מאמרים מאת חיים ברעם:
עוני
חברי ג'ון הול, שהיה פעם נציג טיים מגזין בארץ, התחיל את הקריירה שלו כדר רחוב (הומלס) וחי שישה חודשים על סמרטוטים בשולי המדרכות כדי לתעד את החיים בתחתית החבית. הול שלח לבסוף לעיתונו כתבה נהדרת, שבה שילב פאתוס חברתי ויכולת הבעה ספרותית. לפני כמה שנים סיפר לי על חוויותיו במחוזות העוני, והוא היה נרגש כמו נער שהדברים עדיין חיים בתודעתו ...
מלך מחנה-יהודה
שוטטות ארוכה בשוק מחנה יהודה בתחילת השבוע העלתה, שהמוכרים והקונים שותפים בתחושת אופוריה שלא ידענו כמוה מאז שבית"ר זכתה לראשונה בגביע המדינה בשנת 1976. הליכוד ניצח שוב, הפעם בבחירות לנשיאות במעצמת העל היחידה בעולם, ומבאסטת ירקות אחת בקע קול ירושלמי קלאסי שקרא לעברי: "חיים, מה תעשו עכשיו". אחרי שנים כה רבות עם בנימין נתניהו אני מחוסן לגמרי מפני הטחות כאלה, ...
דילמות קטנות והכרעות גדולות
קשה להתייחס ברצינות ייתרה לתמרוניו של עופר ברקוביץ' מסיעת "התעוררות", שמחזרת בדרך כלל אחרי הציבור הליברלי והצעיר בירושלים. יפעת ראובן מ"כל העיר" תיארה היטב את הדילמות של המתחרים הפוטנציאליים. ברקוביץ' מייחצן את הקרע שלו עם ראש העיר ניר ברקת, תולה אותו בנושאים תקציביים בהחלט חשובים ובודק את האופציה להציג מועמדות בבחירות. בעצם מבקש ברקוביץ' הצעיר, שעושה רושם די סימפטי, לבטא ...
מעורב ירושלמי
כאשר עורך העולם הזה אורי אבנרי פירסם את הכתבה הידועה על ה"אשכרדים" (ישראלים ממוצא מעורב, אשכנזי ומזרחי) נדפה ממנו רוח מאוד אופטימית. אנשים כמו חיים הנגבי, יואל מרקוס וגם אני, ביטאו את השתלבותם המהירה בתקשורת הישראלית והתגאו מאוד במוצאם המעורב. היו התייחסויות לא מעטות בתקשורת לכתבה הזו שנכתבה ברוח די קלילה. אחי עוזי, שלא נזכר בכתבה, הגיב רק מקץ שנים ...
מידת החסד ומידת הדין
החגים חלפו עברו להם, ייתכן שכמה אנשים ונשים ערכו במהלכם חשבון נפש כלשהו, אבל התוצאות לא יהיו משמעותיות מבחינה פוליטית (בא לי לכתוב "תהיינה" אבל האקדמיה לא מרשה). כשמרבים לבלות עם המשפחה הלב קצת מתרכך מהתפעלות מהנכדים הקטנים, מדאגה לילדים הגדולים יותר ומחמלה לקשישים, שמדברים על מחלות במקום על כדורגל. אנחנו אומרים לעצמנו שכל התסמונות האלה אינן נוגעות בנו, אבל ...
הנצחה
מיד אחרי שאדם חשוב מת, אורגיית ההנצחה עוברת את גבולות הטעם הטוב. אחרי שגלי ההערצה והחנופה שוככים קצת, מגיע השלב השני של התגובות על טיבו של הנפטר, ובו משובצים כמה דברי ביקורת. בשלב השלישי מבצבצות כבר השמצות קשות ואחר כך שוקע הכול אל תהום הנשייה. תעשיית ההנצחה הרשמית והרשמית למחצה נועדה לעצור קצת את התהליך הטבעי של המעבר לסדר היום. יצחק ...
ברקת לשלטון?
