
מאת ראובן קמינר
התוצאה של התסכול בנושא סוריה בקרב אנשים שפויים היא חיפוש מוצא של פשרה. אך ישנם אחרים שבוחרים להגביר את זרם ההשמצות והקללות כאילו חסרה לנו רטוריקה מתלהמת סביב הסכסוך בסוריה. על סוג זה של מגיבים שלוחי רסן נמנה מיודענו סלמאן מצאלחה.
מאת ראובן קמינר
התוצאה של התסכול בנושא סוריה בקרב אנשים שפויים היא חיפוש מוצא של פשרה. אך ישנם אחרים שבוחרים להגביר את זרם ההשמצות והקללות כאילו חסרה לנו רטוריקה מתלהמת סביב הסכסוך בסוריה. על סוג זה של מגיבים שלוחי רסן נמנה מיודענו סלמאן מצאלחה.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
אין ספק שמשפחה היא מקור חשוב לתמיכה וחוסן רגשי. אין לי דבר נגד הורות או אימהות, אך חבל בעיני שדבר יפה כמשפחתיות נעשה נשק פוליטי להנצחה של דיכוי ואמצעי להזרה, בחברה שגם כך נגועה בגזענות, קשיחות לב, וחרדות קיומיות.
מאת עפרה ישועה-ליית
בעקבות תלונות רבות בנושא החלו פעילות של "מחסוםווטש", "לא מצייתות" "יש דין" ו"קו לעובד" לתעד, ולנסות למנוע (בינתיים ללא הצלחה), את המופע החדש יחסית של אפרטהייד בתחבורה הציבורית. להלן סקירה קצרה של ההתפתחות המהירה בנוהל הזה לצד דו"ח מהמשמרת שלי ביום חמישי האחרון, וכמה מחשבות לצידו.
מאת חיים ברעם
הטלוויזיה הפכה את המלחמה למופע בידור המוני, שיש בו עצב אבל גם גאווה פטריוטית ורגעים נעלים של נוחם ועִזוז. לכן ההימנעות מהחדשות בטלוויזיה איננה סתם אקט של ניכור ולא הפניית עורף לעמנו. היא גם מעין הפגנת מחאה בדל"ת אמותינו, שמאשררת את ריבונותנו על רגשותינו העמוקים ביותר.
מאת ראובן קמינר
ניתן בהחלט להבין את הרקע לאהדה של השמאל הצרפתי דאז. ברה"מ יצאה מנצחת ממבחן אדיר לאחר שנשאה בעיקר הנטל של מערכה גורלית לחיים ולמוות. תגובת האינטלקטואלים בצרפת (ולא רק בצרפת) היתה ביטוי להערכה עמוקה לעמידה זו ולהישגי המשטר הסובייטי וההנהגתו הפוליטית שאיפשרו ניצחון זה.
מאת חיים ברעם
פיד לא חנך את תופעת ההתקרנפות במדינה, לא זרע את הלאומנות הפשיסטית בשטחים ולא יצר את הפערים החברתיים; הוא תוצר של המציאות הזאת ולא מחוללה. לכן האיבה כלפיו היא בעצם חלק ממערכת פסיכולוגית שעיקרה הסחת הדעת מהבעיות האמיתיות של המדינה.
מאת ראובן קמינר
חד"ש בהרכבה היהודי-ערבי ובהשקפת העולם הרעיונית שלה היא התקוה של השמאל המהפכני בישראל. אך גם עליה חל הכלל שאם לא מתקדמים אז נסוגים. חד"ש חייבת לרענן את עצמה באופן יסודי, צעד אחרי צעד.
מאת מורן בריר
כל הארץ הזאת עברה ייעור מסיבי ואגרסיבי. האדמה החצי מדברית חצי ים תיכונית עליה אני חיה נאנסה לקלוט לתוכה מאות מיליונים של עצים זרים. וכל זאת כדי לטשטש את עקבות הריסת הכפרים הערביים בסוף שנות הארבעים, למנוע אפשרות של שיבת הא/נשים לאדמותיהם ולסמן באופן חד צדדי בעלות יהודית על הקרקע. המחשבה הזאת מכאיבה לי בבטן.
מאת אפרים דוידי
אני תקווה שרבים יצפו בלינקולן בגלל שניתן ללמוד ממנו על המחיר הכבד שגובה שנאה אתנית וגזענות. מאוד הייתי רוצה שיצפו בסרט הפוליטיקאי יאיר לפיד וגם אוהדי בית"ר ירושלים המניפים אל-על את "טוהר גזע". זה אולי עונש חינוכי יותר ממשחק ללא קהל או ממשחק במה שנדמה כמחנה צבאי באצטדיון טדי.
מאת הרב אליהו קאופמן
בסוגיית ההתגייסות לצבא יש למפלגות החרדיות בעיה אמיתית ולא רק בהסברה , אלא בעיקר באמירת האמת בנדון. צריך להבין שהמפלגות החרדיות התפרקו מזמן מאנטי ציונותן – בכל הנוגע לקרב נגד הלאומנות הישראלית, אך מנגד נותרה אצלן המסורת להיות "אנטי ציונים" כאשר מדובר בגיוס צאצאיהן לצבא.
מאת חיים חדד
מה שקורה פה הוא רידוד השיח ונסיון לעקור מתוכו תוכן ממשי על מנת למנוע מהשפה לשמש לתכליתה החשובה ביותר: זרימת אינפורמציה בין בני אדם. למילה "ציונות" אין שום משמעות ממשית במציאות. בקיצור ולעניין: היא לא מייצגת כלום, להוציא אולי מאורעות היסטורים שאירעו לפני כ-60-70 שנה.