מאת גדעון ספירו
ב-23 במארס 1986 שלחתי מכתב על פרשת התעללות של כוחות הכיבוש בילד פלסטיני. תגובתו של עמוס עוז הולידה התכתבות בינינו. לאחרונה קראתי שוב את התכתובת, ועל אף שעברו 31 שנים, הדברים רלוונטיים כאילו נכתבו היום.

מאת אילנה הירסטון-לוטן
עבורי הסרט הזכיר נשכחות, אך גם עורר אצלי אנלוגיה בין החביון למציאות הגזענית בקרב אמריקאים לבנים לבין החביון למציאות הכיבוש בתודעה הישראלית. וכוונתי איננה לכיבוש השטחים בשנת 67׳, אלא לכיבוש כחלק מההוויה היהודית-עברית-ישראלית.

מאת יונתן פלד
לזכור ולא לשכוח – מה? שנעשה כל מה שנעשה, הרי הוא מוצדק ומוסרי – כי "הם" עשו לנו את זה ושאף אחד לא יעז לשפוט אותנו: אלה מסקנות שמטפטפים לצעירינו במערכת החינוך, במסעות למחנות ההשמדה, בכל מנגנון התעמולה של כלי התקשורת.

מאת גדעון ספירו
במלאת 50 שנה לכיבוש, פרסם השירות הבולאי שורה של בולי מזכרת בצירוף דפי מידע (ירושלים, הגולן, הבקעה והגדה), שבינם לבין האמת ההיסטורית אין ולא כלום. הטקסט הוא תעמולה ממשלתית פרימיטיבית.

מאת אפרים דוידי
הפרשנים עוקבים באובססיביות אחר התפניות במדיניות החוץ האמריקאית ועסוקים בשאלה האם הכרזותיו של הנשיא דונלד טראמפ תואמות את מה שנאמר על ידו במהלך מערכת הבחירות. אבל "דוקטרינת טראמפ" במעשים ברורה למדי: מה שלא הולך בכוח – הולך ביותר כוח.

מאת חיים ברעם
חג הפסח האהוב עליי מתקרב בצעדי ענק, וכרגיל אני מעלה באוב את זכרו של אבי שמת כבר לפני שלושים שנה, כשהיה בדיוק בגילי היום. החג עדיין קיים ומוחשי, חרף תוכנו הלאומני ושונא הזרים. זוהי ערכה של מסורת שורשית, שקשה לבטל אותה מטעמים רעיוניים.

מאת יזהר גיל אור
שורשי נגע הגזענות והפירוד עמוקים בתוכנו, ומבהיל עד כמה. גזענות משתרשת היום ביתר שאת, כפי שעולה ממשפטו של אלאור עזריה, מאירועי אום אל-חיראן, מפינוי תושבי עמונה, כמו בדים של צמח רעיל שברובו שורש עמוק וארסי.

מאת אילן שדה
האם אכן "נלמדו לקחי השואה"? כי קיים דמיון בין פעולות ההשתלטות של ראש הממשלה בנימין נתניהו על מוקדי הכוח באמצעות אנשי שלומו לבין פעולותיו של אדולף היטלר בימיו הראשונים כשליט גרמניה עד ל"ליל הסכינים הארוכות".

מאת גדעון ספירו
אני מנחש שמחויבותו של ח"כ גטאס לעמו עומדת לא אחת בסתירה לשבועת האמונים לשמור על חוקי מדינת האפרטהייד. מהו גבול התמיכה במאבק הפלסטיני, הוא נושא להתלבטות של כל חבר כנסת פלסטיני בעל אזרחות ישראלית. לעתים זה דורש יכולת תמרון של לוליין המהלך על חבל דק.

יונתן פלד
ב- 24 באוקטובר 1929 התמוטטה הבורסה בניו יורק, בגלל עודף הנפקות של מניות ללא כיסוי. בעקבות זאת פרץ משבר כלכלי קשה בארה"ב שהתרחב במהירות לכל העולם וגרם לעוני המוני. שלוש דרכים אלטרנטיביות מצא העולם המפותח להתמודד עם תוצאות המשבר: הנאציזם, הקומוניזם והסוציאל-דמוקרטיה.