ניר ברקת, שהגיע ללשכת ראש העיר נישא על גלי התלהבות של הליברלים בעיניי עצמם, חותר עתה להחליף את בנימין נתניהו כראש ממשלה. לכאורה, השיקולים שלו הם כמעט הגיוניים. הוא מקווה שהשנאה השוצפת של ציבורים שלמים כלפי ביבי, תפעל בדיוק כמו האיבה לחרדים בעירנו. אותם אנשים שמוכנים לסלוח לאהוד ברק ולשמעון פרס ז"ל על כל חטאיהם ובגידותיהם, יעלו בשמחה על נס ...
אבא צם
אבי משה ברעם היה אחד ממנהיגי הציבור הסוציאל-דמוקרטי בירושלים, חילוני מוצהר שניהל בזמנו מאבקים רבים עם הציבור החרדי כאן. הוא היה סמל למאבק לקיום רחצה בבריכת השחייה המעורבת במושבה הגרמנית, ופעל גם לקיומו של גן ילדים סוציאליסטי על גבול מאה שערים. בגן הזה שיחקו ילדים וילדות ביחד ולכן הוא נתפס כמבצר של "פריצוּת" וכגוף זר בפאתי השכונה החרדית. באמצע שנות ...
יהיה טוב?
קשה לנבא טובות ומכוער לנבא רעות בערב ראש השנה. כפי שכולנו יודעים השנה לא באמת הסתיימה והשנה החדשה איננה עוד באופק. יש לנו חג דתי, ולא שנה חדשה. כל זה אינו גורע דבר מיופיו המיוחד של ראש השנה. מהיעדר סיבות אמיתיות לחגוג, אין לנו אלא לשמוח בחיים עצמם, בריטואלים שחוזרים על עצמם בכל שנה, באיזו רכות כמעט מוסיקלית הקיימת באוויר, ...
השלווה הסופית
בצלאל שהה אצל אחותו בראש העין כאשר נמחתה הארץ כמעט מהמפה. הוא העפיל לירושלים עירו, אולי בפעם האחרונה. ביום הראשון אחרי המלחמה התאכלסה בארץ שלווה מוזרה, ואפילו ציוצי הציפורים נעלמו לזמן בלתי ידוע. איש לא הכריז על הפסקת אש, אבל כל הניצולים ידעו שהסוף הגיע חרף העובדה שאיש מהם לא הצליח לפענח את טיבו. בבתים ששרדו הצטופפו בני אדם, בלי חשמל ...
חדלו לכם מן הסקרים
במשך ארבעה ימים רצופים סערה השלולית, הצפרדעים השתוללו כאחוזי אמוק, והשקנאים צפו מלמעלה, מצפים בסבלנות לטרפם. מינה צמח בישרה לנו שיאיר לפיד עוקף את בנימין נתניהו במספר המנדטים ואילו בוז'י הרצוג והרשימה הציונית שלו נדחקו לשוליים. כמה עיתונאי חוץ טלפנו אליי, היו אחוזי סקרנות וקצת התאכזבו מהתגובה האדישה שלי. אחד מהם הביע את הדעה שמדובר ב"תזוזה שמאלה" ואין צורך לומר ...
חתונה אדומה
ביום שישי נפלא של תחילת ספטמבר מצאתי את עצמי בחצר של הכנסייה הסקוטית, ליד הסינמטק של עירנו. שני חברים שלנו קיימו שם את מסיבת החתונה שלהם, הדגל האדום של קטמון התנוסס מעל כולנו והזכיר לנו את זהותם העמוקה של בעלי השמחה. השמש כבר עמעמה את אורה, רוח קלילה נשבה והנוף היה עוצר נשימה. כל הדוברים בירכו את רון כהן ואת ...
פרוז'ינין
* מרפאת פרוז'ינין, ספינת הדגל של קופת חולים ההסתדרותית, שגורלה נחרץ ורק מעטים בעירנו עוד זוכרים אותה גיורא יצא ממרפאת פרוז'ינין של קופת חולים כללית ברגליים קצת כושלות. בבדיקת הקיבה שעבר זה עתה נאלץ לבלוע חומר מגונה הקרוי בַּריום, והרגיש כאילו מישהו ביצע בו מעשה אונס. האחות החמודה שעבדה ברנטגן למדה איתו בכיתה. תמיד אהב את חיוכה הקורן, והמבטא רוסי הכבד ...
