מאת אשר דוידי
במה נתניהו צודק? ישנו משבר קפיטליסטי ההולך ומעמיק בעולם. אבל אם הממשלה באמת ובתמים מעוניינת למנוע משבר חברתי בישראל, עליה לשנות את המדיניות החברתית והכלכלית מן היסוד. רווחה חברתית יחד עם הבטחת הכנסה ראויה לעובד ולמובטל, ביכולתן למנוע משברים או העמקתם.
מאת רותם אילן
חודשים האחרונים החלה יחידת עוז במעצר של מהגרות עבודה וילדיהן. עד כה נעצרו 22 ילדים בגלאי 0 עד 4. על פי הודעתו של שר הפנים, אלי ישי, בתום שנת הלימודים יחלו מעצרים גם של ילדים בני 5- 18 אשר מתחנכים במערכת החינוך הישראלית. למרות שקיימות חלופות רבות אשר מופעלות בהצלחה במדינות אחרות, מעצר ילדים הפך לברירת המחדל במדינה.
מאת גדעון ספירו
לא בכל דבר אני במיעוט. בעימות בין שלטון החמאס בעזה לבין מדינת ישראל אינני רוצה לראות בניצחון החמאס. אינני מכיר ישראלים רבים שמוכנים לחיות תחת שלטון של פונדמנטליזם דתי כפי שהוא בא לידי ביטוי באמנת החמאס, שרואה בפרוטוקולים של זקני ציון מסמך אמין המלמד על אופיים של היהודים.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
העובדה שזיעה הופיעה על מצחו של ביבי נתניהו למראה המרי הערבי המחודש לא מאד מפתיעה. מנקודת מבטו, ההתעוררות החברתית הפושטת בעולם הערבי מעלה באוב את רוח הרפאים של הדרקון הערבי, שלפי האגדה, הוכנע ב-48' ושוב ב-67' בידי אותו צבר פרחח חמוש בקרבין ורכוב על מגש של כסף
מאת חיים ברעם
הבטחתי לעצמי להימנע מעיסוק דקדקני בראיון במוסף "הארץ" מיום שישי שעבר, ומהדיאלוג כבד הראש, המשעמם והיומרני שנמרח עד לזרא על דפי המוסף. ידעתי בתוככי לבי שלא אוכל לקיים את ההבטחה הזו, חרף העובדה שמכרתי לעצמי נימוקים טובים, ושיננתי את הצורך לכתוב על נושאים יותר חשובים. כל כלי התקשורת ניסו לנתח את שערוריית המין במשטרה, ולמדנו מהמאמרים יותר על הכותבים מאשר על הנושא עצמו
יש ייאוש משתק ויש גם ייאוש שמדרבן את היצירתיות. הדכדוך השורה כיום בחוגים רחבים בקרב האליטות שייך לסוג השני. בשבוע שעבר דנו כאן בתקוות המקלישות שתלו אנשים נאורים יחסית במנהיג ש"ס לשעבר, אריה דרעי. הפעם לא נוכל להתעלם מפרשנים שנשבעים בשמו של בנימין נתניהו, ואפילו משווים אותו לדוד בן-גוריון, אחרי שכבר נואשו מההקבלות הנואלות לשרל [ קראו עוד ]
מאת גדעון ספירו
בין אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יאות להכריז על הקפאת בניה נוספת בשטחים הכבושים, כבקשת ארה"ב, בין שלא, נראה שהצבע הוורוד חזר ללחיי נתניהו עם ניצחון הימין האמריקאי בבחירות לקונגרס
מאת חיים ברעם
כלי התקשורת מדיפים כיום ניחוח עז של פסימיות מעובה, ודווקא הפרשנים היותר נאורים מפיצים תחזיות קודרות לעתיד הקרוב והרחוק. לכולם יש סיבות טובות, כמובן, וקשה להתווכח עם הלוך רוח המבוסס גם על עובדות וניתוח מפוכח של תהליכים לטווח ארוך. התמוטטות המחנה היוני בציונות כואבת לרבים וטובים, בלי קשר לתרומתם האישית למצב הדברים.
מאת ראובן קמינר
היה משהו מוזר וחסר בביקור של משלחת חד"ש אצל יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. מהדיווחים סביב הביקור התקבל הרושם שתכליתו הבלעדית הייתה לקבל ממנהיג הרשות הצהרה נגד דרישת ישראל שהרשות תסכים להכיר בה כ"מדינת העם היהודי". ברור לכל משקיף שדרישה זו היא מכשול מלאכותי שהומצא על ידי נתניהו כדי למצוא חן בעיני נאמני ליברמן. לא היה מלכתחילה כל סיכוי שהרשות תסכים להצעה מגוחכת שכזאת.
מאת חיים ברעם
השר יצחק הרצוג סבור שחוק האזרחות החדש מסמל "גלישה לפשיזם" ובכך הוא בעצם מודה בסתירה המעוגנת בעצם חברותו בממשלה המובילה לזוועה הזאת. אם הרצוג ושאר אנשי העבודה למעט אהוד ברק (סמוי של "ישראל ביתנו" במפלגתו), לא יעזבו את הממשלה עוד השבוע, יש למחוק אותם מסדר היום הציבורי. כל דיון על האנשים האלה (ואני עצמי עוסק בהם כבר שנים) רק מנציח את קיומם.
מיהו נתניהו האמיתי?- ביבי הרכרוכי, חסר חוט-השדרה, הנכנע בפני אילוץ, המתקפל תחת לחץ, ועל כן מזגזג ימינה ושמאלה, פעם כשהלחץ בא מצד האמריקאים, פעם כשהלחץ בא מצד שותפיו בקואליציה? – ראש-הליכוד התככן, החושש שמא אביגדור ליברמן יצליח לדחוף אותו למרכז, כדי לרשת את מקומו כמנהיג המחנה הימני כולו?
