מאת יזהר גיל אור
שורשי נגע הגזענות והפירוד עמוקים בתוכנו, ומבהיל עד כמה. גזענות משתרשת היום ביתר שאת, כפי שעולה ממשפטו של אלאור עזריה, מאירועי אום אל-חיראן, מפינוי תושבי עמונה, כמו בדים של צמח רעיל שברובו שורש עמוק וארסי.

מאת חיים ברעם
כמעט כל ערבי שאני מכיר, וזה כולל גם חברי כנסת ערבים שבתקופת לימודיהם בעיר נהגו לבלות עם חברים יהודים בבית האמנים ברחוב שמואל הנגיד או בקפה טעמון ברחוב המלך ג'ורג', ממעטים להסתובב במרכז העיר. בשנים האחרונות בילויים כאלה נחשבים לקשים ולמסוכנים.

מאת פואד סלימאן
ידוע שחברים בקבוצה יעדיפו לעזור לחבריהם באותה הקבוצה, על פני הגשת עזרה לחברי קבוצה חיצונית. מצד שני אני מבחין בתופעה הפוכה לחלוטין, והיא תופעת הגזענות החיובית: ערבים המעדיפים את חברתם של יהודים, ויהודים המעדיפים את חברתם של ערבים.

אנדרה דרזנין
אדם מפוכח יעמוד וידמום מפאת צערו האנושי על כך שלאורך עשרות שנים כל כך הרבה אנשים צעירים, רובם הגדול אנשים הגונים, נסחפו למערבולת האלימות והאלימות-שכנגד והתרסקו בתוכה.

מאת דב חנין
אסור לטעות: הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאפשר לרוב בכנסת לגרש ח"כים מכהנים, היא חלק ממתקפה רחבה על הדמוקרטיה, המשך ישיר של קמפיין "השתולים".

מאת עלא ח'טיב
ידיעות על החלטות של מעסיקים לפטר עובדים ערבים, להפסיק זמנית את עבודתם או לשנות את תנאי העסקתם, לא מפסיקות לזרום לכלי התקשורת, כאשר בחלק הארי נוטלים חלק רשויות ומוסדות ציבוריים.

מאת מירה ברק
סיפור מגדל בבל המקראי קורא לנו להיות ערניים מול ריבון שרודף אחר שררה מופרזת והוא עושה זאת בטריקים, בנכלולים, בתחבולות לשוניות. הוא פשוט מסיט קבוצות אוכלוסיה שונות זו נגד זו.

מאת איימן עודה

התרבות של יהודי ארצות ערב, היהודים הערבים, היא מפתח לאפשרות אחרת: מדוע שלא נדבר על תרבות יהודית וערבית משולבת, משותפת. תרבות זו לא הייתה רק תרבות קהילתית ומסורתית של הקהילות המיוחדות הללו, אלא גם חלק מתרבותו של המרחב הערבי כולו.

מאת בושרא מזאריב ודינה דוד

אנו מאמינים שמרכז תרבות ערבי-יהודי, יהווה מרכז משותף העונה על צרכי שתי הקהילות, יתנהל מתוך זיקה למרחב משותף, יכבד את התושבים ויקנה להם שירות שווה.

מאת חיים ברעם

הרשימות השונות גוזלות קולות וח"כים מרשימות אחרות הקרובות אליהן. כך היה וכך גם יהיה עד שהשמאל המתון ינטוש את המכנה המשותף הלאומני (ציוני), יחפש את שותפיו במגזר הערבי.

מאת חיים ברעם

כל מי שהתנסה במערכות בחירות לכנסת משחר ילדותו מכיר את ההתרגשות, המתח, האדרנלין הגואה וגם את התחושה שהניצחון הוא בהישג יד, שכל הסובבים את משפחתך ואותך מצביעים בעד אותה מפלגה. לעתים, מסתיימת כל האופוריה הזו במפח נפש, אולי אפילו טראומטי.