מחיר הזיכרון הקצר
אנשי אהוד ברק (במובן הרחב של המונח הזה) חייכו אל עצמם כאשר האיש המוזר הזה הוציא את עצמו מהנפתלין והציג את עצמו כחלופה הפוליטית והרעיונית לביבי נתניהו. גם מי שחשב לכתוב על כך פרודיה נמלך בדעתו והגיע למסקנה שהמציאות מצחיקה דיה. מאוכזביו בעבר שוב שרים לו סרנאדות, ואלה מביניהם שיש להם מוסר אישי כלשהו טוענים שאולי האיש לא השתנה אבל ...
לנשום אוויר חופשי
ירושלמי חילוני כבן שישים, הממוקם פחות או יותר במקום החמישי ברשימת הטרחנים המקומית, פגש אותי ברחוב אגריפס ועיניו נצצו כאשר הבחין בקורבן מנומס, כך שיוכל להוציא את נשמתו בשאלות חסרות שחר. הוא ניגש ישר אליי. ישבתי בצל וקראתי ספר, והתפללתי שהוא לא יבחין בי, אבל נסים כאלה אינם מתרחשים במרכז עירנו. הוא אמר, בנימה של טרוניה קצת מעושה, שקשה לו ...
קמצא המאושר
בכל כמה דורות חוזר השסע הפנימי לעירנו. קמצא ובר-קמצא אינם רק חלק מסיפור עתיק יומין... מאז שנטבע הפסוק "על קמצא ובר-קמצא חרבה ירושלים" לא הפסיק קמצא לחגוג. שמו המוזר נחרת בתולדות העיר, והוא האמין שבדורות הבאים יימצאו כאלה שידברו בזכותו. קרובו בר-קמצא כבר מת מזמן, ורק מעטים מאוד התגעגעו אליו. על מהות המריבה ביניהם יודעים רק מעטים, וגם הם חשודים בהטיה ...
אומרות האגדות ישנו מקום
אחרי שלוש שנים בתל-אביב החליט רמי לחזור לעירנו. הוריו כבר נפטרו והשאירו לו דירה קטנה בקטמון הישנה. אחותו גרה בארצות הברית, וכתבה לו שהוא רשאי לעשות בדירה ככל העולה על רוחו. בעלה היה עשיר מאוד, ולא גילה שום עניין בדירה הקטנה בדרום ירושלים. רמי תמיד התגעגע לקטמון אבל ידע היטב שסביבתו החברתית נעלמה מהשכונה יחד עם רוב בני משפחתו והשאירה ...
מהפכה?
לפני יותר מעשרים שנה סיפרתי כאן על הפגנת האחד במאי בתחילת שנות החמישים, שהייתה מאורגנת למופת והצליחה מעל ומעבר לתקוות שתלו בה. ההסתדרות בירושלים יזמה את האירוע (מועצת פועלי ירושלים, קראו לזה אז) והגיעו אליה עשרות אלפי בני אדם. תנועות הנוער של ארץ ישראל העובדת צעדו בחולצות כחולות שכם אחד עם עובדים ממפעלים, ממוסדות ציבור של הממשלה ושל ההסתדרות וגם ...
העיר ואנחנו
לפני כעשר שנים השתתפתי באסיפה של חד"ש באולם במרכז העיר, ודיברתי בזכות חלוקת העיר בינינו לבין הפלסטינים. אורח ערבי שהזמנתי לאירוע רטן קצת על הדברים. הוא חשב שחלוקת העיר תפגע בעיקר בבני עמו, שהתרגלו לרמה מסוימת של צריכה ושירותים סוציאליים. ההשקפה שלי בנושאי העיר נשענה אז על אדנים מוצקים: רק אם הנהגת העם הפלסטיני תסכים לעיר משותפת בתנאים שיהיו מקובלים ...
