הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

barakSlime

חנקו את הזְקנה

בצד הבחילה שאהוד ברק מעורר בכל אדם הגון, קשה למשקיף חסר פניות להתייחס ברצינות חגיגית ל"אירוע ההיסטורי" שפקד אותנו השבוע. השודד הצליח לברוח עם כלי הכסף, אחרי שחנק את הזְקנה בדירתה הדלה. זה כל מה שקרה, ורק שוטים מופלגים יביעו התפעלות כלשהי מן העובדה שהפורץ, שיש לו רקורד עקבי של מעשים נתעבים, ביצע את עבודתו ביעילות, ושאיש מדיירי הבית המשותף ...

21 בינואר, 2011 19 תגובות

הקריסה: סיפור פוליטי

בבוקר שלאחר יום הבחירות לכנסת ב-1981 הגיע חנוך לדירתו הקטנה במושבה הגרמנית וידיו כל כך רעדו, עד שהתקשה לפתוח את הדלת. הוא סינן לעצמו קללה חרישית, אבל בכל זאת חשב שאחרי הקפה גופו יתייצב קצת והוא יחזור לעצמו. את העיתונים שנערמו ליד הדלת השאיר במקומם. אין סיכוי לקבל בשורה חדשה כלשהי, את התוצאות שמע כבר ברדיו, והוא הבין שהן הרות ...

16 בינואר, 2011 4 תגובות
dankner

מסר לאלי ישי

השבוע קראתי בהנאה גדולה טור מעולה של אמנון דנקנר ב”מעריב”. בעצם, דנקנר מודה שאנחנו (השמאל הרדיקלי) צדקנו בניתוח המציאות וגם בהצעות לתיקונה אבל מתקשה מאוד להשתחרר מטינתו הרגשית כלפינו. לכן הוא רוקח במאמץ גדול מעין סינתזה מאולצת, שבה הוא מנסה להסביר שהשמאל אמנם צודק, אבל יש שנאה כלפיו בציבור ולכן טיעוניו אינם אפקטיביים. אחרי שפטר אותנו כבלתי רלבנטיים, מתרכז דנקנר בתיאור ...

10 בינואר, 2011 4 תגובות
stormpass

עם שוך הסערה

לפני כשבע שנים כתבתי כאן טור מחמיא מאוד אודות הנשיא משה קצב. הוא פגש אז אישים ערבים ופלסטינים בהלוויית האפיפיור ברומא, ונמוכי המצח בתקשורת תקפו אותו על כך. הנשיא טילפן לביתי להודות לי, וראיתי בכך מחווה מפתיעה מאוד. אבל בשנים האחרונות נאלצתי להפנים את העובדות העצובות והשבוע כבר התייחסנו למפלה המוּסרית הנוראה שלו כדבר מובן מאליו. השבר גדול, ואליו נוספה גם ...

7 בינואר, 2011 8 תגובות
1963

1 בינואר 1964

לקראת ערב חג המולד החל השלג בצפון לונדון לדהות, ובהדרגה הפך לעיסת בוץ צהבהבה-חומה, מכוערת ומסוכנת. בקושי שעיתי לסכנות, או לנוף המרהיב שהחל לאבד את חינו. בשלב הזה כבר הבנתי שלא אוכל לאחות הקרע עם סילביה, חברתי הספרדייה לספסל הלימודים בדרוּרי ליין קולג'. נפרדתי ממנה ביום שנודע לנו על רצח הנשיא ג'ון קנדי. שנינו היינו מזועזעים, ולכן אולי ניהלנו את השיחה ...

2 בינואר, 2011 8 תגובות
storm

2011

קשה לומר שמישהו מאיתנו מחכה לשנת 2011 בכיליון עיניים. הפרשנים וחוזי העתידות למיניהם נוטים לחשוב שעוד נתגעגע לשנת 2010, האפורה ונטולת ההשראה. לחלק הראשון בספרו על מלחמת העולם השנייה, שהיה בעצם שילוב מרתק של ספר היסטוריה ויצירה אוטוביוגרפית, קרא וינסטון צ'רצ'יל בשם "חשרת הסופה", או THE GATHERING STORM באנגלית היפה שלו. האסוציאציה כאן היא בלתי נמנעת: חרף החורף הנאה שעובר ...

