מאת חסיב שחאדה
להלן מביא אני סיפור שהופיע בספר ההיסטוריה הידוע, פרי עטו של אבּוּ אַל-פַתְח אבּן אבּי אַלְ-חַסַן הדנפי השומרוני, אשר הועלה על הכתב באמצע המאה הי"ד בערבית, על פי בקשתו של הכהן הגדול, הרבן פינחס, בשנת 1352. כרוניקה זו – ראשיתהּ באדם וסופהּ בנביא מוחמד.

מאת אלי אמינוב
מדינה יהודית – כמו מדינה נוצרית בגרסת העבר האירופית, או כמו מדינה מוסלמית – חייבת לחלק את נתיניה למגזרים בעלי זכויות יתר ולמגזרים מופחתי זכויות ואף נעדרי זכויות. רק מדינה חילונית ודמוקרטית תוכל לענות גם על השאלה הלאומית של היהודים הישראלים ולהתיר את הקשר הגורדי שקשרה הציונות בין "הלאום" המתנחל לבין הדת היהודית.

מאת חיים ברעם
אחרי שלוש שנים בתל-אביב החליט רמי לחזור לעירנו. הוריו כבר נפטרו והשאירו לו דירה קטנה בקטמון הישנה. רמי תמיד התגעגע לקטמון אבל ידע היטב שסביבתו החברתית נעלמה מהשכונה יחד עם רוב בני משפחתו והשאירה אדמה חרוכה.

מאת קלמן אלטמן
אחרי האירועים של 9/11 הצהיר סגן-אלוף שלטון לנקפורד מחיל הנחתים האמריקאי: "ממשלתנו נחטפה באמצעות 'פרל הארבור חדש'… בני ארצנו נרצחו, וככל שחוקרים את זה יותר, יותר נראה הדבר שנרצחו ע"י ממשלתנו, שניצלה את זה כתירוץ לרצוח בני אדם אחרים אלפי קילומטר מכאן".

מאת נתן רון

'אוטופיה' נועדה להיות תמונת ראי של ממשל מדיני מעוות. ואכן, דזידריוס אראסמוס, ידיד נפש למור ומי שפיקח על ההוצאה של 'אוטופיה' לאור, ציין באחד ממכתביו כי המחבר התכוון להסביר "'מה הן הסיבות לתחלואי המדינה, כשהדוגמה האנגלית היא לנגד עיניו".

מאת איתן קלינסקי
רוגל אלפר, לפני שפונים לתאופיק בדבר הקמת מפלגה ישראלית, אנחנו חייבים לצאת ביוזמה של הכלת הכאב העז על הרס מאות כפרים פלשתינאים ועקירת תושבים מבתיהם בגירוש ובמנוסה, כשם שאנו רוצים שיכילו ויחושו את כאב הטבח הנורא שפקד את עמנו.

מאת חיים ברעם
קיבלתי דיווחים מלאי התרוממות רוח ואופטימיות מההפגנה הנהדרת במרכז העיר להזדהות עם הלהט"בים בשבוע שבעבר. האם הצלחת התהלוכה מבשרת על כך שרוח חדשה, מרעננת ומסעירה נושבת עתה בעירנו?

מאת יוסי ברנע
ראוי לומר לחוקרי מדע המדינה אבנרי ושטרנהל: "טלו קורה מעיינכם", בטרם תבקרו את הימין הציוני. עימדו על הנזק הרב שגרמה לישראל התרבות הפוליטית אותה עיצבה תנועת העבודה, שמעולם לא הייתה דמוקרטיה ליברלית ולא אפשרה צמיחת לאום אזרחי.

מאת חיים ברעם
ממשלות ישראל ניצלו את ההסכמים לבנייה רחבה של התנחלויות ו"שכונות" חדשות גם בעירנו, העצמאות היחסית של הרשות הפכה כבר מזמן לבדיחה עצובה, והמאמצים המשותפים של הממשלה ושל ההנהגה העירונית נועדו לדחוק את הערבים מהעיר.

מאת שמואל אמיר
הטעות המרכזית של הס היא בחוסר מבט היסטורי נרחב על מאבקים לאומיים. האם היה אי פעם מאבק לשחרור לאומי שלא היה בו גם שימוש בכוח, ואפילו הרבה כוח? שלא נפגעו בו אזרחים חפים מפשע משני הצדדים?

מאת אנדרה דרזנין
דני, מספר שנים לאחר המלחמה, משהכיר בעוול שנעשה, לא נעצר בשלב ייסורי המצפון וכאב הלב אלא פנה לבנייתה של ברית יהודית-ערבית שתילחם מלחמה פומבית ויומיומית לתיקונו המעשי של העוול.