מאת אילנה הרסטון-לוטן
יתכן שאחת הסיבות לכך שהעברת השליטה ברשות הטבע והגנים ומימונה לידי קק"ל לא זכתה לתרעומת ציבורית היא שהשיח הציבורי סביב הנושא הוטמע והועלם לתוך הנרטיב השקרי של הורדת מחירי הדיור.

מאת קלמן אלטמן
עצם יצירת גוש כלכלי אדיר שאינו סוחר בדולרים מהווה מכה אנושה למעמדו המיוחס של הדולר כמטבע הרזרבית בעולם, שעליו התבסס כוחו של ההגמון.

מאת גדעון עשת
יש לקוות כי מרבית מצביעיו של משה כחלון בבחירות האחרונות מבינים כעת, בסופו של התקציב הראשון שהגיש כחלון, כי האיש אינו אלא ליכודניק בינוני שלא מעלה ולא מוריד. סתם עוד אחד.

מאת עומרי עברון

בעקבות האכזריות שבה מנהיגי אירופה כפו על יוון את תוכנית הצנע הניאו-ליברלית הקיצונית, מתעורר ברחבי העולם מחדש עניין בדיונים סביב הלגיטימיות של חובות של המדינות ריבוניות.

מאת גדעון עשת

מתברר כי ממשלת ישראל היתה נדיבה למדי. לא למי שנזקק למערכת הבריאות. ולא למי שחינוך ראוי להם. היעד המועדף על ממשלת ישראל, כל ממשלות ישראל לדורותיהן, הוא הקרן הקיימת לישראל.

שלמה סבירסקי וירון הופמן-דישון

ציפיות הציבור מהמדינה מבוססות על זיכרונות עבר רחוק, כאשר הממשלה לא היססה להכניס ידה לקופתה ולפעול ישירות בשוק. הממשלה סיפקה אז אופציה ציבורית לדיור. כל זה השתנה.

מאת קלמן אלטמן

הפתרון היחידי, לגבי הבנקאים בארה"ב, הוא חיסול רוסיה (וסין בהמשך) באמצעים כלכליים או צבאיים (אם כי האופציה השנייה עלולה להיות יקרה מאד ומסוכנת – נחזור לזה בהמשך).

מאת עודד גולדרייך

הפוליטיקה הניאו-ליברלית היא פרויקט קוהרנטי שמהותו שיקום כוחו של ההון ביחסי הכוחות בין ההון למעמד העובדים. ראוי לקבוע את גבולות התקופה הזאת מתוך הפרספקטיבה של השינוי ביחסי הכוחות בין ההון למעמד העובדים.

מאת אפרים דוידי

התארגנות, מאבק ותודעה מעמדית הם המרכיבים המרכזיים במאבק בניצול עובדים – גם בתופעה הקשה של העסקה קבלנית. יש לאסור כליל על העסקה קבלנית במשק הישראלי.

מאת גדעון עשת

אין באמת תחרות אלא למיעוט קטן של "צרכנים" שבאמת כלל לא זקוקים לאשראי. לאלה – העשירים ומיטיבי הכנסה – הבנקים דוחפים אשראי זול. כי זו טיבה של "תחרות" בבנקים: את המחיר הנמוך משלם העשיר ואת המחיר הגבוה – כל השאר. וככל שאתה עני יותר – כך המחיר עולה.

מאת חיים ברעם

הוויכוחים על הגז, כמו הדיונים בציבור על הסכסוך הישראלי-ערבי, מתמקדים בביבי נתניהו. זוהי עובדה שאין טעם לקיים עליה דיון ערכי. הציבור הנאור, השמאלי והליברלי, מתייחס אל נתניהו בתיעוב; הציבור הימני רואה בכל ביקורת עליו משום מעשה בגידה. לא ניתן כיום לגשר בין המחנות אלא רק לנסות להגדיר את הגבולות.