29 בדצמבר, 2010 19 תגובות
nopeace4u

מסה על הייאוש

אני חושב שמנה מתונה של ייאוש מבוקר היא מתקבלת על הדעת במצבנו הנוכחי, ובלבד שתחושת החידלון וחוסר האונים לא תפגע באורח אנוּש בכל המאמצים של ישראלים טובים לחולל כאן שינוי כלשהו. מי שיטען שכבר נדרשתי לנושא הזה בשנים האחרונות יצדק בהחלט. אבל יש כאן גם שאלה של מינון, והכמות הופכת לאיכות. כאשר ניתחתי את הנושא בפעם האחרונה, המצב הבסיסי של ...

24 בדצמבר, 2010 9 תגובות
spy

תם עידן הסודות

ערב מלחמת העולם הראשונה נעצר בברלין מרגל בריטי שמסר למעסיקיו מידע חשוב על היערכוּת העורף ועל תנועות הצבא הגרמני לאורך הגבולות. הגרמנים חגגו את ההצלחה של לכידת מרגל כה בכיר, וניסו לאלץ אותו למסור להם את מקורות המידע שלו. הם היו בטוחים ששפע כזה של נתונים איכותיים הודלף למרגל באמצעות חפרפרות בצמרת הצבא הגרמני. האיש הוכה ועונה, אבל לא גילה ...

17 בדצמבר, 2010 17 תגובות
carmelfire2

אש קפיטליסטית

האש בכרמל ובסביבתו כבר שככה, אבל האדמה עדיין שחורה וחמה, מעליה צל מותם של אנשים יקרים ומתחתיה מבעבע הרמץ, שבא להזכיר לנו את חלום היערות היפים ואת שברו. חילופי ההאשמות הממוסמכים כבר היו לנו לזרא, וזוהי רק ההתחלה. הממסד הישראלי מוצף ממש באנשים בתפקיד או שמא כבר בגמלאות, שידעו מראש את הצפוי לנו ואפילו שלחו פעם מזכר כלשהו, שתמיד מצטייר ...

10 בדצמבר, 2010 24 תגובות
dayan

שִטחיות מתוחכמת

הבטחתי לעצמי להימנע מעיסוק דקדקני בראיון במוסף "הארץ" מיום שישי שעבר, ומהדיאלוג כבד הראש, המשעמם והיומרני שנמרח עד לזרא על דפי המוסף. ידעתי בתוככי לבי שלא אוכל לקיים את ההבטחה הזו, חרף העובדה שמכרתי לעצמי נימוקים טובים, ושיננתי את הצורך לכתוב על נושאים יותר חשובים. כל כלי התקשורת ניסו לנתח את שערוריית המין במשטרה, ולמדנו מהמאמרים יותר על הכותבים מאשר ...

3 בדצמבר, 2010 7 תגובות
BGbibi

בִּי-ג'י וביבי

יש ייאוש משתק ויש גם ייאוש שמדרבן את היצירתיות. הדכדוך השורה כיום בחוגים רחבים בקרב האליטות שייך לסוג השני. בשבוע שעבר דנו כאן בתקוות המקלישות שתלו אנשים נאורים יחסית במנהיג ש"ס לשעבר, אריה דרעי. הפעם לא נוכל להתעלם מפרשנים שנשבעים בשמו של בנימין נתניהו, ואפילו משווים אותו לדוד בן-גוריון, אחרי שכבר נואשו מההקבלות הנואלות לשרל דה-גול או לווינסטון צ'רצ'יל. הנטייה הרווחת ...

26 בנובמבר, 2010 30 תגובות
new shas

דרעי: מאבק אבוד

מפעם לפעם אנחנו שומעים שאריה דרעי עומד לשוב לפוליטיקה, לרשת את מנהיג ש"ס אלי ישי, או לחילופין להקים מפלגה מזרחית-דתית מתונה, שתפיח תקוות חדשות בקרב הבורגנות הליברלית, המשוועת לעצור איכשהו את הגל הפשיסטי בחברה, מבלי לצאת ממש למאבק ברחוב נגדו. לפני חודשים אחדים ראיתי את דרעי, בנסיבות משפחתיות מסוימות, מגיע לחדר לא גדול, מאוכלס בצפיפות על ידי גברים ונשים חילונים, רובם ...

