הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת חיים ברעם:

משה נגבי

נגבי היה בעבר חברי הטוב, החלפנו דעות ותמיד נהניתי מאישיותו הקורנת. ח"כ שלי יחימוביץ אמרה עליו שהיה "איש מקסים". זה נכון. בנוסף לקסם האישי היה גם צנוע ונעים הליכות. עם זאת, היה גם עיקש ונחוש להילחם על אמונותיו, בעיקר על טוהר המידות במסדרונות השלטון ועל חופש הביטוי וחופש העיתונות. כל הניסיונות מצד עורכים שונים, בעיקר ב"מעריב" להכתיב לו תכנים זרים ...

2 בפברואר, 2018 3 תגובות

סודו של מנש

ברחוב שטראוס בעיר עוברים אוטובוסים רבים, ולכן איבד הרבה מתחושת הביתיות השכונתית שאפיינה אותו בעבר. תושבים חילונים פוקדים את קופת החולים הממוקמת בשוליו, בהם ותיקים רבים הרואים עדיין בעיני רוחם את הרחוב של פעם. בקופת החולים החילונים הם בכל זאת במיעוט, ונטמעים בשלווה יחסית בחרדים ובערבים. מחוץ לבניין הולכים לאיטם אנשי הפנקס האדום מפעם, מהם עובדים לשעבר במוסדות ההסתדרות שהיו ...

27 בינואר, 2018 3 תגובות

אזהרה שלא תועיל: האם נוכל למנוע את "המלחמה להצלת נתניהו"?

כותבים משמאל התרגלו בעשור האחרון לכתוב למען ההיסטוריה הכללית ואולי גם ההיסטוריה הפרטית שלהם. הם יודעים שיטו להם אוזניים ערלות, או ישלחו אליהם חיוך נבזי קטן, שישלב התנשאות ותחושה, ששלטונם הנצחי הוא מובטח לחלוטין. כך השמאל העקבי מקובע בשוליים של הדיון הציבורי, אלא אם כן יתקרנף כמו מאות אלפי הנמושות במרכז הלאומני, שמנסים להתחפש למאמינים של יאיר לפיד או אבי ...

19 בינואר, 2018 3 תגובות

אלכס

אביב קסום שלא בזמנו פקד את עירנו באמצע החורף ונסך בנו תחושה אופטימית ואולי אפילו שמחת חיים. בסמטא צדדית הניצבת לרחוב רמב"ן ההומה בשעות היום, נהנו הדיירים מהשמש שקרעי עננים כיסו אותה לפרקים. אלכס ישב כדרכו ליד החלון, ניסה למקד את מבטו בציפורים ובחרקים ולא שעה כלל לעוברים והשבים. על גדר המרפסת טיפסה לטאה מכוערת להפליא, אבל אלכס מצא בה ...

12 בינואר, 2018 2 תגובות

סיפור גבולי

בעלה של אסתר יוחננוף נסע לארצות הברית באישון לילה, מבלי להיפרד ממנה. הניכור בין בני הזוג נמשך זמן רב מדי. אסתר מאסה בשידורי הטלוויזיה, ואילו בעלה יוסי לא מש מהמרקע. הם לא חגגו ימי הולדת והבן היחיד, מומי, ישן ברוב שעות היממה. אסתר חשדה שמומי הוא אוטיסט אבל הילד לא ענה על כל התסמונות מהאינטרנט. הוא היה מוזר ושתקן מופלג, ...

5 בינואר, 2018 אין תגובות

ישנים עם פשפשים

תתפלאו, אבל ראש עירית ירושלים ניר ברקת הוא חבר שלי בפייסבוק. אני מקבל ממנו הודעות (לא אישיות, חלילה) ונדהם לעתים מהאותנטיות שלו בכלי התקשורת הזה. בתחילת השבוע קיבלתי עוד מסר כללי, שכולו דברי שבח והלל לנשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ. דומה שברקת קיבל אור ירוק למדיניות החד-צדדית שלו בעיר. ראש העיר קורא את המפה הגלובאלית דרך משקפיים ורודים-שחורים, ממש כמו ...

