מאת אליהו קאופמן

צריך להיות נאיבי באופן מחריד כדי להאמין שהליכוד יכול ורוצה להביא שלום ורק ליברמן, ישי וברק מפריעים. כמו המשפט המפורסם – "פורים יש רק פעם אחת בשנה", כך אפשר לומר על הליכוד: "שלום יש רק פעם בחיים"

מאת חיים ברעם

בצד הבחילה שאהוד ברק מעורר בכל אדם הגון, קשה למשקיף חסר פניות להתייחס ברצינות חגיגית ל"אירוע ההיסטורי" שפקד אותנו השבוע. השודד הצליח לברוח עם כלי הכסף, אחרי שחנק את הזְקנה בדירתה הדלה. זה כל מה שקרה, ורק שוטים מופלגים יביעו התפעלות כלשהי מן העובדה שהפורץ, שיש לו רקורד עקבי של מעשים נתעבים, ביצע את עבודתו ביעילות, ושאיש מדיירי הבית המשותף לא הבחין בו בבואו ובצאתו

מאת מנשה בן מאיר

הטקסט "לא הרמתי את קולי" מאת הכומר הפרוטסטנטי מרטין נִימֵולֵר מצוטט לרוב, אך מקבל   לאחרונה משמעות מדאיגה שמן הראוי כי נהרהר בה מחדש. אני מבקש להוסיף שורות חדשות לאזהרתו. בהתחלה הם תקפו את הסרבנים / ואני לא הרמתי קול / כי לא הייתי סרבן.

מאת חדוה ישכר

מסיכומי השנה בכלכלה העולמית יצאה 2010 כשנה שלווה יחסית. מן המסר העיקרי שקיבלנו אפשר ללמוד שאמנם התאוששנו מן המשבר אך נשארנו מודאגים וחסרי ביטחון. חורים שחורים של אי ודאות מלווים את ההתאוששות הכלכלית ואת שוקי ההון. הפנים הידידותיות שהשווקים גילו בשנה החולפת למשקיעים אינן משכיחות מאתנו את הבועות המתהוות בארץ, את משבר החובות באירופה או את הגירעון האמריקאי

מאת חיים ברעם

ערב מלחמת העולם הראשונה נעצר בברלין מרגל בריטי שמסר למעסיקיו מידע חשוב על היערכוּת העורף ועל תנועות הצבא הגרמני לאורך הגבולות. הגרמנים חגגו את ההצלחה של לכידת מרגל כה בכיר, וניסו לאלץ אותו למסור להם את מקורות המידע שלו. הם היו בטוחים ששפע כזה של נתונים איכותיים הודלף למרגל באמצעות חפרפרות בצמרת הצבא הגרמני

מאת חיים ברעם

האש בכרמל ובסביבתו כבר שככה, אבל האדמה עדיין שחורה וחמה, מעליה צל מותם של אנשים יקרים ומתחתיה מבעבע הרמץ, שבא להזכיר לנו את חלום היערות היפים ואת שברו. חילופי ההאשמות הממוסמכים כבר היו לנו לזרא, וזוהי רק ההתחלה

מאת אבישי ארליך

תודה על דאגתכם לנו, אנחנו בסדר: ל. נמצאת כרגע בלונדון ואני בת"א, במרחק כ-70 ק"מ מהשריפות. אפילו איני יכול לראות את ענן העשן המיתמר מעל איזור חיפה, כיוון שהרוח נושבת מערבה לכיוון הים. הרוח תביא, כנראה, את העשן אליכם לקפריסין לפני שתגיע אלי. התמונות על מסך הפלזמה שלי אכן מעציבות מאד

מאת אפרים דוידי

השבוע נמסר כי באגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר משלימים את פרטי הרפורמה בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני, שבעקבותיה "יחסוך הציבור בין חצי מיליארד למיליארד שקל בשנה". וכמו בכל דבר הקשור למדיניות האוצר יש המטילים ספק מהו היעד האמיתי של אותה רפורמה

יש ייאוש משתק ויש גם ייאוש שמדרבן את היצירתיות. הדכדוך השורה כיום בחוגים רחבים בקרב האליטות שייך לסוג השני. בשבוע שעבר דנו כאן בתקוות המקלישות שתלו אנשים נאורים יחסית במנהיג ש"ס לשעבר, אריה דרעי. הפעם לא נוכל להתעלם מפרשנים שנשבעים בשמו של בנימין נתניהו, ואפילו משווים אותו לדוד בן-גוריון, אחרי שכבר נואשו מההקבלות הנואלות לשרל [ קראו עוד ]

מאת ח"כ ד"ר עפו אגבאריה

הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינת ישראל ניכרים היום לכול. בולט במיוחד ההיבט הבריאותי. כאשר אנחנו משווים בין תוחלת החיים של האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל, מתגלה כי תוחלת החיים בקרב היהודים גבוהה יותר ועומדת על 81.6 שנה לעומת 77.8 שנה בקרב הערבים.

מאת חיים ברעם

כלי התקשורת מדיפים כיום ניחוח עז של פסימיות מעובה, ודווקא הפרשנים היותר נאורים מפיצים תחזיות קודרות לעתיד הקרוב והרחוק. לכולם יש סיבות טובות, כמובן, וקשה להתווכח עם הלוך רוח המבוסס גם על עובדות וניתוח מפוכח של תהליכים לטווח ארוך. התמוטטות המחנה היוני בציונות כואבת לרבים וטובים, בלי קשר לתרומתם האישית למצב הדברים.