19 בנובמבר, 2010 16 תגובות
elections2012

השקפת עולם

כלי התקשורת מדיפים כיום ניחוח עז של פסימיות מעובה, ודווקא הפרשנים היותר נאורים מפיצים תחזיות קודרות לעתיד הקרוב והרחוק. לכולם יש סיבות טובות, כמובן, וקשה להתווכח עם הלוך רוח המבוסס גם על עובדות וניתוח מפוכח של תהליכים לטווח ארוך. התמוטטות המחנה היוני בציונות כואבת לרבים וטובים, בלי קשר לתרומתם האישית למצב הדברים. אחרים מלינים על מעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית, ...

12 בנובמבר, 2010 52 תגובות

מצא מין את מינו

יש להניח שעד שהטור הזה יופיע בעיתון, החגיגות לרגל נצחון השמרנים בבחירות לקונגרס בארצות-הברית יהיו בעיצומן. ההסכמה הלאומית הישראלית בנושא האמריקאי מקיפה את כל חלקי המרכז הלאומני (קדימה, העבודה, וחלק מהליכוד) והיא בדרך כלל שקטה ומוצנעת, כדי שלא לעורר את זעמו של הנשיא המכהן ברק אובמה, הנתפס כאן כאויב. בימין שוררת שנאה גלויה כלפי הנשיא (שכמו כל קודמיו הוא פרו-ישראלי, ...

5 בנובמבר, 2010 18 תגובות
rabin2000

ספיחי רבין

יש להודות שעברתי חוויה רגשית ואינטלקטואלית מעניינת כאשר קראתי בסוף השבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" את מאמרו של העיתונאי גדעון עשת, "אגודת חובבי הליכוד". לראשונה מאז 1995 קראתי בעיתון (שאיננו "העולם הזה" או "כל העיר") דברי אמת כאלה, פרי עטו של פרשן כלכלי חשוב, על ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ועל מורשתו. קוראים ותיקים מכירים היטב את המסר שאותו הדגיש עשת לפני ...

29 באוקטובר, 2010 18 תגובות

חמלה שמאלית

לאנשים מכל גוני הקשת הפוליטית שקוראים לעתים גם את הטור הזה, קשה להבין את כל הניואנסים הדקים המאפיינים את הוויכוחים הפנימיים בתוך מחנה השמאל. ההבדלים בין שמאל רדיקלי טוטאלי, לבין ציונים מתונים מהזן של מרצ או אנשי שמאל חברתי (שלא תמיד יש להם דעות יוניות בנושאים המדיניים) הם בטלים בשישים בעיניהם. לכן קשה כל כך להסביר מדוע אנשי שמאל קשוחים, ...

22 באוקטובר, 2010 12 תגובות
herzog

הפשיזם ומחנה השלום

השר יצחק הרצוג סבור שחוק האזרחות החדש מסמל "גלישה לפשיזם" ובכך הוא בעצם מודה בסתירה המעוגנת בעצם חברותו בממשלה המובילה לזוועה הזאת. אם הרצוג ושאר אנשי העבודה למעט אהוד ברק (סמוי של "ישראל ביתנו" במפלגתו), לא יעזבו את הממשלה עוד השבוע, יש למחוק אותם מסדר היום הציבורי. כל דיון על האנשים האלה (ואני עצמי עוסק בהם כבר שנים) רק מנציח ...

15 באוקטובר, 2010 3 תגובות
bibilman

מצא את ההבדלים

פרשן "הארץ"  יוסי ורטר, הוקיע לאחרונה בצדק את "השתוללותו" של שר החוץ אביגדור ליברמן, ואף הגדיר היטב את מניעיו של שר החוץ לשאת נאום כל כך קיצוני בעצרת הכללית של האו"ם.  ורטר יודע ששר החוץ הוא אדיש לגמרי לדעת הקהל העולמית וגם ליחס כלפיו מצד ראשי מדינות חשובות. הביקורת של השמאל ושל התקשורת רק מעצימה את מעמדו של ליברמן בציבור ...

8 באוקטובר, 2010 תגובה 1
hanegbi

קלון

הטרור המשפטי והתקשורתי שהופעל כלפי שופט השלום יואל צור במשפטו של צחי הנגבי היה פשוט מפחיד. היום מזכירים לשופט את הדרך שבה מונה לפני שנים רבות לתפקיד אחר לגמרי; מחר יחפשו כתמים שחורים (אמיתיים או מדומים) בעברו, כדי שירשיע או יזכה נאשמים אחרים. כדאי לכל חסידי שלטון החוק, שגם אני נמנה עליהם, לזכור שלא תמיד הוא יעמוד לימינן של האליטות ...

