הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

כוחניות או שפיות

הרצח הנתעב של עימאד מורנייה (שגם הוא עצמו נתעב באותה מידה) לא פתר אף בעיה, ורק זקף לרגע את קומתו השחוחה משהו של אהוד אולמרט. מי שעקב אחרי התנהלותו של ראש הממשלה בשבוע האחרון היה יכול להגיע למסקנה, שהאיש סובל מפיצול אישיות. מצד אחד, הוא משחר לפתחם של יפי הנפש, והופך אותם בהדרגה לקבוצת ההתייחסות שלו; מן הצד השני, הוא ...

21 בפברואר, 2008 29 תגובות

גרוסמן חולם על ידין

ביום שישי שעבר קראתי כמה פעמים ברציפות את מאמרו של הסופר דויד גרוסמן ב"ידיעות אחרונות". למען האמת, נדהמתי מהשטחיות של הדברים אבל התרשמתי מהניסוח היפה, וגמרתי אומר לעיין במאמר שוב בתחילת השבוע הזה. העיון הנוסף רק הגביר את תחושת הריקנות ומפח הנפש. לפרסום המאמר קדם מסע יחצ"נות מסיבי, ואפשר היה להבין ללבם של עורכי "ידיעות". גרוסמן הוא סופר ידוע-שם, דעתן ...

14 בפברואר, 2008 10 תגובות

מוטציות זהות

מנהיג העבודה ושר הביטחון אהוד ברק התגלה שוב כשקרן וכנמושה. הוא חזר בו מכוונתו להתפטר ולדרוש את פיטורי ראש הממשלה, וכל זאת בציניות המאפיינת אותו. אם הייתי עורך חדשות בעיתון יומי גדול לא הייתי נותן משקל רב מדי לידיעה כזאת. היא צפויה מדי, ומהווה תוצאה ישירה של כישלונו של ברק בסקרים האחרונים. גם אחרי הפיאסקו של מלחמת לבנון השנייה והביקורת ...

8 בפברואר, 2008 18 תגובות

כולנו אשמים?

את הסערה הגדולה שפרצה אחרי מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 ליבה דווקא הנשיא המתון ונעים ההליכות אפרים קציר, אחד המפא"יניקים האמיתיים האחרונים שכיהנו בארץ במשרה רמה כלשהי. קציר היה מדען בכיר ונחשב, וגם מוותיקי תנועת העבודה ומדריך לשעבר ב"בחרות הסוציאליסטית", שהיתה מעין חיל חלוץ שטיפח האידיאולוג של מפא"י, ברל כצנלסון. קציר נשלף ממכון ויצמן ונשלח למשכן נשיאי המדינה כדי לעצור ...

31 בינואר, 2008 37 תגובות

שקט אינו רפש

חסן נסראללה, נוכח-נפקד בפוליטיקה הישראלית בדיוק כמו יאסר ערפאת לפני כמה שנים, הצליח שוב להסיר את המכסה שסגר קלושות את עביט השופכין שבתוכו אנחנו חיים. פוליטיקאים, עיתונאים, טוקבקיסטים וסתם שוטים שפכו את מרתם לא רק על הרשע מלבנון, אלא גם על שאר העולם. נשמעו איומים ברצח, בחיסול ובכל מיני מיתות משונות, ולכיעור הנורא ששפע ממנהיג החיזבאללה היתוסף גם הכיעור שלנו.דווקא ...

25 בינואר, 2008 26 תגובות

מנקים לכבוד ביבי

כמעט בכל שבוע מתבייתת העיתונות על נושא חברתי-פלילי אחר, ומחפשת פתרון מהיר ופופוליסטי כדי לנקות את השולחן לכבוד המיפגע הבא. יש לתופעה הזאת מכניזם קבוע, שמצליח להפוך גם את הסנסציות, את הדמעות, ואת הסיפור האנושי המרטיט לסחבה ישנה ומרוטה. הכותרות הגדולות פוצעות את העיניים, ואחר כך ממוחזרות גם ברדיו ובטלוויזיה; מפיקי תוכניות האקטואליה מחפשים בנרות מגיבים, בעיקר מהמערכת הפוליטית, אבל ...