29 בדצמבר, 2017 5 תגובות

מוקש בירושלים

ביום חמישי שעבר התעלמתי מכל המצוקות האמיתיות והמדומות, והסתובבתי בעיר ובאוטובוסים כדי לראות כיצד תושבי עירי חוגגים את הבשורה הגדולה מוושינגטון. אחרי הכול, ראינו את ראש הממשלה זורח כולו כמו מושל במדינת אלבאמה בשנות הארבעים, נוכח השחורים הנרדפים בעיר הבירה ברמינגהם. מובן שבנימין נתניהו אשם באסוציאציה הזו, שנובעת לא רק מדמיוני הפרוע לשִמצה. אלא שבעירנו, שבה נוגעים הדברים ושעליה דנים ...

17 בדצמבר, 2017 5 תגובות

יום לא קל

זהבה יצאה ממקום עבודתה בבית האבות בשעת ערב מוקדמת. היא ניקתה ומירקה את השירותים, ניסתה לשמוח במעשי ידיה אבל לא הצליחה להפיק מעצמה עליצות של ממש. הגב כאב לה וכפות ידיה היו אדומות וגסות. בגיל 40 היא כבר הגיעה למסקנה ששום דבר לא ישתנה. בעלה נפטר ממחלה קשה, ובנה היחיד עוד גר בבית. עברו כמה שנים מאז המירה את השם ...

1 בדצמבר, 2017 תגובה 1

התעוררות על תנאי

ראש סיעת התעוררות במועצת העיר וסגן ראש העיר עד לפני זמן די קצר עופר ברקוביץ, הכריז על מרד נגד ניר ברקת. הוא הודיע שסיעתו תתמודד בנפרד בבחירות בשנת 2018 ושהוא עצמו ירוץ גם לראשות העיר. זה נחמד. לברקוביץ ולחבריו יש זכויות רבות וחשובות במאבקים חברתיים, וגם עשייה ממש מרשימה למען צעירי העיר. הסביבה החברתית של אנשי התעוררות היא אידיאלית לאנשים ...

24 בנובמבר, 2017 תגובה 1

סדר עדיפויות

קוראים שבעיניהם הפלתו של בנימין נתניהו היא חזות הכול, עשויים להזעיף פנים  נוכח הטור הזה. מובן שגם אני רוצה לראות ברחוב בלפור בעירנו ראש ממשלה יותר ליברלי, פחות ימני ופחות לאומני, אבל לא משלה את עצמי שבכך יסתיים המאבק נגד שלטון הרשע בארץ, שהגיע גם לעירנו. הכתבות הפיקנטיות על הנעשה בבית ראש הממשלה הן אולי משעשעות, ויש להן הצדקה מסוימת ...

17 בנובמבר, 2017 5 תגובות

החיים הטובים

כאשר יצא משה משערי כלא רמלה, הוא בקושי התגבר על החולשה והפחד שאחזו בו. אחרי שהתבשר על ההחלטה להעניק לו שחרור מוקדם הוא בכה בתאו, וחבריו האסירים התבוננו בו באהדה. למזלו כולם אהבו אותו בכלא, ולכן הקיפו אותו בגדר ביטחון מעובה, שמנעה ממנו חלק מייסורי המאסר. אחרי חמש שנים בכלא הוא תהה כיצד יסתגל לחיים בחוץ. לפחות יוכל ללכת עם ...

10 בנובמבר, 2017 אין תגובות

מיליונים מחכים לבשורה

פעם סיפרתי כאן בדיחה מופלאה שמקורה ברומניה. הטכנאי הרומני שבידר אותנו בכל מהלך משחקי המונדיאל 1998 בצרפת סיפר על יהודי רומני שישב בחדרו וקרא דווקא את עיתונה של המפלגה הקומוניסטית. חבר שנכנס לביתו נדהם ואמר: "מה לליברל כמוך ולעיתון הזה שכולו שקרים?". היהודי חייך ואמר שהוא קורא רק את עמוד הכותרת ומחפש שם את מודעות האבל. החבר אמר שאיש אינו ...

20 באוקטובר, 2017 תגובה 1

אחרי החגים

לעתים תוקפת אותנו תחושת ריקנות מהולה בחשש אחרי החגים. לפתע נפרשת לה שנת חולין ועימה האתגרים הקשים, הקיומיים ממש, של החיים בארץ. מה יקרה במהלך השנה? האם ביבי נתניהו ייעלם לגמרי מהזירה הפוליטית, וילך למרק את עוונותיו במקום הראוי לכך? קשה לדעת. בינתיים הוא יזיע קשות,  מה גם שאשתו שרה מסובכת גם היא עם החוק. התרחישים לעתיד אינם מבשרים טובות. ...

