מאת עודד גודלרייך
העיר היא הניסיון השאפתני ביותר של האדם לעצב את העולם על פי רצונו. את מושג "הזכות לעיר" (שמשמש כסיסמא מאחדת פופולארית להרבה התארגנויות בעשורים האחרונים) יש להבין כזכות לעצב את העיר על פי רצון תושביה, לא רק במובן של קבלת גישה שיוונית למשאבים הפיזיים הקיימים אלא גם ובעיקר במובן של שינוי ההסדרים החברתיים והמשאבים הפיזיים.

מאת עודד גלודרייך
הספר כולל מספר רב של אבחנות חשובות אשר מתייחסות ליישום של התיאוריה המרכסיסטית על המציאות הנוכחית, ובפרט למקום המרכזי של העיר ביישומים כאלה. הסקירה שלי מתייחסת לחלק מאבחנות אלו ואינה עוקבת באופן צמוד אחר מבנה הספר.

מאת אורי ניב
ראוי לגברים ולנשים רבות ורבים לאמץ עברית שיוויונית, על דעת עצמם ועל דעת עצמן, בלשון האקדמיה. בעיקר אלו מאיתנו כמו יוסי ורטר, שמילותיהם נשמעות באוזניים רבות כל כך.

מאת גדעון עשת
אילו הרפואה הפרטית והציבורית היו מתחרות זו בזו בתנאים שווים היה רק מעט על מה להלין. במדינה חופשית יש מקום לרפואה פרטית לצד רפואה ציבורית. העניין הוא שאצלנו הרפואה הפרטית היא בתוך הרפואה הציבורית.

מאת חיים ברעם
מערכת הבחירות 2013 איננה אלא משחק, שעשוע לא תמים אבל עם כמה אספקטים מבדרים. אחרי שהאבק הדקיק של המאבקים הקלילים ייעלם, תקום ממשלה חזקה מאוד. למונח "אופוזיציה" יש רק משמעות מפלגתית, אבל לא רעיונית.

מאת חדוה ישכר
רובוטים משנים שיקולים פוליטיים לקראת מלחמה ובמהלכה. אולם השקט היחסי מפני ביקורת פנימית, שמצופה מהם לספק למקבלי ההחלטות, הוא אשליה מסוכנת. מערכות הגנה מסוגה של כיפת ברזל מספקות לצבאות ולממשלות אורך נשימה להמשך האלימות ואף להרפתקנות צבאית, במקום לקדם פתרון מדיני לסכסוכי דמים.

מאת חיים ברעם
הפוליטיקה הישראלית הסבוכה (אבל הצפויה עד לכאב) מקנה עתה פירוש חדש לדחיקת הקץ. עכשיו אנחנו עוסקים בפוליטיקאים, בעיתונאים ובאזרחים מן השורה, שמבקשים להתעלם איכשהו מהתהליכים במדינה, באזור ובעולם, כדי לנכס לעצמם ואולי גם לכולנו עוד יממה, עוד שבוע, עוד חודש של הפוגה מהמאבק הקיומי ובעיקר מהספק המקנן בנו לגבי העתיד.

מאת חיים ברעם
סתיו שפיר הנחמדה ומירי רגב האנטיפתית אינן דוגלות באותה אידיאולוגיה אבל במבחנים הפוליטיים הקשים שיפקדו אותנו החל בשנת 2013 הן יתמכו באותן עמדות. מפלגת העבודה לא תתקומם נגד שלטון ההון אלא תבטיח שגם כמה ועדים גדולים יזכו בחלק קטן מהשלל, איש לא יפרק אף התנחלות קבועה.

מאת חיים ברעם
כמו ברק יחימוביץ' החליטה שהשותפות עם המתנחלים עדיפה בעיניה על פני הברית עם הערבים. זוהי טעות מוסרית, רעיונית אבל גם אסטרטגית. המתנחלים יעדיפו תמיד את הימין העקבי על מפלגת העבודה, הקרע עם האזרחים הערבים יישאר בעינו ולכן אין הרבה משמעות לבחירות לכנסת.

מאת גדעון ספירו
אינני רב המחלק היתרים. אבל אומר לכם את דעתי: גרמני שאינו מכחיש שואה, נאבק בגרמניה נגד גזענות ושנאת זרים, פעיל בארגוני זכויות, אדם כזה בא בידיים נקיות והוא לא רק רשאי לבקר את ישראל אלא מחובתו לומר לממשלת ישראל ותומכיה כי לא הפיקו את לקחי השואה זולת פולחן הכוח.

מאת אילנה הרסטון-לוטן
כניסת כסף זר למערכת הבחירות בישראל היא רק טיפה (אולי 10 טיפות) בגל הסוחף המפרק את הדמוקרטיה הישראלית, ואת הדמוקרטיות המערביות בכלל. בעידן שבו עיתונות חוקרת נעלמה כמעט לחלוטין, עמדות המועמדים והמפלגות, "תכניות הריאליטי" של המרוץ לכס הכוח, נעשו תחליף לדיווח עיתונאי.