מאת גדעון ספירו
לאחרונה ביקרה בישראל משלחת של ניצולי התופת הגרעינית בהירושימה. היה נוגע ללב לראות את ארבעת חברי המשלחת, שתי נשים ושני גברים בשנות ה-70 וה-80 לחייהם, מתגייסים למסע בינלאומי נגד נשק גרעיני. המסר שלהם היה ברור: פצצות אטום מסכנות את המשך קיומו של כוכב הלכת שלנו.

מאת חיים ברעם
הנגבי, המסית הקלאסי, "הזהיר" שמישהו מאיתנו עלול חלילה לרצוח את נתניהו או את ברק. זה לא יקרה. עד כה הגיעו כל הרוצחים הפוליטיים מהימין, וזה לא עתיד להשתנות.

מאת חיים ברעם
הגיע הזמן להפריך גם את ההכפשה המגוחכת כלפי השמאל ואת הפקפוק במניעיו. הפוזה של ברנע כלפי השמאל העקבי היא מסוכנת. ההסתגרות המפחידה של החברה הישראלית בגטו דתי-לאומני היא סכנה קיומית וניתן לסכל אותה רק בברית עם האזרחים הערבים. לרגשות האשמה שברנע מייחס לנו אין שום תפקיד בחזון המדיני הזה.

מאת שמואל אמיר
דוקטרינת אובמה היא עלייה לדרגה חדשה של ניהול מלחמה. הוצאה להורג של האויב בלי משפט ובלי חוק. מלחמה של עשירים וחזקים נגד החלשים: מינימום קורבנות לתוקפים – מקסימום הרג לקורבנות. זה האיש וזו המדיניות שהליברלים ואנשי השלום שלנו מייחלים להם ומקווים שיפסיקו את הכיבוש הישראלי בשטחים.

מאת גדעון ספירו
הדחפור שדרס את רייצ'ל למוות עסק לדברי השופט ב"חישוף" במסגרת "פעילות הצבא נגד הטרור". מה זה חישוף? מלה של בית מרקחת מאחוריה עומד הדחפור שמרוב מיגון נראה כמפלצת ענקית והוא מגלח שכונות שלמות, שהפכו אלפי פלסטינים שלא חטאו ולא פשעו לחסרי קורת גג. הכיבוש הוא הטרור.

מאת ראובן קמינר
המציאות הקודמת באזור שיצרה בעבר מעין מרחב בו אפשר היה בכלל לדון בפתרון הסכסוך הולכת ונמוגה, והיא לא תחזור. התנאים החדשים שישפיעו על עתיד היהודים הישראלים במזרח הערבי הינם עדיין בהתהוותם. יש על כן להתכונן במישור העיוני, בהדרגה ובזהירות לדיון על נוכחות של יהודים ישראליים באזורנו, שלא במסגרת מעצמה מזויינת מכף רגל עד ראש.

מאת: הרב אליהו קאופמן

השבוע ימלאו 83 שנה למאורעות חברון ושוב תתלהם הלאומנות הציונית ותניף את דגל הפרעות כהוכחה ניצחת ש"אין עם מי לדבר". אבל המוזר הוא שספרי ההיסטוריה הציונית הם יותר מסלקטיביים בכל הנוגע למאורעות אותם ימים ולסיבות שהביאו  לשפך הדמים של אז.

מאת חדוה ישכר
ספרה המומלץ של יעל ברדה אינו חוזה את העתיד המיוחל, אלא עוסק במציאות הקשה הנוכחת-נסתרת, ומוסיף ידע חשוב ביותר למדע הכיבוש. ויתרה מזאת, הספר לוקח חלק במאבק נגד הכיבוש בעצם תביעתו מאיתנו להיות עדים לאלימותם המואפלת של מנגנוני הכיבוש, ולו רק בעצם מעשה הקריאה.

מאת טל ענתבי
תמיד היה קשר בין הנטייה הפוליטית והאידיאולוגיה השלטת לבין פניה של מערכת החינוך אבל היו גם שוליים רחבים מספיק שאפשרו תכנים ויוזמות נוספים. בשוליים אלה חל כרסום רציני, יחד עם הכרסום המהיר לו אנו עדים בשנתיים האחרונות בערכים ונורמות דמוקרטיות בסיסיות.