17 בינואר, 2008 9 תגובות

חולף עם הרוח

בעירנו ירושלים מתייחסים לכל ביקור של נשיא אמריקאי בעיקר כאל מטרד אדיר, אינסופי, שמשבש את מערכות חיינו. מספרם של התמימים שממשיכים להשלות את עצמם שלביקור יש מימד "היסטורי", או שהוא יחולל מיפנה דרמטי במצבנו באזור, פוחת והולך. התהליכים ההיסטוריים במאה שלנו הם מואצים ומהירים, וממש קשה לעקוב אחרי כל ההתפתחויות בזמן אמת. בוש עדיין מתגורר בבית הלבן בוושינגטון, אבל כל ...

11 בינואר, 2008 12 תגובות

חכם בחלם

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, היה ונשאר האיש החכם ביותר מבין אנשי הממסד ומשרתיו. לפני יותר מעשר שנים (ספטמבר 1997) הציל את ראש הממשלה בנימין נתניהו מצרה גדולה, תיווך בינו לבין מלך ירדן חוסיין, ואילץ את המאצ’ו הישראלי האולטימטיבי לשחרר את המנהיג הרוחני של החמאס, שייח’ אחמד יאסין. כך חולצו מעמאן שניים מאנשי המוסד, שניסו להתנקש באורח קצת מגושם בחייו ...

3 בינואר, 2008 8 תגובות

שבחי סעדיה

בתחילת השבוע נפטר בגיל צעיר מדי חברי הוותיק סעדיה מרציאנו, ולמען האמת אני מתקשה מאוד להשלים עם פטירתו כעובדה מוגמרת שאין עליה עוררין. קצת קשה לכתוב עליו מסה פוליטית שקולה ומושכלת כמה ימים אחרי פטירתו, והוא ראוי בהחלט ליותר מטור או שניים בעיתון.תמיד ראיתי לנגד עיני את סעדיה האדם, ורק אחר כך את מרציאנו הפוליטיקאי, הממולח והנאיבי בעת ובעונה אחת. ...

27 בדצמבר, 2007 41 תגובות

לקח חינוכי

במהלך שביתת המורים הממושכת עקבנו באהדה גלויה אחרי מאמצי השובתים לזקוף את קומתם, להתייצב מול המערכת ולהגיע להישגים ממשיים. לא היינו זקוקים לתעמולה בדבר השביתה כחלק מהמאמץ לשיפור מצב החינוך, כי בעינינו לא יהיה חינוך אם המחנכים לא יזכו ביחס שמגיע להם. היחס הזה חייב להתבטא במשכורת טובה והוגנת, שתאפשר למורים לקיים רמת חיים יותר מסבירה ולגייס את טובי בוגרי ...

21 בדצמבר, 2007 10 תגובות

פסיכופתולוגיה של חיי יום-יום

החיבה העתיקה שלי לבמאי ניר טויב עצמו ולסרטיו התיעודיים הנוקבים והרציניים עמדה הפעם במבחן קשה. טויב עצמו מגדיר את סרטו "תדע כל אם" שיוקרן בימים הקרובים בערוץ 1 – כסרט "ציוני", וזו, כידוע, לא בדיוק ההגדרה העצמית שלי. הוא גם מדגיש חדשות לבקרים את "ישראליותו" של הסרט, וכאן הוא קולע למטרה תרתי-משמע. הסרט יורד לשורשי הישראליות בדיוק בהתאם ליומרתו המוצהרת, ובתור ...

20 בדצמבר, 2007 12 תגובות

תפסיקו להציק

בכל כמה שנים מעלים יהודים טובים וליברלים בעיני עצמם את סוגיית השירות הצבאי או הלאומי של האזרחים הערבים, ומובן שמשתמשים בנושא השוויון כדי לקדם את האג’נדה המפוקפקת הזאת. עד כה, פשוט זלזלתי בדיון הזה, שכן מגמותיו הגזעניות והאנטי-ערביות היו שקופות מדי. קל היה לזהות בנושאי הדגל של השירות לערבים את העסקנים והעיתונאים שבנו את התשתית למדיניות מכוונת, קבועה ובלתי מתפשרת ...

13 בדצמבר, 2007 34 תגובות

ארבעת המופלאים

מנבירה מדוקדקת בעיתוני תחילת השבוע נודע לנו, שארבעה מועמדים (יוסי ביילין, זהבה גלאון, רן כהן וחיים אורון) מסתערים בשאפתנות רבה על ראשות מרצ. בדרג השני של העסקונה יש התרוצצות רבה. הפעילים במתח ומטבע הדברים שנוצרת חרושת שמועות סבוכה ולעתים גם זדונית. אפילו במפלגה קטנה כמו מרצ, ששלחה לכנסת סיעה בת חמישה ח"כים, פועלים סקטורים שונים שיש להם נאמנות רבה לנציגים ...

