מאת עפרה ישועה-ליית
בסמכותו המלאה של שר הבטחון יעלון וראש הממשלה האחראי עליו לבלום את המהלך המטורף, הבזבזני והמרושע של איכלוס עוד התנחלות עירונית בלב חברון. ומה חושב על כך שר האוצר? את העלות הכלכלית של תחזוקת הפצצה המתקתקת הזאת בלב אוכלוסייה מותשת מהתעללות הוא ממילא לא מסוגל לחשב
מאת רוחמה מרטון
יום האדמה הפלסטיני-ישראלי מסמל לא רק את האבל על ששת הפלסטינים שנהרגו ביום זה בשנת 1976. ממש לא רק. הוא מסמל את הגזל, האפליה ואת הכוחנות המופנית נגדם מטעם השלטון הציוני. או במלים אחרות את הגזענות היהודית ישראלית שלבשה פנים מוחשיות ומציאותיות החל משנת 1948.
מאת גדעון גיתאי
בדיוק 38 שנה לאחר יום האדמה – שבו רצח ״צבא ההגנה״ שישה אזרחים בסחנין, דיר חנא, וכפר קנא — הגיע הרמטכ"ל-על האמריקאי לביקור בישראל. האם מרטין דמפסי הגיע כדי לחפש ולסכם היכן ינוסה הנשק החדש? ראש הממשלה בנימין נתניהו מציע את איראן. בינתיים שולח הרמטכ"ל בני גנץ חיילים להרוג במחנה ג'נין, וברצועה.
מאת שמואל אמיר
עצומות נגד הכיבוש הן אמצעי רצוי וראוי לעורר את הציבור למאבק נגד הכיבוש ובעד השלום. אך לאחרונה מתפרסמות גם עצומות המנסות לגייס ציבור רחב למען שלום תוך ריכוך, טשטוש ודילוג על התנאים ההכרחיים למען השגתו. עצומות כאלה בסופו של עניין מחמיצות את המאבק הציבורי למען השגת שלום אמת.
מאת גדעון ספירו
ייתכן כי כל מה שכתבתי הוא ספקולציה פראית וייתכן כי זו האמת לאמיתה. בעוד חמישים או מאה שנים, כשייפתחו הארכיונים נדע את האמת. אם מי מקוראיי יהיה עוד בחיים, שיעלה על קברי ויספר מה גילו המסמכים.
מאת ציונה שניר
ההתייחסות לכפר נבי סמואל במשך שנים מספקת דוגמה למדיניותה של ישראל. מי שדואג לדמותה של מדינת ישראל אמור לזעוק בקול רם ולדרוש להשיב לתושבי נבי סמואל את חייהם, ובכך להחזיר למדינה את פרצופה המוסרי והאנושי.
מאת אורי וולטמן
במקום לספק אליבי לנתניהו, ולסייע לו לייצר מראית עין מזויפת של מו"מ לשלום, השמאל הפלסטיני מציג את השאלות האמיתיות: אם מתכוונת ממשלת ישראל לסגת מהשטחים, אז מדוע היא בונה בהן? אם מתכוונת ממשלת ישראל לפתרון של שתי בירות בירושלים, אז מדוע היא ממשיכה בסיפוח הזוחל של חלקה המזרחי?
מאת ראובן קמינר
המפלגות כתבו: "קבלת התוכנית של שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, לתמוך בעסקה ולחתום על הסכם המסגרת זה מעשה התאבדות, ומשמעות התוכנית תהיה השלכות חמורות לעניין הפלסטיני ולזכויות הלאומיות שלנו."
מאת חיים ברעם
ויקטור שם טוב שנפטר בשבת בגיל 99 היה נפגע מאוד אילו כתבתי עליו טור שכולו נופת צופים. כולם אהבו אותו, וגם אני. לא תמיד חייבים להיות נון-קונפורמיסטים. קיימים גם מקרים יוצאים מהכלל, שבהם הרוב בכל זאת צודק. גם שם-טוב עצמו היה דמות חריגה: חבר מפ"ם מהמגזר העירוני.
מאת אביטל טוך
על "זכותו" של האדם לחירות אישית, ואולי על "זכותו" של האדם הפלסטיני להיעצר, להיחקר ולהישפט ללא כל עדות והוכחה של מעשיו; על "זכותם" של קטינים לבלות את מיטב זמנם בכלא; ועל "זכותו" של אדם להיעצר סתם, ללא חקירה. כי על אוכלוסיית השטחים חל הדין הצבאי בלבד.
מאת יעקב מנור
ועד הכפר הפסלטיני עיזבת אל טביב יזם הקמת מחנה מחאה בן 3 ימים כדי לעורר דעת קהל ותמיכה במאבק שהכפר מנהל נגד שלטונות הכיבוש, מאחר ובמהלך מחצית השנה האחרונה הכפר עומד תחת התנכלויות אלימות של ירי גז ורימוני הלם, חסימות, חיפושים, מעצרים ופגיעה גופנית באחד הצעירים, כמו גם צווי הריסה על רוב בתי הכפר.
