מאמרים מאת אנדרה דרזנין:
ההתיישבות הכפרית היהודית בישראל: אפרטהייד כליל-יופי
בעולמם של בני-אדם תופס מקום מרכזי מה שראוי לכנותו "היש הטבעי". זהו הדבר אשר אדם רואה אותו סביבו יומיום מרגע שנולד, זהו הדבר שרגילים אליו, שאין מהרהרים אחריו, זהו הדבר אשר נחווה כחיוני, בדרך כלל כטוב דיו וגם יפה, זהו הדבר שלמראהו ולצדו אדם מרגיש שהוא בבית. הבתים והרחובות בעיר הם "יש טבעי" כזה. גם בנייני בתי-הספר ובתי-הכנסת ובתי-החולים וגם ...
שבויים בחלומם
מדור הדעות של עיתון הארץ אירח בחודשיים שחלפו רב שיח מעניין בסוגיית זכות השיבה של פליטי פלסטין. בשלושה מאמרים שפורסמו בסוגיה זו (17/10, 27/10, 10/11) פיתח העיתונאי ופעיל השלום הוותיק, אורי אבנרי, טענה מפותלת: הציבור הפלסטיני ומנהיגי תנועתו הלאומית, טען, דורשים ממדינת ישראל רק הכרה "עקרונית" בזכות השיבה של הפליטים, כלומר אין מצדם דרישה לאפשר לפליטים הרוצים בכך לחזור ולהתיישב בשטחי מדינת ישראל ...
מחבל – מילה קטלנית
"עובר אדם ברחוב ומבטו מושפל – ייחשד כמחבל ערבי ביישן" - "הפטריוט" של חנוך לוין בשנים האחרונות, הפך אצלנו השימוש במילה "מחבל" לתופעה ויראלית: אין יום שבו לא מככב איזשהו "מחבל" על דפי העיתון או בפי קריינית הטלוויזיה. על פי רוב, כשהתקשורנים מעלים לשידור עניין כזה כבר לא מדובר ב"מחבל" חי וקיים אלא במחבל ירוי ומת, מי שלרגע נמהר אחד פרץ ...
הכותשים והשותקים
משנת 2011, כלומר מאז פרוץ המרד בסוריה, עלה הכורת על העיר חאלב והיא נכתשת והולכת. שלושה מיליון איש ואשה נמלטו ממנה. מכארבעה מיליון תושביה המקוריים נותרו לגור בה כיום פחות ממיליון. בחודש האחרון הכול החמיר. חאלב נרצחת מיום ליום, ושלושה הם תלייניה: הרודן הסורי בשאר אל-אסד, הרודן הרוסי פוטין, והכנופיות הרצחניות של דאעש. אצלנו, בקרב הטובים שבכלי התקשורת, מדווחים על ...
על הפיכחון ועל המעשיות: דברים לזכר דני פתר
דברים שנאמרו על ידי אנדרה דרזנין ביום עיון לזכרו של המחנך ופעיל השמאל והשלום דני פתר, שהוקדש לדיון בסיפור חירבת ח'זעה לס. יזהר. האירוע נערך בתיאטרון יפו ב-1 ביולי 2016. שני אנשים עומדים מול העיניים שלנו כאן היום: דני מבחינת חייו ופועלו וס. יזהר מבחינת כתיבתו הספרותית. דני היה אהוב ליבי במשך 45 שנה. את יזהר ראיתי נדירות ומרחוק אך הוא ...
נגד ההשעיה
לפני כחצי שנה, בערב יום הזכרון הרשמי לחללי צה"ל, הצטרפתי, לראשונה בחיי, לאלפי המשתתפים, רובם יהודים ומיעוטם ערבים, בטקס יום הזכרון האלטרנטיבי שאירגנו תנועת "לוחמים לשלום" ופורום המשפחות השכולות הישראליות והפלסטיניות בגני התערוכה בתל אביב. משהתחיל הטקס התבקשנו לקום ולעמוד דקה אחת בדומיה לזכר הישראלים והפלסטינים שנהרגו במהלך הסכסוך הלאומי בארצנו. קמנו ועמדנו כמבוקש, בלי לנהל חשבונות אודות נסיבות מותם ...
המלחמה בעזה: סיכומי-ביניים
הריגתם של למעלה מאלפיים איש ואשה בערי רצועת עזה ובכפריה, בהם למעלה מחמש מאות ילדים, הן התוצאה הנוראה ביותר של שבעת השבועות של המלחמה ברצועת עזה. הפגיעה הנרחבת בתשתיות האזרחיות, הרס קורת-הגג של מאות אלפי אנשים והפיכתם לחסרי-בית בארצם היא תוצאה קשה נוספת. במונחי החוויה הלאומית הפלסטינית נדמים ההרג וההרס שהסב הצבא הישראלי לזעיר-נכבה אכזרית מקודמתה: שהרי בנכבה הרחוקה-הקרובה ההיא ...
פליטי פלסטין ואנחנו
כאב כיווץ את ליבי למראה הזוועה: ארבעה עשר בחורים צעירים, פליטי פלסטין שביקשו להציב רגלם בה, נורו ונהרגו על גדר הגבול. חבריהם שפרצו את גדרות ההפרדה והתכנסו על אדמת הגולן הצופה אל הארץ, כותרו והוחזרו לסוריה, ארץ גלותם. בעיתונות העברית כונו הבחורים מתפרעים ומסתננים. אך אין הם מתפרעים כלל - אוהבי הארץ הם. לא חמושים נשאו רגליהם אליה. ואין הם מסתננים- ...