7 בדצמבר, 2007 13 תגובות

ימי אנאפוליס

גם אחרי אנאפוליס קשה להכחיש שראש הממשלה אהוד אולמרט הפך לבן-גוריוניסט המובהק ביותר בפוליטיקה הישראלית, אחרי מינויו של שמעון פרס לנשיא, אבל לא לגמרי. כידוע טבע דוד בן-גוריון בתחילת שנות ה-50 את משפט היסוד בתורתו הפשטנית, והפך אותו לאבן התשתית של הפוליטיקה הישראלית עד אוסלו 1993: "לא חשוב מה יאמרו הגוים אלא מה יעשו היהודים". לפילוסופיה הלא-מרשימה במיוחד, הגלומה בהברקה ...

29 בנובמבר, 2007 7 תגובות

פרידה עגמומית מ"ד"ר נזק"

ד"ר ירון זליכה עזב אותנו לאנחות, וחרף העובדה שסבר פלוצקר מ"ידיעות אחרונות" מרגיע אותנו שהוא עוד ישוב, אנחנו ממש חשים את החלל הריק בחיינו הציבוריים. בדרך כלל הציבור מתקשה לזכור את שמו של החשב הכללי במשרד האוצר. אבל תמיד היה מדובר בפקיד חשוב מאוד, שסמכותו חלה על כל משרדי הממשלה האחרים שכן כל החשבים כפופים אליו ולא אל המנכ"ל. זליכה ...

16 בנובמבר, 2007 13 תגובות

מלכודת פאשיסטית

התגובות להפגנה הפאשיסטית של אלפי אוהדי בית"ר בקריית אליעזר נסכו בי דיכאון כמעט כמו ההתפרצות עצמה. אז כבר בהתחלה צריך לנכש את העשבים השוטים. לא מדובר חלילה ב"בבונים". רוב אוהדי הכדורגל בארץ הם ממוצא מזרחי מסיבות סוציולוגיות המאפיינות את תולדות המשחק בכל העולם, והגזענות כלפי המזרחים היא פסולה בדיוק כמו הגזענות כלפי הערבים. הרוב המכריע של אוהדי הפועל בתל-אביב ובעירנו ...

8 בנובמבר, 2007 21 תגובות

שביתה מדינית

אחרי שבועיים של היעדרות קצת מוזר להיווכח ששום דבר לא השתנה. זה לא שציפיתי לתהפוכות מרחיקות לכת או למיסודם העמוק של תהליכים חדשים בזירה הפוליטית והחברתית-כלכלית, אבל בכל זאת מאכזב לראות ששביתת המורים והוועידה הצפויה באנאפוליס עדיין עומדות במוקד הדיונים, הוויכוחים והידיעות החדשותיות. נכון שיש גם פכים קטנים, אפיזודות מביכות שחרגו כבר מזמן מטורי הרכילות וחדרו למדורי החדשות, והסיקור של ...

1 בנובמבר, 2007 7 תגובות

יחסים מיוחדים

באנגליה זה לא יכול לקרות. זוהי בעצם הקלישאה הלעוסה ביותר, עד שהיא הפכה כל כך מוכרת שקשה לנו לחיות בלעדיה. במשך שנים רבות היינו רגילים לשמוע אותה ממורים, פוליטיקאים ועיתונאים והיא חלחלה לתת-התודעה גם כאשר רבים מאיתנו ביקרו בלונדון ונוכחו לדעת שגם שם חיים אנשים בדיוק כמונו, ושאין באי החביב הזה סוף למחדלים, לעסקי הביש, ולהתנהלות המסורבלת והבלתי יעילה. אני ...

11 באוקטובר, 2007 61 תגובות

וגם עקיבא…

הכותרת לקוחה משירו האהוב עלי ביותר של מאיר אריאל, "ארול", אבל היא באה להביע תמיהה רבה על העמדות של אחד הפרשנים הטובים ביותר של עיתון "הארץ", עקיבא אלדר. אני יכול להבין שאיש שמחזיק בעמדות יוניות מתונות כמו אלדר סבור שממשלת אהוד אולמרט היא הרע במיעוטו, אבל הלוליינות האינטלקטואלית שלו היא מיותרת לגמרי.הוא עצמו קורא לממשלה (שבה הוא בעצם תומך) "ממשלת ...