כיכר המיואשים השנייה
בילדותנו הרחוקה ידענו שכיכר המיואשים שוכנת בקרן רחוב בשכונת הבוכרים. שמה עורר בנו רתיעה מהולה ביראת כבוד. לימים הוסיפו גם את המלים "מרכז הסטנגה", שריככו קצת את המורא אבל לא את ההערצה. מי שמסוגל לקרוא למגרש המשחקים שלו (שהיה ממוקם באמצע הרחוב) בשם כזה, עלול לנקוט באמצעים קשים כלפי זרים שנקלעו למקום והעזו להחצין ולו גם שמץ של זלזול. בשנת 2022 ...
הערות שוליים
א. אנגליה בבידוד לא מזהיר כפי ששיערתי המלה האנגלית המכוערת Brexit השתלטה לחלוטין על השיח האירופי והעולמי, וגם אצלנו חלחלה לאיטה לתודעת הפרשנים והשדרים. אזרחי בריטניה החליטו ברוב לא גדול אבל בכל זאת משמעותי לפרוש מהאיחוד האירופי, והתחזיות השחורות מגיעות מכל עבר וצובעות את העולם המפותח והתעשייתי בגוונים קודרים. עכשיו להילחץ (מקור) בעבר התבדחנו כאן לא מעט על ההברקה הידועה של ראש ממשלה ...
הגנרלים מרימים ראש
שני הרמטכ"לים לשעבר השנויים במחלוקת, אהוד ברק ובוגי יעלון פתחו בשבוע שעבר פה גדול על עמיתם לשעבר, ביבי נתניהו, וכל השוכחים והמשכיחים הריעו להם בכל כלי התקשורת, למעט "ישראל היום". הזקָן של ברק איננו רלבנטי לשום דבר ועניין, אבל ההתפעלות מהשחצנות שלו היא מקוממת. ברק המתנשא מזלזל באינטליגנציה של הציבור ושל אנשי התקשורת, ובמידה ידועה בצדק. בלי האטימות והשטחיות של ...
לא להקיא ולא לבלוע
כדי להבין את הבעיות והדילמות המונחות על סדר היום העולמי, אין ברירה אלא להתעמק בהן. כל הכותבים הרציניים שלנו (שלא לדבר על האחרים) סבורים שעלינו לשעשע קצת את הציבור, גם אם אנו עוסקים בשאלות של חיים ומוות. בעבר הלא רחוק, כאשר רצינו להתרחק קצת מהמזבלה המצחינה שהציפה את הזירה הפוליטית שלנו, כתבנו על ארצות חוץ. לימים הסתבר, שהמושג "ארצות חוץ" ...
סכנת השמדה?
השבוע קונן עורך "על המשמר" לשעבר, סבר פלוצקר, על הירידה התלולה באהדה לישראל בארצות הברית. דורות של מתנגדים לישראל גדלים עכשיו בקמפוסים ברחבי אמריקה, וגם "השמאל הציוני" כבר הפסיק להרשים אותם. אפילו פלוצקר כבר הִפנים, שלא ניתן לרמות את כל האנשים, כל הזמן. גם מי שידע תמיד שהיום הזה יפציע ויהפוך את הסתירה שבין הימניוּת הקיצונית של ישראל לבין הליברליזם ...
הרעים שלנו, הרעים שלהם
הניתוח המרקסיסטי שאימצנו בשנים האחרונות איננו חד-ממדי ולכן אינו גורם לנו להתעלם מגישות תרבותיות ועדתיות. בתנועת השלום של"י (1983-1977) היה פעיל ששלל את הכנסת הפנתרים השחורים כגוף לתנועה, על אף שנהג בעצמו למחות נגד אפליה עדתית. לדעתו, היינו חייבים להתייחס רק לריבוד המעמדי ולכן הסתייג משיתוף פעולה עם נציגי הבורגנות הספרדית כמו אליהו אלישר, שהיה מראשי המועצה לשלום ישראלי-פלסטיני (גילוי ...
