גדעון ספירו

יוטה ויורגן הם החלום הרטוב של מנגנוני התעמולה הישראלית. אנשים בעלי תודעה דמוקרטית וליברלית, תומכים בישראל, ומשתתפים בהפגנות למענה. ואז הם רואים את ההפגנות בישראל עם הצעקות "מוות לערבים", ו"נשים יהודיות ליהודים בלבד", ושואלים עצמם: הזו ישראל שאנו תומכים בה?

מאת חיים ברעם

בתוך הענן הרעיל שירד על כולנו במהלך הקיץ הנתעב הזה, הפכה הפסימיות לפולחן המשותף של כל אנשי השמאל בישראל. לעתים דומה שכל חיוך שאנחנו משחררים לאוויר העולם מעליב את הרוב העצוב, בתוך המיעוט שאיבד את עולמו.

מאת עודד גולדרייך

בשבועות האחרונים, תחת הרושם המדכא של המאורעות המלחמתיים המחרידים והאקלים החברתי החונק, מתגברות התהיות הכנות על אפשרות שינוי המציאות הפוליטית והחברתית. נראה לי שיש מקום להרחיב את הדיון ולהתייחס לשאלה בפורום רחב יותר.

מאת חיים ברעם
חייכתי אליו בנעימות אבל הוא הזעיף פנים. "מר ברעם", כך אמר, "אני מקווה שיחטפו אותך אנשי חמאס. אולי אתה חושב שהם יתייחסו אליך כאל אורח כבוד, אבל ההפתעה שמצפה לך תהיה מרה. כך, לפחות אני מקווה". עוד לפני שעיכלתי את המסר העוין הלך לו לדרכו.

מאת איתן קלינסקי
יש בלבי זעם על מנהיגי ציבור המטילים פצצת טון של חומר נפץ על ארון הספרים היהודי העשיר. מטילים פצצת טון של ביבי לשון שתוצאתה לשון עברית מובסת, הרס מוחלט של כל מחוזות העושר של תכנים ומוסר בארון הספרים היהודי, כפי שבא לידי ביטוי במונולוג של נהג המונית.

מאת שמואל אמיר
בינתיים אי אפשר לסכם את המלחמה בעזה. הפסקת האש הופסקה והתותחים רועמים. אך אין ספק שעצם הנסיגה של צה"ל הייתה ניצחון של הפלסטינים. הגנרלים הסבירו, אמנם בקול ענות חלשה, שאינם יכולים לכבוש את העיר עזה, כי כיבוש כזה יעלה במותם של מאות ואלפים חיילים.

מאת איתן קלינסקי
חלפו הימים שב"בר אילן" נשבו הרוחות של הספר "בקש שלום ורדפהו" שכתב פרופ' סימון. לא הייתה, באותם הימים, אווירת לינץ' נגד פרופסור, ראש החוג לתנ"ך, שנתן ביטוי לרעיון הדו-קיום, כרעיון המעוגן במקרא.

מאת דביר ש.הכתבים הצבאיים של העיתונאות משלבים ידיים עם דובר צה"ל ומדיניות הממשלה ומשתפים פעולה עם המערכת. לא צריך להביא סימוכין לדבר או הערות שוליים. אין מנוס מלומר, העיתונאות מחמיצה את תפקידה ככלי ביקורתי, אובייקטיבי, חיצוני, עצמאי ואיכותי.

מאת איתן קלינסקי
חשוב לי לכתוב "תודה רבה לך גדעון לוי", אך אני חושש שכחברה הפקרנו אותו. עברנו לסדר היום, כשראינו השתלטות בריונות בשידור חי בערוץ 2 –  "דמוקרטיה כן, אבל לא נגד מדינת ישראל" –  כשגבר אלים מנע מגדעון לוי להשמיע את דבריו. וזאת בשם הדמוקרטיה.

מאת חיים ברעם
אין לנו סיבה להילחם נגד עצם קיומה של תעשיית ספרים דיגיטאליים. כוחות מתקדמים בעם חייבים לאלץ את הממשלה להוריד מחירים, לסבסד סופרים, לממן הוצאות ספרים עצמאיות ובלתי תלויות, ולראות בכל הספרים (לפחות בשפה העברית) משום אוצר תרבותי לאומי שאסור לגעת בו לרעה.

מאת אהוד שם טוב
אין ספק שהוועידה מקדמת שלום של האליטה הישראלית-אמריקאית-פלסטינית, של שתי מדינות לשני עמים, ללא עיסוק בכיבוש (כלשהו), לעוולות (כלשהן) או לאחריות (של מישהו על משהו), הרי חלק ממכובדי הוועידה, במציאות ומקום אחרים היו נחשבים לפושעי מלחמה.