מאת חיים ברעם
אנשי הימין דואגים בדיוק כמונו, ואולי אפילו יותר. תוך כדי שהם ממיטים עלינו אסון בלתי הפיך, גם הם מקוננים על מר גורלם.

מאת גדעון עשת
כשעצמה עין, הזמינה שתן. קצת באיחור – אבל מגיע. בנק לאומי ירשום הפסד והבונוס של רקפת יצטמק קצת. אבל שום דבר לא נפתר בשיטה העקומה הזו.

מאת דב חנין
תנאי החיים של מרבית בני הדור שלי – הם טובים יותר משל דור ההורים שלנו. אבל האבסורד הוא, שהם גם טובים יותר משל דור הילדים שלנו. כל ההישגים של מדינת הרווחה שאני גדלתי בה פירקו הממשלות בשלושת העשורים האחרונים.

גדעון עשת
חוק הגבלת השכר הוא לא אוניברסלי בשני היבטים. האחד, הוא מתעסק בשכר ולא בהכנסה. שנית, הוא חל רק על המגזר הפיננסי.

מאת שרון שחף
שרי הימין אוהבים לדבר על הפריפריה ולטעון שהם מייצגים אותה. בפועל, לא רק שהם לא דואגים לה – חלקם גם גונבים ממנה במצח נחושה. להלן: שלוש שאלות לשלושה שרי ממשלת ישראל.

מאת גדעון עשת
מנכ"ל הדסה, רוטשטיין, אינו נמנה על מתנגדי השר"פ. אלא שכמנהל של בית חולים גירעוני להחריד הוא מבין שהוא אמור לקבל תמורה מרופאיו הבכירים עבור השכר שהם מקבלים. ובכל זאת מגיעה לו ברכה על מהלך שאיש לא עשה עד היום.

מאת קלמן אלטמן
מי שמשלם לחלילן קובע את המנגינה, ומי ששילם לחלילן שלנו קבע כבר במפורש שאין התחממות כדור הארץ, ואם בכל זאת יש, הרי זה נגרם ע"י כוחות הטבע שאין לנו שליטה בהם – אז מה יש לנו לעסוק בזה?

מאת דב חנין
הגיע הזמן לתקן את ההיגיון המעוות הזה, ולפעול למען שוק עבודה יעיל וצודק יותר. על המדינה להתערב ולהפחית בחוק את מספר שעות העבודה. ירוויחו מכך העובדים, אך בסופו של דבר גם החברה כולה.

מאת גדעון עשת
אם פעם היו כלכלנים ומומחים שטענו שיש קשר הדוק בין מחיר המניה לרווחי התאגיד, היום ממעטים בניתוחים שכאלה. המניות עולות כמעט כולן וללא קשר לטיב העסק. והן עולות כי יש כסף זול שזורם אליהן. פשוט ולעניין.

מאת ישראל פוטרמן
מדינה אחת "דמוקרטית" (המבוססת על דמוקרטיה בורגנית פורמלית), מהים עד הירדן, דו לאומית או "מדינת כל אזרחיה”, לא מבטלת את המטרות הבסיסיות של הקולוניאליזם הציוני.

מאת חיים ברעם
הלקח הוא שהנושא האישי הוא אולי חשוב, תמיד פיקנטי ומעניין, אבל איננו העיקר בקריאת ההיסטוריה או בהבנת התהליכים העכשוויים. העיסוק המופרז באיש ולא בדרכו הרעיונית משבש את השיפוט הנכון.