למה הציונות במצוקה ולמה זה טוב ליהודים
הציונות היא אידיאולוגיה. ככל אידיאולוגיה ייצרה גם הציונות סיפור יסודי ונבנתה עליו. הסיפור האידיאולוגי הציוני עסק בטיבם של היהודים החיים בפזורה ובטיבו של העולם בו הם חיים. הציונים האמינו שהם הגיעו לתובנות עמוקות ועגומות לגבי היחסים בין היהודים לעמי העולם ואלה מצדיקות הסקת מסקנות מעשיות רדיקליות. הסיפור האידיאולוגי הציוני, הגם שגירסאותיו מגוונות, ניצב על מספר טענות וגוזר מהן המלצה אחת. הנה ...
על האונס ועל זכרו- הערות של בן אדם ומחשבות של פסיכולוג
לפני שלושה חודשים בערך סערה זירת מחנה השמאל והשלום. פעילת השלום אשכר אלדן כהן האשימה בפומבי את הסופר יצחק לאור, איש ותיק במחנה, בהאשמה חמורה ביותר. לטענתה, לאור שאותו הכירה במהלך פעילותה הפוליטית אנס אותה בדירתה לפני כעשרים שנה. בתגובה אישית ארוכה שפירסם במקומון "העיר" לפני כשלושה שבועות כינה לאור את ההאשמה עלילת דם. לדבריו ביקר את אלדן כהן בביתה ...
שתי מדינות לשני עמים או מדינה אחת: מה חושבים על כך הערבים אזרחי ישראל?
מזה כשנתיים מתנהל במחנה השלום הרדיקלי בישראל ויכוח גלוי בין המצדדים בפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני המבוסס על הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל לבין המצדדים בהקמת מדינה משותפת אחת לשני העמים החיים בין הירדן לים. הראשונים טוענים שהם מציעים מתווה שיספק את השאיפות הלגיטימיות של הישראלים והפלסטינים, פתרון צודק ובר הגשמה שזוכה לתמיכה רחבה באש"ף וברשות הפלסטינית. האחרונים טוענים שאחרי ...
פולין והיהודים – הנרטיב הכוזב של זאב שטרנהל
פרופ’ זאב שטרנהל סיפר לעיתונאי ארי שביט (מוסף "הארץ", 7.3.2008) את קורות חייו בפולין כילד בזמן הכיבוש הנאצי ואחריו ("נער הכנסייה מקרקוב"). חוויות האובדן האישי הנורא עליהן הוא מספר, מעוררות הזדהות וכאב לב. אך מניה וביה מנסה שטרנהל ללמדנו גם שיעורים בהיסטוריה של פולין ושל היהודים בפולין בשנות מלחמת העולם השנייה ובתקופה שאחרי תום המלחמה, ואף להנחיל לקוראיו לקחים מסוימים."פולין" ...
"יוזמת השלום הערבית" ו"זכות השיבה" הפלסטינית: תיקון טעות
לפני שבועות מספר, ביכה אורי אבנרי במאמרו באתר זה את מותו של יאסר ערפאת ("אילו ערפאת היה בחיים…", הגדה השמאלית, 29/1/2007). לרגשותיו אני שותף מלא. היתה בי אהדה והערכה רבה כלפי האיש ערפאת, כלפי מסירותו, אומץ הלב האישי שלו ודבקותו במטרות שהציב לעצמו. כאבתי את כליאתו והשפלתו בידי שלטונות הכיבוש שאין לי ספק שתרמו אם לא ממש גרמו למותו. בעיקר ...
אין שלום בלי הכרה בזכות השיבה: תשובה לראובן קמינר
בשני מאמרים בנושא זכות השיבה שפירסמתי באתר "הגדה השמאלית" בחודש יולי השנה ("זכות השיבה – אשליית מחנה השלום הישראלי": חלק א’; חלק ב’), הצגתי בפני הקורא ארבע טענות כרוכות זו בזו. הטענה הראשונה היתה כי כשלון המו"מ הישראלי-פלסטיני בקמפ דיוויד וטאבה בשנת 2000, התחייב (בין השאר) מן התהום הפעורה בין העמדה הלאומית הפלסטינית התובעת הכרה ישראלית בזכות השיבה וקביעת לוח ...
זכות השיבה – אשליית מחנה השלום הישראלי (חלק ב’)
ההכרה בזכות השיבה כתנאי לכינון השלום הישראלי פלסטיני – מבט אל העבר והצצה לעתיד. בחלקו הראשון של מאמרי נוסחו ובוססו שלוש טענות מרכזיות. הטענה הראשונה היתה כי כשלון המו"מ הישראלי-פלסטיני בקמפ דייוויד וטאבה בשנת 2000, התחייב (בין השאר) מן התהום הפעורה בין העמדה הלאומית הפלסטינית התובעת הכרה ישראלית בזכות השיבה וסדר זמנים למימושה לבין העמדה הישראלית הדוחה תביעה זו על הסף. ...
זכות השיבה – אשליית מחנה השלום הישראלי
חלק א’: כשלון יוזמות השלום ומה אפשר ללמוד ממנו במשך 3.5 השנים האחרונות נולדו במרחב הישראלי-פלסטיני שלוש יוזמות שלום. בכל אחת מהן הושקעו מאמצים אינטלקטואליים, ארגוניים וכספיים רבים. כל אחת נראתה פתח להגשמת חלום השלום. היוזמה הראשונה היתה של הנשיא קלינטון, שזימן ב-2000 את ישראל והרשות הפלסטינית למו"מ תכליתי ונמרץ שהחל בקמפ דיוויד. היוזמה השנייה, צנועה יותר ומקומית, היתה עצומת "המפקד ...