28 בספטמבר, 2007 16 תגובות

חורים בסכר

בערב יום הכיפורים קשה להסתיר את הקנאה הגדולה באחינו המאמינים, ואני כולל בקטגוריה הזאת גם יהודים שיבלו את היום הקדוש בצום ובתפילות וגם מוסלמים שמענים את נפשם יום-יום בצום הרמאדן. לחילונים גמורים, גם אם הם מקיימים כמה מצוות מסיבות משפחתיות או לאומיות, אין על מה להישען בעיתות מצוקה קיומית. מי שמנסה כל ימיו לנתח את המציאות, למיין את העובדות ואת ...

21 בספטמבר, 2007 10 תגובות

תשס"ח, עידן הפאשיזם מתחיל

הוויכוח על ההימנעות משירות בצבא התחדד מאוד בציבור הישראלי מאז שחרדים לאומנים ודתיים מתנחלים מאיימים להישאר בביתם במקום לשרת, מסיבות פוליטיות. הרבה בילבול ותחושה מתסכלת של אובדן דרך וחוסר אונים הפכו את הוויכוח הלאומי בנושא להיסטרי ומשולח רסן. את נמנעי השירות (אני מעדיף את המונח הניטראלי הזה על הביטוי הטעון "משתמטים") ניתן כיום לחלק לשלוש קטגוריות: סרבני מצפון משמאל; מדכאים ...

11 בספטמבר, 2007 48 תגובות

הטרגדיה של עמיר פרץ

מנכ"ל "שלום עכשיו" יריב אופנהיימר הוא גם איש מחנה אהוד ברק במפלגת העבודה. את הבדיחה הזאת לא אני המצאתי; היא פשוט עובדה מוצקה בתוך המערכת הפוליטית המטורפת שלנו. באותה מידה יכולתי לדמיין איזה לקוח קבוע של מוצרי בשר חזיר, המתגורר במאה שערים ומשתייך לזרם הליטאי ביהדות התורה. ההבדל הוא ברור: בציבור החרדי דבר כזה לא יכול לקרות כי למשתייכים אליו ...

6 בספטמבר, 2007 36 תגובות

שלום בלי עושק

חבר הכנסת ג’מאל זחאלקה, ידיד ותיק שלי, אמר פעם שהוא לא חושש במיוחד מאנשים שזועקים "מוות לערבים". את האיום האמיתי מגלמים האנשים ששרים "הבאנו שלום עליכם". בצד השנינות והצחוקים, יש המון אמת מרירה במשפט הזה. את החשש מפני הצבועים, שהם גרועים יותר מהפרושים ומהצדוקים, הביע אלכסנדר ינאי כבר בימי החשמונאים.אבל בימי צרה ומצוקה אפילו אנשי השמאל העקבי נוטים להתנחם בפוליטיקאים ...

30 באוגוסט, 2007 35 תגובות

עונת מלפפונים פוליטית

חובבי הכדורגל שבינינו קוראים לקיץ ולפגרה במשחקים שהסתיימה זה עתה, "עונת המלפפונים". לא רק שמשעמם לנו, אלא שאנחנו סופגים כמויות ענקיות של שמועות כוזבות, דברי הבל מטופשים או מרושעים, סברות כרס, הדלפות שאין בהן ממש, הכפשות שגובלות בהוצאת דיבה, שמועות מעוררות חלחלה ודיונים קולניים אבל חלולים ונעדרי משמעות. מי שסבר שהפוליטיקה פטורה מכל אלה, פשוט טעה. גם בזירה הפוליטית אנחנו ...

24 באוגוסט, 2007 5 תגובות

שמאל אחראי

לפני שבוע פגשתי בבית קפה בתל-אביב חבר ותיק מבית הספר התיכון, ירושלמי גאה לשעבר שמתגורר בעיר האורות כבר יותר משלושים שנה. כמו רבים מחבריו הגולים, הוא קורא את עיתון "כל העיר" בכל הזדמנות, ולא מסתיר את געגועיו לירושלים. אחרי שחקרנו איש את רעהו וסיכמנו לא רק את קורותינו, אלא גם את גורלם של רוב חברינו מבית חינוך בכ"ט בנובמבר, סיפר לי ...

16 באוגוסט, 2007 31 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים