מאת אפרים דוידי
על פי האיגודים המקצועיים, מספרם האמיתי של המובטלים (ולא רק של אלה הזכאים לדמי אבטלה הכלולים בנתונים הרשמיים) הוא כ-15.6% מכוח העבודה. מדובר על כ-24 מילין עובדים שאין להם עבודה. לדבריהם: "אנו זקוקים כעת לכ-11 מיליון מקומות עבודה חדשים, כדי שהכלכלה תשוב ותצמח".
מאת ראובן קמינר
האנטי-אימפריאליזם הוא נושא למחלוקת חריפה בשמאל. יש כאלה הטוענים שהגדרת משטרים דכאניים כמשטרים אנטי-אימפריאליסטים היא בלתי מוסרית. גישה מוסרנית זו מתעלמת מהמציאות.
מאת אורי בן-דב
הדיווחים מחצי האי סיני מראים שה"מסתננים" האלה אינם מהגרי עבודה, ואינם פעילי טרור. הם בני אדם שנמלטים על חייהם. מזרח-אפריקאים רבים, בייחוד מאריתריאה וסודאן, בורחים מסכנה אמתית להם ולבני משפחותיהם, ולחלק גדול מהם חצי האי סיני הפך למחוז של זוועה ומוות.
מאת שמואל אמיר
במבחן התוצאה בין הימין ושמאל, השמאל יצא בשן ועין. הוא וודאי לא הוכיח חוש מציאות או ראייה למרחוק. להפך, דווקא אנשי ימין (ובעזרת רבים מן השמאל הציוני) הגשימו את מדיניותם בהצלחה מעל ומעבר למה שיכולנו לתאר לעצמנו בימים ההם.
מאת תמר גוז'נסקי
בעוד שבת"א, לאחר מאבק משפטי, פינו את האוהלים על כל תכולתם מרוטשילד, בניו-יורק הפינוי לא התרחש. סוד ההצלחה בניו-יורק הוא ההתגייסות הציבורית הרחבה לטובת פעילי המחאה בפארק זוקוטי.
מאת ראובן קמינר
אין ספק שאנו עוסקים בסוגיה פוליטית מרכזית הדורשת קביעת עמדה ברורה ונחרצת. האם ההפרות החמורות של זכויות אדם והפשעים נגד אזרחים בסוריה יש בהם להצדיק התערבות של ארה"ב ובעלות הברית שלה? השמאל יוותר לחלוטין על עקרונותיו אם לא יענה בשלילה מוחלטת להתערבות נוספת של נאט"ו.
מאת חיים ברעם
ישראלים רבים נוטים למכור לעצמם אשליות כדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים בעולם אכזר, שאיננו בדיוק נהדר. הממשלה כבר נשלטת על ידי ליברמן, המכתיב את יחסי החוץ והביטחון שלה, ואפילו מטיל את צִלו הכבד על המאבק החברתי הניטש כאן עכשיו. נתניהו איננו אלא מריונֶטה. לשליט קוראים ליברמן, ואת הסיפור על "עבד כי ימלוך" למדנו עוד בבית הספר היסודי.
מאת דניאל ארגו
מה שסומן כמהפכה האחרונה, בינתיים, באביב הערבי היא סיפור נוסף שקשה שלא לאהוד. עריץ "משוגע", צעירים שרוצים חופש ומתים למענו, שידורים חיים מעיר בירה בלהבות ומטוסי נאט"ו בתפקיד העזרה השמימית – כולם רכיבים מצויינים לדרמה מודרנית. אלא שבין הכותרות ורעש הרקע של הפרשנים קשה שלא להתרשם שהסיפור המלא על המהפכה בלוב חומק מאתנו.
מאת נעמה נגר
אציע נקודת מבט השוואתית על ההפגנות בישראל ובוויסקונסין, שמוסר השכל בצידה. הם פספסו הזדמנות פז לנצל את הקמפיין להדחת סנאטורים רפובליקאים (שעליו נשפכו עשרות מיליוני דולרים) להסברה ציבורית. כדאי לנו לא להתעורר ביום שאחרי ה"מהפכה" רק כדי לגלות שניכסנו בשמחה את "מעמד הביניים" על חשבוננו, העובדים.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
המצב פה בארצות-הברית לא מצחיק בכלל. אבל בסדום ועמורה יש חדשות שמחממות את הלב: אגוד שחקני הפוטבול האמריקאי (NFL) נחל ניצחון במאבק ארגון עובדים קלאסי. יש לקוות שזה הניצן הראשון של אקלים חברתי-כלכלי שונה, משב רוח חיים חדשים במסורת של תנועות העובדים האמריקאיות.
מאת אפרים דוידי
מדוע עולים מחירי הנפט והמזון בכל העולם? שאלה זו עמדה במרכז מפגש בו השתתפתי בשבוע שעבר ב"חוג אחווה", הפועל במכון אמיל תומא בחיפה, ושדן במשבר הקפיטליסטי שאינו דועך. נוסח אחר של השאלה הוא: "מדוע מחירי המזון והדלק עולים, אבל השכר אינו מדביק את יוקר המחיה?"