7 באוקטובר, 2017 אין תגובות

סיפור ליום הכיפורים: ליד הגדר

רוב שנות חיי עברו ליד השכונה החרדית "שערי חסד", ולא פעם שוטטתי שם גם בעיצומו של יום הכיפורים. תמיד הרגשתי שם כמו תייר מערבי במזרח אירופה. סבא שלי התגורר בשכונה ונפטר ערב הקמת המדינה ובנעוריי למדתי אנגלית ומתמטיקה אצל המורה האגדי רתר ברחוב השל"ה. שום תיאור ספרותי לא היה יכול להכיל את דמותו של רתר, העני המרוד שבאמת הסתפק בקב ...

1 באוקטובר, 2017 3 תגובות

סיפור לראש השנה: ליטוף ענוג של רוח סתווית

כששמואל פלס התבונן בברושים הגבוהים ברחוב מגוריו ברחביה, נקוו כמה דמעות בעיניו. הוא תמיד היה גבר קצת רגשן, ולא הצליח להעמיד פני פוקר קבל עולם, בעיקר לא ביום שישי אחר הצהריים. הוא לא נכנס לביתו הסמוך, אלא התיישב על גדר קטנה ולא מסוידת והסתכל על עוברי האורח. רובם היו חרדים אבל גם כמה סטודנטים צעירים התערבו איכשהו בהמוני המטיילים והרגישו ...

22 בספטמבר, 2017 תגובה 1

פרשת איחוד ירושלים

לפני שנים רבות הזמנתי שני ידידים מג'אבל מוקאבר לאסיפת בחירות של חד"ש. הייתי אחד הדוברים, לצד תמר גוז'נסקי ומוחמד ברכה, ולא תמיד הרגשתי כל כך בבית. כמה מהנוכחים באולם ועל הבמה כעסו עליי כי התנגדתי לתמיכה במועמדותו של אהוד ברק לראשות הממשלה. אני לא מוצא שום סיבה להתנצל על העמדה הזאת, וגם היום הייתי מצביע נגדו. עם זאת, היה לי ...

15 בספטמבר, 2017 6 תגובות

מהפכה או הפיכה

ההתקפות החריפות על בני הזוג נתניהו מתרכזות בהליכותיהם של השניים וגם במעורבותם במעשי שחיתות. אין בכך רע, אם כי ניתן להבחין באכזריות שנובעת יותר משנאה מאשר מביקורת פוליטית מסודרת. ההתמקדות בראש הממשלה וברעייתו מסיטה לדעתי את תשומת הלב הציבורית מיעדיו של המאבק נגד הימין והימין הקיצוני. אם סילוק המשפחה הלא סימפטית הזאת ממעון ראש הממשלה היא חזות הכול, אנחנו פותחים ...

8 בספטמבר, 2017 3 תגובות

דהרני מחזיר ציוד

בערב נאה אחד בשלהי אוגוסט יצא יוסי דהרני מביתו בנחלת אחים, וסקר את השכונה בקורת רוח גלויה. זהו המקום הכי יפה בעולם, מלמל לעצמו, ודשדש לאיטו על המדרכה הצרה. דהרני כבר התרגל לשם "יוסי" אחרי שהיה "יוסף" כל כך הרבה שנים. הוא קיבל באהדה רבה את התושבים החדשים בשכונה, סטודנטים, אמריקאים, רוסים וסתם ילידי העיר שהתאהבו בסביבה האקזוטית והמזרחית. בית ...

1 בספטמבר, 2017 4 תגובות

מגמות שיפור

השנה העברית המקוללת הזאת עומדת לחלוף לה מן העולם ואין לנו שום סיבה לחשוב שבעתיד יהיה יותר גרוע. קיים סיכוי גדול שבמהלכה יודחו או יתפטרו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. אין טעם לצפות שבמקומם יבואו מלאכי השרת, שוחרי הטוב, השלום והשוויון. אבל עצם הסתלקותם תבטיח לעולם החרד ששינויים עשויים להיות גם לטובה. האיש המשונה והמרושע ...

