מאת אילנה הרסטון-לוטן
יש קשר ישיר בין הזילות בחיי שחורים ובזכויותיהם לבין ההתייחסות לגוף השחור כאובייקט לחבטות או אובייקט מיני, או שילוב של השניים. עד אשר לא יעלה עוד על הדעת להציג קורבנות שחורה כבידור, כשם שאונס נשים או שריפת יהודים אינם בידור להמונים, לא נוכל לטעון שאין גזענות.
מאת ישראל פוטרמן
האופוזיציה היחידה הבלתי מאורגנת היא זאת של אלו שמאסו בפוליטיקה הנוכחית, "הישנה והחדשה", ונמנעו מהשתתפות בהצגה. המסוכנות שלהם לשיטה התבטאה בשטיפת המוח בסגנון של "מי שמצביע משפיע" שהתנהלה באגרסיביות לא פחותה מתעמולת הבחירות האחרת, והביאה "לגוש חוסם" שלא קיים, ולפוליטיקה חדשה הגרועה לפחות כמו הישנה.
מאת גדעון עשת
היתה יממה, מתום הבחירות ופרסום מדגמי ערוצי הטלוויזיה, ועד אמש, שבמהלכה התברברו המומחים לדבר פוליטיקה סביב "השוויון" ו"הגוש החוסם". כאילו שיש בחיים הפוליטיים שלנו גוש ימין ובראשו בנימין נתניהו מהליכוד, וגוש שמאל-מרכז שבבחירות התברר שבראשו עומד יאיר לפיד (ולא שלי יחימוביץ'). אז זהו, שאין. ולא רק שאין, גם לא היה.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
כמה שאלות מטרידות אותי לקראת הבחירות הקרובות ובכלל. שאלות שאינני מוצאת להן מענה בשיח הבחירות בתקשורת (דאה…) ולא במצעי מפלגות השמאל האמיתי, קרי: חד"ש, בל"ד, דע"ם.
מאת חיים ברעם
האם עוז מבקש לסכל את "הסטייה השמאלית" במרצ מאז שזהבה גלאון נבחרה למנהיגת התנועה, באמצעות הצטרפות לקונסנזוס "ציוני" אפל שבסיסו בפסוק: "עם לבדד ישכון ובגויים לא נתחשב"? ייתכן, אבל הדרך הנכונה למצביעי שמאל לבטא את אמונתם בשיתוף פעולה יהודי-ערבי מול נוסחת הגטו של עוז, נמצאת בהצבעה לחד"ש.
מאת איתן קלינסקי
כאשר התנהל משפט שייב נגד בן גוריון, היה זה רק תופיק טובי, חבר כנסת מטעם המפלגה הקומוניסטית הישראלית, שעלה על דוכן הנואמים בכנסת ודרש לבטל פיטורי ישראל שייב עקב דעותיו הפוליטיות. היום, חבר הכנסת דב חנין היה הראשון לצאת נגד פתיחה בתהליך לפיטוריו של איש החינוך רם כהן. יופסקו מייד כל ההליכים נגד המחנך רם כהן.
מאת גדעון עשת
כל מי שמתברבר סביב תחרות בחשמל רוצה שהמשק הלאומי ישקיע את המיליארדים האלה בתחנות כוח שרוב הזמן יהיו מובטלות. יש ספקות אם תחרות היא אכן מזור לכל מחלה. אין ספק שבחשמל, בגלל ייחודיות ה"מוצר", זו שטות מוחלטת. ומאוד יקרה.
מאת חיים ברעם
לכן יוצא הקצף נגד נתניהו רק מצד אנשים כמו שלמה אבינרי ששירתו תמיד את מטרותיו העיקריות של ממסד מפלגת העבודה אבל חוששים עתה מהקרע בין ישראל לבין ארצות הברית. כאן, בבטן הרכה של נתניהו, היו חייבים להכות מנהיגי המרכז הלאומני שלי יחימוביץ', ציפי לבני ויאיר לפיד. הם לא מסוגלים אפילו לכך.
מאת עודד גולדרייך
למרות הדומיננטיות של תהליך היצור בסיטואציה ההיסטורית הנוכחית, ויותר מכך בסיטואציה ההיסטורית של רוב המאה הקודמת, הרי שאין לצמצם את הניתוח למישור זה. ההרחבה של המבט למישורים אחרים אינה מחלישה את הפוליטיקה הסוציאליסטית אלא מחזקת אותה על ידי הצבעה על שיתופי אינטרסים במאבק כנגד ההון.
מאת חיים ברעם
אין כיום איזון, ואף לא מראית עין של איזון. הזירה הפוליטית מורכבת עתה מימין חזק מאוד, מתוגבר בכל נציגי הציבור הדתי והחרדי, ושלוש רשימות חלשות יחסית של המרכז הלאומני: מפלגת העבודה, "התנועה" (לבני) ו"יש עתיד" (יאיר לפיד). מרצ וחד"ש מאיישות לבדן את הצד השמאלי של המפה.
מאת גדעון עשת
על הלאמה משלמים. אפילו חנין מציע לשלם לתשובה ועופר על אובדן רווחי משאבי הטבע בעת הלאמה. זה יעלה הון עתק. האם לא יותר פשוט, הגיוני, זול ורצוי פשוט לקחת את המס הראוי?
