטב, מאופקת אך חדורה שנאה עצורה ל"תוקפנים" שגרמו לאסונה – הסרבים. זר-פרחים גדול ...

20 ביוני, 2006 3 תגובות

להיפגש עם החמאס

לשייח’ מוחמד אבו-טיר יש משהו שכל פוליטיקאי שואף אליו: מזהים אותו מיד. זקנו הצבוע בחינה, בגוון כתום לוהט, בולט מאוד. למעשה זהו סמל דתי: הנביא מוחמד, שעל שמו הוא נקרא, נהג לצבוע את זקנו באותה הצורה. השייח’ אדום-הזקן מוכר בישראל יותר מכל אישיות בכירה אחרת בחמאס. הוא כבר הפך לדמות בתוכנית הסאטרית הפופולריות ביותר: "ארץ נהדרת". טל פרידמן למד לחקות ...

6 ביוני, 2006 17 תגובות

מי אשם? הקורבן, כמובן

מאזיני הרדיו שמעו בשבת האחרונה ידיעה מרעישה: נאמר בה כי מוחמד אבו-טיר ואורי אבנרי התבצרו ביחד בבית פרטי בא-ראם. עצם העובדה ששני אלה – האיש מס’ 2 בחמאס והשמאלן הישראלי הידוע-לשמצה נמצאים ביחד, כבר מזעזעת למדי. אבל העובדה שהם השתלטו על בית של משפחה פלסטינית תמימה והתבצרו בו, כדרכם של פושעים הנמלטים מפני המשטרה, מדהימה עוד יותר. הידיעה הכוזבת הזאת לא היתה, ...

21 במאי, 2006 7 תגובות

קולות מהכלא

בית-הסוהר ממלא תפקיד חשוב בתולדות כל תנועה מהפכנית. הוא משמש כמכללה לפעילים, מרכז לגיבוש דעות, מקום-ריכוז של מנהיגים מרכזיים, במה להידברות בין הפלגים השונים. לתנועת-השחרור הפלסטינית, בית-הסוהר ממלא את כל התפקידים האלה ואף יותר. ב-39 שנות הכיבוש, הרבה מאות אלפי צעירים פלסטיניים עברו את בתי-הכלא הישראליים. בממוצע כלואים בהם בכל עת כ-10,000 פלסטינים. זהו החלק החי, התוסס והפעיל ביותר של ...

17 במאי, 2006 6 תגובות

התרגיל המגעיל

הנושא המרכזי של המאמר הזה הוא גועל-נפש. לכן אני מתנצל מראש על השימוש הרב שאני עושה בו בפועל "געל" ודומיו. במילון אני מוצא מלים נרדפות לגועל-נפש: בחילה, מיאוס, תיעוב, שיקוץ, קבס, זרא, שאט-נפש, סלידה, סחי, פלצות ועוד. כולן מתארות היטב את יחסי לפעולה שבוצעה ביום שלישי ביריחו. היא היתה מתועבת, קודם כול מפני שהיתה גימיק של תעמולת-בחירות. וכאשר פוליטיקאי משתמש ...

20 במרץ, 2006 5 תגובות

הסוד של קדימה

רק רעידת-אדמה נוספת יכולה עוד למנוע את ניצחונה המוחץ של "קדימה" בבחירות הקרובות. זה יכול, כמובן, לקרות. במערכת-הבחירות הזאת כבר אירעו ארבע רעידות-אדמה. הראשונה: מפלגת-העבודה בחרה במנהיג שמאלי, יליד מרוקו. השנייה: אריאל שרון פילג את הליכוד והקים את מפלגת קדימה. השלישית: שרון לקה בשבץ-מוח מאסיבי וירד מהבמה. הרביעית: חמאס נחל ניצחון מכריע בבחירות הפלסטיניות.אחרי ארבע תהפוכות מדהימות כאלה, למה שלא ...

14 בפברואר, 2006 6 תגובות

צועקים חמאס

אלמלא היה אריאל שרון שרוי בתרדמת עמוקה, הוא היה קופץ ממיטתו מרוב שמחה. ניצחון החמאס מגשים את תקוותו הוורודה ביותר. במשך שנה שלמה, הוא עשה כל דבר אפשרי כדי לחתור תחת מעמדו של אבו-מאזן. ההיגיון שלו היה פשוט: האמריקאים רצו שינהל משא ומתן עם אבו-מאזן. משא ומתן כזה היה מוביל באופן בלתי נמנע למצב שבו היה נאלץ לוותר כמעט על ...

29 בינואר, 2006 7 תגובות

אבוי, יתום אני

זה היה יום צבעוני בבילעין. דגלים מפלגתיים בכל הצבעים התנופפו ברוח העזה, כרזות-בחירות וגרפיטי צבעוניים קישטו את הקירות. היתה זאת ההפגנה הגדולה ביותר מזה זמן. הפעם השתלבה המחאה נגד הגדר בתעמולת-הבחירות הפלסטינית. צעדתי במצב רוח מרומם בשמש החורפית הנעימה, מוקף מאות צועדים ישראלים ופלסטינים על דגליהם המתנופפים. נשאתי ברמה את הסמל של "גוש שלום", המורכב מדגלי ישראל ופלסטין, זה לצד ...