23 בספטמבר, 2010 תגובה 1
obamapeace

חיים בפחד

בתחילת השבוע התראיינתי לערוץ הכנסת בחברת זהבה גלאון וחגי סגל. הייתה לי תחושה טובה ונינוחה, גם בשל השמועה שאין כמעט צופים לערוץ הזה. בעבר הופעתי לעתים קרובות בערוץ הראשון, ששלט אז על כל השוק הישראלי, והידיעה שבתוכנית צופים מאות אלפי צופים הייתה משתקת. בהמשך הדרך התגברתי על הפחד הזה, אבל הוא תמיד קינן בפינה נידחת בתודעתי. המונופול של הערוץ הראשון לווה ...

17 בספטמבר, 2010 2 תגובות
kipur

"הצום" סיפור מיוחד ליום הכיפורים

כמה שעות לפני תחילת הצום ביום הכיפורים של שנת 1976 ניגש אלינו הרס"פ מישל אדרי ובישר לנו שהמטבח יהיה סגור לפי "הוראת הרב הצבאי הראשי". היינו עייפים ומאובקים, והעדפנו לשתוק. איש לא השמיע את קולות המחאה הרגילים במקרים כאלה, וגם ארנסטו מערד, שהיה אתיאיסט גאה ולוחמני, רק תלה בי את עיניו וציפה ממני לתגובה הולמת. אבל גם אני שתקתי. הצום ...

17 בספטמבר, 2010 אין תגובות

עברה שנה

"עברה שנה, ועוד שנה, ושום דבר לא השתנה", שר פעם יוסי בנאי, וחרף השינויים המאסיביים שפוקדים אותנו בעיקר מבחינה טכנולוגית, ניתן לומר את הדברים האלה עלינו גם הפעם. שוב נוסע ראש הממשלה בנימין נתניהו לפסגה ומשמיע רעשים אופטימיים שאיש אינו מאמין להם. על צבא הספקנים העצום נמנה גם נתניהו עצמו, ולכן התמונה שמצטיירת איננה רק מרגיזה, היא גם מצחיקה מאוד. ...

8 בספטמבר, 2010 5 תגובות

המאבק על התודעה

את צעדם המבורך של האמנים ואנשי התיאטרון, שהכריזו על סירובם להופיע בשטחים בכלל ובאריאל הכבושה בפרט, יש לקבל בהזדהות גלויה. על רקע ההיסטריה בימין וההתקרנפות במרכז הלאומני עלינו לגייס תמיכה מאסיבית בקרב קהל צרכני התרבות בישראל. אסור שהחרם על אריאל יהיה צעד בודד ויש לראות בו חלק מאסטרטגיה מובנית של השמאל להוביל שוב את הוויכוח הציבורי על השטחים בשיח התרבותי ...

3 בספטמבר, 2010 7 תגובות

המסמך השחור

בשבועיים האחרונים לא עסקנו כאן במסמך גלנט המזויף, והעדפנו לעקוב בתשומת לב מוחלטת, אבל משועשעת, אחרי צבא הפרשנים מטעם, ש"הסבירו" את  הפרשה בהתאם לאינטרסים הישירים של הגנרלים או הפוליטיקאים שאותם הם משרתים בכל ימות השנה. הסתפקנו אפוא בבוז שאנחנו רוחשים מזה זמן רב לשני הכוכבים התקשורתיים של הסיפור, רוני דניאל ואמנון אברמוביץ', ...

28 באוגוסט, 2010 אין תגובות

ספירת מלאי

יותר מ-43 שנים עברו מאז מלחמת ששת הימים, שהמיטה עלינו ועל שכנינו את הכיבוש הממאיר. קשה להאמין ששישה ימים בלבד הספיקו כדי להרוס לכולנו כמעט 16 אלף ימים של רווחה יחסית ובנייה הדרגתית ומסודרת של חיינו כאן. לא רק יחסי החוץ של ישראל והיחסים עם כל שכנינו הידרדרו, אלא שגם יחסי הכוחות בתוך התרבות הפוליטית שלנו השתנו לחלוטין. כדי לסבר ...

20 באוגוסט, 2010 17 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים