מאת ראובן קמינר
אפשר לראות ביוזמת המלחמה של נתניהו נגד עזה אינטרס ישראלי-אמריקאי לשם פגיעה נוספת בכוח העמידה של הפלסטינים. יש להצטער שישנם עדיין שוחרי שלום בארצנו שמבקשים לראות בברק אובמה שוחר שלום כמוהם. בטל זמנן של אשליות כאלה. אובמה זקוק לביבי אפילו עם ההתנחלויות שלו. זוהי האמת העצובה.
ראיון עם לילה שהיד, נציגת הרשות הפלסטינית במוסדות האיחוד האירופאי בבריסל
זו מלחמה ידועה מראש שמר נתניהו מכין מזה זמן רב, אבל הוא מוציא אותה לפועל עכשיו – ערב הבחירות. עבורו זה לא משנה האם האזרחים הישראלים חיים תחת מתקפה מתמדת מהטילים והפצמ"רים שפלסטינים יורים מעזה ועוד פחות ממצבם הקשה הרבה יותר של הפלסטינים בצד השני של הגבול עקב ההתקפות של חיל האוויר הישראלי.
מאת זיאד מדוח
ברצוני לפנות אל מועצת הביטחון של האו"ם, שאמורה לדאוג לביטחון העולם: בעזה אין לאן לברוח, אין מקלטים כדי למצוא מחסה בפני המטוסים הישראלים השבים ותוקפים מדי חמש דקות – לרוב נגד בתי האזרחים. מי אמור לדאוג לביטחונם? ארגון האומות המאוחדות אמור להבטיח את שלום העולם.
מאת גדעון ספירו
כאן ושם, משלמים את מחיר סרבנות השלום של ממשלת ישראל אליה אפשר לצרף את הסירוב של החמאס להכיר בישראל, אם כי אין כאן סימטריה מלאה, כפי שאין סימטריה בין הסוס לרוכבו. שני הצדדים יורים על אוכלוסיה אזרחית, ובכך מוכתמים בפשעי מלחמה. אין אלטרנטיבה להידברות, גם עם החמאס. וגם ויתור על חלומות אימפריאליים של ישראל.
מאת ישראל פוטרמן
מה שאנחנו כבר יודעים היום על רצונם של ארה"ב ואירן להידבר והתוצאות הצפויות מכך ידוע לממשלת נתניהו כבר מזמן. ברור שהסכם כזה יפחית את חשיבותה האסטרטגית של ישראל בשביל ארה"ב. כמו כן ברור שישראל תצטרך לפנות את המוקש ליציבות שהצדדים מבקשים להשיג, הבעייה הפלסטינית.
מאת חיים ברעם
כיוון שההכרעה בכל הנושאים החשובים כבר נפלה, נוטים אנשי שמאל להתייחס לבחירות הקרובות במרירות עצובה (אולי גם בהומור), ומתקשים מאוד להסביר לבני 18 עד 35 את הסכנות ממצב הדברים הזה. בני דורי חוו בחירות כאלה בשנת 1981, וגם אז נפלו כל האזהרות על אוזניים ערלות.
מאת חדוה ישכר
אוקטובר מבשר את עונת המסיק. היא קצרה ומרוכזת, ובגדה המערבית היא מחייבת מאמץ מיוחד כדי להספיק ולמסוק כמה שיותר זיתים לפני בוא הגשם או לפני שמתנחלים יפגעו בעצים.
מאת גדעון ספירו
לפני מספר ימים הלך לעולמו, בגיל 90, סנאטור ג'ורג' מקגוורן. מקגוורן ייצג בעיניי אמריקה אחרת, שוחרת שלום וצדק חברתי. הוא היה אבן שואבת לדור הצעיר, אידיאליסטים כמותו שנאבקו למען אמריקה שמייצאת חיטה ולא כלי נשק.
מאת גדעון ספירו
אינני רב המחלק היתרים. אבל אומר לכם את דעתי: גרמני שאינו מכחיש שואה, נאבק בגרמניה נגד גזענות ושנאת זרים, פעיל בארגוני זכויות, אדם כזה בא בידיים נקיות והוא לא רק רשאי לבקר את ישראל אלא מחובתו לומר לממשלת ישראל ותומכיה כי לא הפיקו את לקחי השואה זולת פולחן הכוח.
מאת חיה נח
הכפרים "הבלתי מוכרים" המוצנעים בוואדיות, ללא מים זורמים או שירותים אחרים נתפשים על ידי הרשויות כבלתי חוקיים. לעומתם "חוות הבודדים" שעולות וצצות מכל עבר, עם כרמי ענבים וזיתים עתירי מים, אינם חיים תחת איום הריסה. יתירה מזאת, השטחים שבעבר היו שייכים לבדואים, והופקעו על ידי המדינה, הועברו לאותם חוות הבודדים.
מאת חיים ברעם
חרף כוחם הכלכלי העצום של יהודי ארצות הברית הם מאבדים את היתרון הגדול שהיה להם בעבר, מבחינה חברתית ופוליטית, על השחורים. לכן קל אולי לעודד התבטאויות אנטי-מוסלמיות בעולם הערבי; קשה הרבה יותר לשקול ברצינות את המשמעויות של הפשע הקשה נגד עצמנו.