23 בינואר, 2006 16 תגובות

נפוליון תוצרת הארץ

הוא היה הנפוליון הישראלי. מגיל צעיר היה חדור באמונה שלמה שהוא האדם היחיד בעולם המסוגל להציל את מדינת-ישראל. אמונה מוחלטת, בלי פיקפוק. הוא ידע שמוטל עליו להגיע לשלטון, כדי לבצע את המשימה ההיסטורית שהגורל יעד לו. אמונה זו היתה מיזוג גמור של אגוצנטריות אישית ואגוצנטריות לאומית. בשביל אדם המאמין בייעוד כזה, אין הבדל בין אינטרס אישי ואינטרס לאומי. מה שטוב ...

11 בינואר, 2006 18 תגובות

החלילן מהמלין

לפני 721 שנים סבלה העיר המלין שבגרמניה ממכה קשה של עכברושים. אזרח בשם בונטינג קיבל על עצמו להשמידם, תמורת שכר הוגן. הוא ניגן בחליל, העכברושים המוקסמים יצאו מחוריהם והלכו אחריו אל הנהר, שם טבעו כולם. אך כשבא החלילן אל אבות העיר לקבל את שכרו, הם דחו אותו בבוז. נקמת החלילן היתה איומה. שוב חילל בחלילו המכושף, והפעם הלכו אחריו כל ...

19 בדצמבר, 2005 7 תגובות

אבו-מאזן והברווז הצולע

רק 20 דקות נסיעה מפרידות בין משרד ראש-הממשלה בירושלים ולשכת הנשיא הפלסטיני ברמאללה. אך המרחק הזה גדול יותר מאשר הטיסה לירח. השבוע הודיע אריאל שרון בפעם המי-יודע-כמה שהוא מבטל את הפגישה שנקבעה לו עם אבו-מאזן. הסיבה: אבו-מאזן "אינו פועל נגד הטרור". תרוץ שגרתי, אך נראה שהמעשה עצמו דווקא חורג מן השגרה. המבצע הממושך לחיסולו של אבו-מאזן נכנס עכשיו לישורת הסופית.למרבה ...

2 בנובמבר, 2005 3 תגובות

המסמר של ג’וחא

יום אחד מכר ג’וחא, גיבור ההומור העממי הפלסטיני, את ביתו. הוא קבע מחיר נמוך עד כדי גיחוך, והעמיד רק תנאי קטן: "באחד הקירות יש מסמר, שאני מאוד קשור אליו. אני לא רוצה למכור אותו". הקונה הסכים. מה איכפת לו מסמר? כעבור כמה ימים בא ג’וחה לבית ותלה את מעילו על המסמר שלו. אחר-כך הביא מיטה וישן לידו. "המסמר כל כך ...

18 בספטמבר, 2005 6 תגובות

מי רצח את ערפאת?

השבוע פירסם "הארץ" בראש עמודו הראשון סנסציה גדולה: "רופאים: ערפאת מת מאיידס או מהרעלה". איידס במקום הראשון. במשך עשרות שנות חייו של יאסר ערפאת ניהלה כל התקשורת הישראלית, בהשראת הממשלה, מערכה מרוכזת נגד המנהיג הפלסטיני (היוצא מהכלל היחיד היה "העולם הזה"). מאות מיליוני מלים של שנאה ודמוניזציה נשפכו על האיש – יותר מאשר על כל אדם אחר בדורו. אם חשב מישהו ...

13 בספטמבר, 2005 17 תגובות

בזבנג או ביבבה

"לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים: עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת לפרוץ (להרוס) ואת לבנות…" אמר קהלת. ואין לו תלמיד נאמן מאריאל שרון. ולראייה: שרון הקים את ההתנחלויות ברצועת עזה, ועכשיו הרס אותן במו ידיו. הוא הקים את הליכוד ועכשיו – הלוואי, הלוואי – הוא קובר אותו. מי שצריך תזכורת, או שלא היה אז עדיין בחיים: הקמת הליכוד ...

6 בספטמבר, 2005 תגובה 1

"כך" או אחרת

הכול היה צפוי מראש: גם הטבח עצמו וגם השאלות שהוא מעורר. אבל מאחורי השאלות הקלות, שהתעוררו כאילו מעצמן, מסתתרות שאלות הרבה יותר קשות, שאינן נשאלות. השב"כ הזהיר מזמן שתוכנית ה"התנתקות" מעזה עלולה להביא להתפרצות של טרור יהודי, שנועד למנוע את פינוי ההתנחלויות. הוא גם סימן את שלוש האפשרויות: רצח ראש-הממשלה, פגיעה במסגדי הר-הבית ופגיעה בערבים. בין שלוש האפשרויות, טבח של אזרחים ערביים ...

