מאת אבשלום קווה
אחת הברכות המצויה בתיק השכל של החללית היא המילה שלום בעברית תקנית, העברית בה משוחחים ביניהם בעלי הקטטר הציוני המכונים שרי ממשלה, בראשם אוגוסטוס לבית ז'בוטינסקי. לא מן הנמנע כי הוא וחבריו האיצו בעושי דברם הרפובליקנים ללחוץ על סוכנות החלל לסלק כמה שיותר מהר את המונח שלום ממערכת השמש.
מאת גדעון ספירו
ביום שבת 7 בינואר 1989 בבוקר שמעתי נקישות בדירתי בירושלים. מאחר ולא ציפיתי לאורחים נהגתי בזהירות הראויה לאיש שמאל שמוטרד מעת לעת בכל מיני איומים, ושאלתי "מי שם"? "משטרה" ענה לי הקול מעבר לדלת. הסתכלתי בעינית, וראיתי שני שוטרים במדים.
מאת איתן קלינסקי
בימים שישראל שלי מתנכלת לקהילה גדולה של רועי צאן פלסטינים במורדות הר חברון, אני מצר על כך שמשב הרוח של שירת אבות ישורון אינה נושבת במוקדי ההכרעה שהחליטו שיש להרוס את אוהלי הרועים ואת מבני הדיר לצאן. אם רוח המשורר אבות ישורון היתה נושבת במוקדי ההכרעה שלנו, היו פני הדברים אחרת במדינת ישראל.
מאת חיים ברעם
מועד הבחירות הולך וקרב, והציבור הנאור בירושלים או מה שנותר ממנו זקוק לתזכורות מהותיות כדי למגר את הציניות, את השקרים, את הסילופים ואת הנטייה לטשטש את ההבחנה שבין זיקות אתניות-תרבותיות להכרעות בעלות אופי פוליטי ורעיוני.
מאת הרב יחיאל גריינמן
בעוד מספר ימים יתחיל מסיק הזיתים בגדה המערבית. בכל שנה בתקופת המסיק מתמודדים חקלאים פלסטינים במספר רב של כפרים בגדה המערבית עם גניבות זיתים, הרעלה או כריתה של עצים, מניעת גישה לאדמותיהם וסכנה לביטחונם.
מאת חוסאם וואפא עיסא
לאוסייד יש מזל. להוריו היה הכוח שלא להתמסר לייאוש והיו להם חברים יהודים, והם הספיקו לעשות את הכל בזמן. מזלם של תינוקות פלסטינים אחרים לא שפר עליהם והם שילמו על כך בחייהם. הם שילמו את מחיר הכיבוש, ונולדו למציאות בה מערכת הבריאות, כמו גם מערכות אחרות, תלויה באופן מוחלט במדיניות שהוכתבה בישראל.
מאת עופר יהלום
במאמרו "הבלוף של השמאל הציוני" תוקף גדעון עשת מאמר שכתב פרופ' חיים גנז, בנושא הצדקת הציונות. מכך מסיק עשת מסקנות מרחיקות לכת, לגבי חוסר הצדק (לדעתו) שקיים בציונות, בקיומה של מדינת ישראל, ובעמדתו המדינית של השמאל הציוני. הנסיון שעושה עשת להעמיס על גבו של גנז את כל עמדות השמאל הציוני, נראה חסר הגיון.
מאת איתן קלינסקי
הייתי רוצה בימים אלה, שהאושפיזין שלי יהיה הנביא שלחם לקיומה של חברה, המושתת על אדנים של צדק חברתי למען חברה ללא ניכור מעמדי. נביא שלא חשש להתמודד עם גילויי לאומנות בוטה של "אתה בחרתנו" והעביר את רעיון הבחירה באש צולבת של ביקורת נוקבת.
מאת גדעון ספירו
ביום כיפור הקרוב מציינת ישראל 40 שנים למלחמת יום הכיפורים. מרבית התקשורת עוסקת בצד הסנטימנטלי של המלחמה, כמו מפגשי לוחמים שלא ראו אחד את השני או סיפורי גבורה, אבל מעט מאד חשבון נפש, שביום כיפור אמור להיות מרכיב עיקרי. מה שלא ייאמר בתקשורת הממוסדת, אומר כאן: מלחמת יום הכיפורים הייתה מיותרת.
מאת ארנון דגני
סבור אני כי את ההבדל המוסרי בין הציונות של לפני 1948 לזו שאחרי 1967 לא יכול לקבוע אדם אחד, פרופסור ישראלי וציוני, אך מי שמחפש הבדלים היסטוריים קונקרטיים בין שתי "הציונויות" יכול למצואם.
מאת גדעון עשת
לבסוף אחזור לגבולות 67'. מתי חוזרים לגבולות האלה? זה אולי האולטרה בלוף של השמאל הציוני. אנחנו נחזור לגבולות האלה לא אתמול, לא היום ולא מחר. אנחנו נחזור לשם רק אם ה"פרטנר" יכיר בכך שכל מה שעשינו עד 1967 הוא יפה, אצילי, נכון, צודק, מוסרי.
