מאת חיים ברעם
הטלוויזיה הפכה את המלחמה למופע בידור המוני, שיש בו עצב אבל גם גאווה פטריוטית ורגעים נעלים של נוחם ועִזוז. לכן ההימנעות מהחדשות בטלוויזיה איננה סתם אקט של ניכור ולא הפניית עורף לעמנו. היא גם מעין הפגנת מחאה בדל"ת אמותינו, שמאשררת את ריבונותנו על רגשותינו העמוקים ביותר.

מאת חדוה ישכר
פרשת בן זיגייר מזכירה לנו שוב באיזו אכזריות ובאיזו דורסנות מסוגלים שירותים חשאיים לתקוף את החשודים בעיניהם, אף אם היו עד אתמול בשר מבשרם, ובאיזו קלות מתמסרות להם המערכות שהופקדו על משמר הדמוקרטיה והמחוייבות לגילוי האמת ולרדיפת צדק.

מאת גדעון עשת
התקשורת מלאה בספקולציות סביב המדיניות הכלכלית של הממשלה שתקום, אם תקום, בשבועות הקרובים. אם מסכמים את "מופעי האימים" האלה המכונים בתקשורת גם גזירות  הרי שמדובר במהלכים בסדר גודל של כ – 30 מיליארד שקל לשנים 2013 ו-2014.

מאת גדעון ספירו
במדינת ישראל שטופת זימת המלחמה והכיבוש, בה שוטפים את מוחם של ילדים מגן טרום חובה ועד סוף תיכון על חשיבות השירות הצבאי, בכל זאת, על אף המכבש האדיר הזה, צומחים פרחים מלבלבים, יפים, מדיפים ריחות משכרים של אהבת חיים, בניגוד לצחנת המוות שמשדרת מכונת המלחמה הישראלית.

מאת גדעון עשת
זה מייגע לקרוא שוב ושוב את הדעה החד ממדית הזו בעיתון הזה אבל זו דעה לגיטימית. מה שלא לגיטימי הוא  להציג את הדעה כעובדה חדשותית ולפיה יש "צורך לחתוך מהתקציב". קורא לא מיומן מתבקש על ידי עורכי "הארץ" להבין שאי אפשר בלי הקיצוץ הזה. וזה פשוט לא נכון.

מאת אילנה הרסטון-לוטן
יש קשר ישיר בין  הזילות בחיי שחורים ובזכויותיהם  לבין ההתייחסות לגוף השחור כאובייקט לחבטות או אובייקט מיני, או שילוב של השניים. עד אשר לא יעלה עוד על הדעת להציג קורבנות שחורה כבידור, כשם שאונס נשים או שריפת יהודים אינם בידור להמונים, לא נוכל לטעון שאין גזענות.

מאת גדעון ספירו
טור זה מוקדש לפרויקט בו התחלתי לפני כמעט 30 שנים של שליחת מכתבים אישיים בעיקר לשופטות ושופטים, אבל גם לבעלי שררה אחרים, שהחלטותיהם זוהמו בהפרות זכויות אדם, בגזענות, במתן גיבוי לפשעי הכיבוש או עוולות זועקים אחרים כמו ענישה מקלה לאנסי ילדים או עצימת עין אל מול פשעים חמורים.

מאת אפרים דוידי
עם פרסום המצע הכלכלי של חד"ש באחד האתרים כתב אחד המגיבים ("דורון, סטודנט לכלכלה") ש"רק משוגעים יכולים לדרוש הלאמת הבנקים. כל סטודנט שסיים שנה א' בכלכלה יודע שהתכנית אינה ישימה". תגובה זו, לצד נאצות וגידופים גזעניים, משכה את תשומת ליבי.

מאת גדעון ספירו
הסרבן משמאל מסרב למען דמוקרטיה בעוד הסרבן מימין מסרב למען דיקטטורה; הסרבן משמאל מסרב להשתתף בהפרת זכויות אדם ובשליטה על עם אחר, הסרבן מימין תומך בהמשך הכיבוש והדיכוי; הסרבן משמאל מאמין כי זכויות אדם הן אוניברסאליות, הסרבן מימין תומך בזכויות ליהודים בלבד והמשך משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים.

מאת חיים ברעם
בהעדר ההון הממשי והתרבותי אין למגזר היהודי המתון כלים להיאבק נגד הימין החילוני והדתי, שצבר נכסים עצומים בהתנחלויות, בתקשורת ואפילו בצבא. לכן הברית העתידית בינינו לבין המגזר הערבי היא בלתי נמנעת. זה מחייב שינוי דרסטי בדרך החשיבה שלנו ואימוץ ערכים חדשים.

מאת חיים ברעם
לכן יוצא הקצף נגד נתניהו רק מצד אנשים כמו שלמה אבינרי ששירתו תמיד את מטרותיו העיקריות של ממסד מפלגת העבודה אבל חוששים עתה מהקרע בין ישראל לבין ארצות הברית. כאן, בבטן הרכה של נתניהו, היו חייבים להכות מנהיגי המרכז הלאומני שלי יחימוביץ', ציפי לבני ויאיר לפיד. הם לא מסוגלים אפילו לכך.