8 באוגוסט, 2005 5 תגובות

מצעד החולצות הכתומות

זה כמה שבועות מהבהבת בראשי נורה אדומה, ועליה כתוב באותיות גותיות גדולות: ויימאר. הייתי בן 9 כאשר הייתי עד-ראייה לקריסתה של הרפובליקה הגרמנית, שקמה אחרי מלחמת-העולם הראשונה. היא נקראה על שם ויימאר, עירם של גטה ושילר, ענקי התרבות הגרמנית, מפני ששם חוברה החוקה שלה. כמה חודשים אחרי קריסתה ברחנו מגרמניה, וכך ניצלו חיינו.מאז רודפים אותי המראות והקולות של סוף הרפובליקה, ...

25 ביולי, 2005 21 תגובות

מלחמת הצבעים

זר המבקר כיום בישראל עשוי לקבל את הרושם שהארץ אחוזה בקדחת של מלחמה בין שתי קבוצות כדורגל – הכתומים נגד הכחולים. אלפי מכוניות ברחבי המדינה כבר מניפות סרטים בצבעים אלה, לרוב מהאנטנות. הדבר ניכר היטב בכבישים: בעלי צבעים שונים מתייחסים זה לזה בעוינות, המתבטאת גם בנהיגה, בעוד שבעלי אותו הסרט נוהגים זה בזה באדיבות שהיא זרה לגמרי בכבישי ישראל. מאז ...

11 ביולי, 2005 17 תגובות

מופע האימים של אריק

כל העולם ראה את הזוועה: נער פלסטיני פצוע שוכב על הארץ, מעולף. חייל אובד-עצות רוכן עליו. מתנחל מתקרב מאחור ומשליך אבן גדולה בראש הפצוע. מתנחל שני ממטיר עליו אבן גדולה מלמעלה, מטווח אפס. חובש מזוקן, גם הוא מתנחל, מתקרב לפצוע, מהסס ומסתלק מבלי לטפל בו, כאשר מקהלה של נערים ונערות מלווה אותו בצעקות: "תן לו למות! תן לו למות!".כל העולם ...

5 ביולי, 2005 13 תגובות

"היום שאחרי"

השבוע זועזעה ישראל על ידי תאונת רכבת מחרידה. משאית כבדה חצתה את הפסים, כאשר הרכבת התקרבה במהירות. נהג-הקטר ראה את המשאית אך לא הצליח לבלום את הרכבת בזמן. נהג המשאית ראה את הרכבת ולא הצליח לחצות את הפסים בזמן. התוצאה: מוות, פצועים, הרס. מה שקורה עכשיו לקראת הנסיגה מגוש-קטיף דומה לתאונה זו. רכבת-המתנחלים מתקרבת במהירות לצומת הגורלית. הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בדרכה. ...

28 ביוני, 2005 7 תגובות

הרינג מעושן

זה היה מעמד כמעט סוריאליסטי: באולם במרכז עזה מול קהל של 500 איש, כולם גברים מזוקנים, רובם ככולם אנשי חמאס. תנועת חמאס שוללת רשמית את קיומה של מדינת-ישראל, והנה אני עומד על הבמה ונואם בעברית על השלום בין מדינת-ישראל ומדינת-פלסטין שתקום. האם מישהו מחה על דבריי? להפך. הקהל מחא כפיים, ובתום האירוע הוזמנתי לסעוד בחברת השייח’ים המכובדים.זה היה ב-1994, וצריך ...

22 ביוני, 2005 10 תגובות

שלושה במיטה אחת

"נשיא ארצות-הברית ונשיא הרשות הפלסטינית!" הכריז הכרוז, כאשר שני האישים התייצבו לפני העיתונאים בביקורו של מחמוד עבאס בבית הלבן. גם ג’ורג’ בוש קרא לאורחו "הנשיא עבאס", ולא במקרה. הפנייה הזאת הייתה תוצאה של דיונים נוקבים. במשרד ראש-הממשלה חרקו שיניים ושתקו. גם התקשורת הישראלית, רובה ככולה, עברה על הדבר בשתיקה. אך יתכן שמכל פירות הביקור של מחמוד עבאס (אבו מאזן) בוואשינגטון, ...

15 ביוני, 2005 15 תגובות

בוגי הולך

ברגע שהרמטכ"ל החדש, דן חלוץ, נכנס רשמית לתפקידו, מחיתי עם קבוצת מפגינים מול שער משרד הביטחון על מינויו. הסיסמה היתה: "יש לך דם על הכנפיים" – תזכורת לדברים שאמר אחרי שחיל האוויר הטיל את הפצצה במשקל טונה על אזור מגורים בעזה, כדי להרוג את פעיל החמאס סאלח שחאדה. הפצצה הרגה, כזכור, גם 14 פלסטינים אחרים, מהם תשעה ילדים. כשנשאל אז ...

8 ביוני, 2005 11 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים