מאת מוחמד חמד
הייתי בהלם. השכנים החזיקו אותי כי לא הייתי מסוגל לעמוד. הרגשתי שאני מתעלף מהזוועה. הטיל נפל על המשפחה שלי בלי שום אזהרה. אני מניח שרצו לפגוע בעבד אל-חאפז, אבל במה אשמים שאר בני המשפחה? למה הרגו משפחה שלמה?

אילנה הרסטון-לוטן
אז הפלסטינים ואנחנו, עם מחזור האלימות האינסופי, כבר לא מעניינים אף אחד.  אבל האמת היא, שתמיד ידענו שלא האמריקאים, הבריטים, או הרוסים, וגם לא ערב הסעודית, הקוורטט או האו״ם, יפתרו לנו בעיות הקיום.

מאת גדעון ספירו
זו שעתם של הימין המתלהם הנוקם ותמונת הראי שלו החמאס הרצחני.  שעת הגופות, פולחן המוות. זה האלמנט הממלא אותם באדרנלין. אני שומע את פתרונות מומחי הממסד הממלאים כפטריות לאחר הגשם את אולפני הטלוויזיה השונים ומתחרים ביניהם מי יקיז יותר דם.

מאת נג'מה עלי
זה קרה ברכבת הקלה בירושלים. ישבתי בשקט. צעקות נשמעו והרכבת נתקעה. מאות, אולי אלפים דפקו על החלון של הרכבת. מוות לערבים, צעקו. פחדתי.

מאת אהוד שם טוב
אין ספק שהוועידה מקדמת שלום של האליטה הישראלית-אמריקאית-פלסטינית, של שתי מדינות לשני עמים, ללא עיסוק בכיבוש (כלשהו), לעוולות (כלשהן) או לאחריות (של מישהו על משהו), הרי חלק ממכובדי הוועידה, במציאות ומקום אחרים היו נחשבים לפושעי מלחמה.

מאת חיים ברעם
בעירנו המצב קשה במיוחד אבל גם כאן חייב הציבור האנטי-פשיסטי להתאחד על מצע מינימום: אנשי השמאל החילונים נקראים להפסיק את התעמולה האנטי חרדית הגורפת, לעודד התארגנויות אנטי פשיסטיות מהימין המתון (כמו הקמת בית"ר נורדיה), להגן על התושבים הפלסטינים, כדי להציל את העיר.

מאת איתן קלינסקי
המפגש הכואב עם תלולית עפר, בה נטמנו עלומים נקיים של שלושה נערים מעלה את הקריאות לנקם. ואל מול קריאות אלו אני מגיב כמו המשורר בשנת 1903 – "אָרוּר הָאוֹמֵר: נָקֹם !".

מאת אדם קלר
זה כבר קרה מקודם, לא פעם ולא פעמיים. מאז קמה מדינת ישראל זה קורה במחזוריות קבועה. שוב ושוב הגילוי המפתיע שיש במדינת ישראל אזרחים ערבים, ולאזרחים האלה יש זכות בחירה לכנסת, והם שולחים לכנסת חברי כנסת שייצגו אותם.

מאת גדעון ספירו
אין לי גרם של סולידריות עם גזענים בכלל ואנטישמים בפרט, אין לי סולידריות עם פשיסטים, ניאו-נאצים, קנאות דתית, עריצים והורים שמוכנים להקריב את ילדיהם על מזבח ערכים אלו. אינני יכול להביע סולידריות עם מתנחלים, או מפלגת הבית היהודי או תנועת החמאס.

מאת אנה שידלו
מדינת ישראל רואה בחיוב את העלייה בהיקף התיירות וההגירה לארץ, אך בו בזמן מפעילה מדיניות של אפליה אתנית כלפי הבאים ארצה. המאמר הזה מציג מספר מקרים של פגיעה באנשים ממוצא פלסטיני.

מאת אבשלום קווה
תמצית שיחה שהתקיימה לפני ימים מספר ביום בהיר בין רה"מ, הקיסר לופו הגדול, למחמוד עבאס.