26 באוגוסט, 2017 3 תגובות

בגנות ההומגניות
לא טור ספורט. סיפורה של מתינות בהתגוננות

כמה חברים בהחלט מסורים מבין אוהדי הפועל קטמון ירושלים הזעיפו פנים בשל נוכחותו של ח"כ איימן עודה בסביבה החברתית שלנו. יש כמה לאומנים (אמנם "מתעבי גזענות") גם אצלנו ונדרשת הפגנת נוכחות שמאלית באגודה כדי לשמר את אופייה האינטרנציונליסטי.  כדאי שהימין באגודה יפנים שכל פגיעה בעודה פוצעת אנושות גם אותנו, אנשים כמו אודי ארנון, אריה  דיין וגם אני. אין פנינו לפילוג ...

18 באוגוסט, 2017 2 תגובות

אור בוהק בקצה המנהרה

מי שמאמין במסר הטמון בכותרת הזו, יאמין בכל דבר. אפילו בקצה שממנו באנו, כבר כבה האור. אין לאן ללכת, לא להקיא ולא לבלוע. אז מה נעשה? נילחם בביבי נתניהו עד חורמה, נגרור את אשתו בציצית שערותיה לאורך רחוב בלפור ונשמיע זעקות ריקות של שמחה חלולה? אחרי האופוריה תשתלט עלינו הריקנות. הרסנו את נתניהו? השפלנו את רעייתו שרה? אז מי יחליף ...

4 באוגוסט, 2017 אין תגובות

בין יריב לאויב

אחרי הפיגוע המזוויע בהר הבית קראתי תגובות רבות באינטרנט, ודווקא חבריי מהשמאל ציערו אותי מאוד. בפיגוע שבו נשפך דם של ישראלים ושל פלסטינים אין שום דבר מצחיק, ובוודאי שאין טעם לקרוא לו "פיגועון". כמה חברים, חלקם בני עירנו, הביעו חשש גלוי שמא ישתמש ראש הממשלה בנימין נתניהו בפיגוע ל"הסחת הדעת" מחטאיו. ייתכן שהוא יעשה כן, ובכל זאת הפיגוע עצמו הוא ...

29 ביולי, 2017 8 תגובות

עיניים צרות

לעתים דומה שאחינו הישראלים ניחנים בעיניים צרות במיוחד. "סליחה שזכינו" ביטוי שטבע אחרי מלחמת 1967 (בשינוי קל) אפרים קישון, מתאים גם לדור הזה. ביום שישי שעבר הופיע במדור "תרבות וספרות" של "הארץ" מאמר מושחז, כתוב היטב, של אוריאל קון. הוא כעס בעליל על זכייתו של הסופר בן עירנו, דויד גרוסמן, בפרס היוקרתי "מאן בוקר", שבו זכו בעבר כמה מטובי הסופרים ...

2 ביולי, 2017 תגובה 1

שבחי קורבין

הגיע הזמן שנפסיק את הגישה הקרתנית לפוליטיקה העולמית. ג'רמי קורבין, שהיה קרוב מאוד להפיל את שלטון הניאו-ליברלים בבריטניה, הוא איש כלבבי, גם אם השליחים של התקשורת הישראלית בלונדון מלכלכים עליו בסגנון הצהובונים האנגלים. הוא לייבור אמיתי, לא טוני בלייר ולא שמעון פרס, הסוסים הטרויאניים של המרכז הלאומני בשמאל. התקשורת הבריטית היא בדרך כלל ימנית, וגם העיתונים הליברלים יותר כמו ה"גארדיין" ...

20 ביוני, 2017 10 תגובות

האיש מגן ג'ירפה / סיפור שרובו אמיתי

עברו שבועות רבים מאז ישבתי לאחרונה בגן ג'ירפה כדי לקרוא ספר בנחת ולשאוף אוויר נקי. בתחילת השבוע קרטעתי איכשהו לספסל האהוב עליי, בין יד בן-צבי לבין מגרש המשחקים. בדמדומי שעת בין הערביים כבר התקשיתי לקרוא את הספר המרתק שהבאתי. בקושי הרגשתי שאדם זר התיישב לו לידי, קילף תפוח עץ וחיפש הזדמנות לפתוח בשיחה. לבסוף האיש הפטיר שהוא מכיר אותי ועוקב ...

9 ביוני, 2017 תגובה 1

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים