מאמרים מאת חיים ברעם:

הרביזיוניסט האחרון
לצערי הַצעתי לבחור את ח"כ אורלי לוי, בתו של דוד לוי, לנשיאת המדינה לא עוררה התלהבות יתרה וכך נזנחה לאנחות. או שלציבור הפוליטי בארץ אין דמיון והוא ממש חרד לשמע רעיון יצירתי כלשהו, או ששמה ומפעלותיה של לוי טרם נקלטו בתודעת הקהל. מכל מקום, הבנתי שהיוזמה הזאת איננה בשלה עדיין, והסתפקתי במחשבה שאולי הרעיון יופנם איכשהו ויעלה שוב בעוד שבע ...

לחיות עם התבוסה
בתחילת השבוע טלפן אלי פרופסור מכובד ומבריק, והחמיא לי דווקא על הטור על ירושלים. כל חייו הוא מלמד מדע המדינה, ובכל זאת סבר בטעות שהטור היה א-פוליטי. לא התווכחתי איתו. כבר 30 שנה אני מזכיר אותו בטור הזה, ובדרך כלל לא שפעתי מחמאות. הוא התעלה על עצמו בטלפון הזה, ולכן לא ניפקתי לו את הפסוק השמור איתי למקרים כאלה, שגם ...

לא חג ולא חגא
כשהתפרסם גזר דינו של ראש הממשלה וראש עירנו לשעבר אהוד אולמרט קראתי את טורו של נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות", שהתריע מפני שמחה לאיד מכוערת. איש מאיתנו לא העלה על דעתו את האפשרות לצהול. זה היה יום קשה לכל אזרחי המדינה שלא לדבר על תושבי עירנו, שהכירו אותו היטב ומקרוב. אהוד אולמרט עם דונלד רמספלד, 2006 (מקור) האיש שגדל בבנימינה השתלב אצלנו לא ...

מה אתה עושה שם?
שאלות מידידים ירושלמים לשעבר, התוהים על הסיבה שמניעה אותי להישאר בעירי, הופכות עתה לתופעת קבע. אחרי כל ביקור שלהם בעיר הם משמיעים את התמיהה הגדולה הזו, ובקולם אני שומע השתתפות, רחמים ואולי גם בוז קל, שנועד לאנשים שאינם בורחים בעוד מועד ומצילים את עצמם, את ילדיהם ואת נכדיהם. כמו שכתוב בספר איוב, "לפיד בּוּז לעשתוּת שאנן, נכון למועדי רגל". בדרך ...

תעתועי האידיאולוגיה
בכמה אתרים חשובים ורציניים נתקלתי בקטע כתוב היטב של חבר רעיוני שלי, שהציע לשמאל לחגוג את ההתקרבות בין הרשות הפלסטינית השולטת בגדה המערבית לבין חמאס שחולשת על רצועת עזה. הנימוק העיקרי שלו היה, שתנועת חמאס לוחמת לא רק בכיבוש הישראלי אלא גם בהגמוניה הפוליטית והכלכלית של ארצות-הברית, וזו מטרה ראויה לתמיכת השמאל, גם השמאל הישראלי. הפגנת תמיכה בחמאס, רמאללה 2007 (מקור) לכאורה, ...

שבחי האינטרנט
בסוף השבוע שעבר הנציחה חברה טובה מהרדיו את הרגע שבו קיבלה הצעת נישואין מאהובהּ. בצילום הצבעוני והיפה בפייסבוק ראינו רק את כפות ידיהם של בני הזוג ואת הטבעת החדשה שעיטרה את אצבעה של האישה. אחר כך עקבתי אחרי התגובות ואף הוספתי אחת משלי. משהו מהסנוביזם המתנשא, המהול בניכור מוחלט כלפי המחוות המלבבות של אנשים עובדים, רציניים ומלאי שמחת חיים אמיתית ...

על הכתיבה והכותבים
מטבע הדברים עורר הטור על ח"כ אורלי-לוי, שבו הצעתי לבחור אותה לתפקיד נשיאת המדינה, מחלוקת רבה. קיבלתי תגובות רבות ומקוטבות בטלפון, ברחוב וברשתות החברתיות והופתעתי מעוצמת הרגש ומההתלהמות. התחושה שעלתה מתוך התגובות הנהירה לי, שלקוראים רבים אין חוש הומור ואין דמיון, ולכן כל חריגה מהנוסחאות המקובלות בפובליציסטיקה הישראלית פשוט מעצבנת אותם. קוראים מהמחנה שלי נדהמו מהמחווה כלפי חברת כנסת מסיעת ...

אורלי הכי מתאימה
הטור הזה מעלה רעיון לא שגרתי ואין בו אפילו שמץ של סאטירה. ההיפך הוא הנכון. אספתי המון חומר, חשבתי בשיא הרצינות על הנושא ולא עולה כלל על דעתי לעלוב בחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. אולי עצם הרעיון לבחור בנשיאה בת ארבעים הוא חריג, אבל לבתו של דוד לוי יש מעלות רבות בזכות עצמה ובחירתה היא אפשרית. אורלי לוי היא לא רק ...

נרדף החוק
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הוא עתה עבריין מורשע, אדם שקיבל שוחד בסכומים גבוהים, ולכאורה דמו הותר. יחד איתו הורשעו אנשים נכבדים ובעלי השפעה נוספים, אבל המשמעות של הרשעת ראש ממשלה תאפיל, לפחות בשבועות הקרובים, על כל הפרשיות האחרות. חבל לנו במיוחד על ראש העיר לשעבר אורי לופוליאנסקי נעים ההליכות, שלפי הכרעת הדין קיבל גם הוא שוחד, אמנם לא לכיסו ...

נתניהו ואירופה
ההתפרצות של הגברת שרה נתניהו נגד "המרוקאים" הייתה נלעגת ומחפירה. כאשר חבר הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה אורי אור התבטא בצורה פחות או יותר דומה (1998), התחוללה סערה תקשורתית וציבורית עצומה, וזרזירי עט שנונים בעיני עצמם התעלו ב"ניתוחים" כוזבים, חלקם נכונים וחלקם חסרי שחר. מכל התגובות אני זוכר בעיקר את זו של בני אביתר, שהיה אז כמעט בן שמונה. "אורי אור ...

איך לשרוד בבית משוגעים
בתחילת השבוע הבחנתי במודעה בולטת על רקע צהוב בעמודי החדשות של "הארץ", שבישרה לנו שארצות הברית וקנדה "יתחילו לשקוע תחת המים". זה יתחיל כבר עכשיו בזכות "מגה צונאמי" דווקא בשיקגו, ובהמשך ימיט מבול סופני גם על לונדון, פריס ורומא. האסון הצפוי לא אמור להפחיד אותנו, חרף העובדה שמדובר במבול בממדים תנ"כיים. אחרי ככלות הכול, "המשיח נמצא בארץ וינהיג את ישראל". ...

ויקטור שם-טוב: פעם (אולי) היה טוב
ויקטור שם טוב שנפטר בשבת בגיל 99 היה נפגע מאוד אילו כתבתי עליו טור שכולו נופת צופים. כולם אהבו אותו, וגם אני. לא תמיד חייבים להיות נון-קונפורמיסטים. קיימים גם מקרים יוצאים מהכלל, שבהם הרוב בכל זאת צודק. גם שם-טוב עצמו היה דמות חריגה: חבר מפ"ם מהמגזר העירוני, כלומר, לא איש הקיבוץ הארצי כמו רוב עמיתיו במפלגה. הוא היה גם בולגרי, ...

מבעד לזכוכית העכורה
היום שבו כבשה את רחובות ירושלים ההפגנה החרדית הגדולה היה מעורפל, אביך ועכור. בצהרי היום שכונת רחביה הייתה ריקה כמעט, חלק מהתושבים הלכו ברגל למרכז העיר ואחרים הסתגרו בבתיהם. שוחחתי עם בעלי עסקים במרכז השכונה ורובם רטנו על הנזק הכלכלי שנגרם להם. רבים מהם חבשו כיפות אבל נראה שהם הפנימו את הקונסנזוס החילוני על החרדים. הם ראו בחרדים משתמטים ו"שונאי ...

החיים בחלום
כאשר הייתי נער ממש צעיר, בכיתה ט', פקד אותי דרך קבע חלום בלהות משונה ואפילו קצת אכזרי. בדרך לבית הספר עוצר אותי קבצן מלוכלך למראה, אוחז בזרועי ואומר: "אל תלך לשם, חיים. בית הספר שלך הוא מוסד. למה להורים שלך לשלוח אותך למוסד? אתה פושע, או סתם עבריין קטן?" (צילום: ragesoss) אני הולך בכל זאת, הזמן חולף מהר (במציאות, שש שעות בבית ...

ליברלים? עשירים ללא גבולות
כאשר קורה משהו באמת מחפיר בשטח הפלילי בארץ, קמה בקרב האזרחים זעקה גדולה. יש בזה משהו מלבב: צקצוקי הלשון משמשים בערבוביה בהרמוניה מסוימת, חילוקי הדעות נעלמים לרגע, וכולנו בסירה אחת. בתוך תחושת האחדוּת הבורגנית מקננות תמיד האהבה העצמית והאמונה שיש משהו משותף המאחד את כל חלקי החברה הישראלית. כולנו מתעבים את הפושעים האלימים ואת הכנופיות, הפוגעות גם באנשים חפים מפשע. ...

ליברמן: גמישות טקטית ועקביות אסטרטגית
בדרכו הפתלתלה והערמומית הצליח שר החוץ אביגדור ליברמן להטביע את התקשורת בערפל עמוק, לעתים מר וצורב בעיניים, לעתים מתקתק ומקהה חושים. ליברמן נחשב לאיש חידתי והוא באמת כזה. ישראלים צעירים יחסית שגדלו על ברכי התרבות האמריקאית (גם בגרסתה העברית המשובשת משהו) מתקשים לרדת לסוף דעתו. חלקם קלטו סוף-סוף שלא מדובר במטורף או באיש בור ועילג. העברית שבפיו היא עלובה, זה ...

ממה אנחנו מופתעים?
לפני כ-15 שנה הופעתי בכנס בלונדון שבו השתתפו נציגים ממדינות רבות בעולם. מטבע הדברים רוב הנואמים לא היו פרו-ישראלים במיוחד. כמו תמיד, דווקא ממדינות מוסלמיות שממוקמות הרחק ממוקד הסכסוך הישראלי-פלסטיני נשמעו ההצהרות הקיצוניות ביותר. נציגים פלסטינים וירדנים הסתפקו בחיוך אדיב וקצת לגלגני, כאשר עורך דין פקיסטני ממש חרג מכל הפרוטוקולים, חירף וגידף, וקצף מוזר בעבע משפתיו. קבלת פנים ידידותית לנשיא אובמה, ...

צלם האדם – מבט (גם ביקורתי) משמאל על אלוני
אחרי שבכיתי בלבי על שולמית אלוני, והרגשתי, כמו רבים אחרים מהמחנה הנאור בישראל, שעולמנו נעשה יותר ריק ויותר חלול בלעדיה, הרשיתי לעצמי לחייך בשקט מר, נוכח המחשבה שהכול השתנה בקצב כה מהיר, עד שאין לנו ברירה אלא להשתנות בעצמנו. לחברים צעירים יחסית קשה מאוד להסביר, שבאמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, אלוני נחשבה לסמן הימני של מחנה השלום, ולא הייתה ...

ליצן לא תמים
מבט אחר על משה בוגי יעלון, שר הביטחון התימהוני. המשיח אולי לא בא וגם לא יבוא, אבל כמקדמה שלח אלינו את חמורו המיתולוגי. לקראת סופה של מלחמת העולם קיבל נחת אמריקאי תמונה יפה מארוסתו. היא קסמה מאוד לנחת הבודד, שבילה את ימיו ואת לילותיו בשוּחה באחד מאיי האוקיינוס השקט וערג ממש לארוסה. התמונה נועדה לרַצות את הנחת, להפיס את דעתו ...

הקהה את שיניו
כאשר שמעתי בשבת על מותו של אריאל שרון, התברכתי בלבי על כך שכתבתי טור רעיוני-אישי עליו כבר ליום שישי שעבר. זה אִפשר לי את הניתוק הראוי מההספדים המתקתקים שהעתירו על ראש הממשלה המנוח, ולחלץ את עצמי מהיוֹרה הרותחת של התחטאות קרתנית, שכמעט הטביעה וחנקה אותנו באדים דחוסים מדי של צביעות והתרפסות. נכון שנהניתי מהקטע של יוסי שריד ב"הארץ", שסיפק את רצוני ...

שרון, הדעיכה
יש להודות, בלב לא שלם ובנפש לא חפצה, שהשלב האחרון בדעיכתו הפיזית של אריאל שרון שלה פנינים מבהיקות גם מכותבים בינוניים בימים כתיקונם. קראנו ושמענו תיאורים נמלצים על אישיותו התרומית של החולה, וכמעט שכחנו שהוא בעצם מת למחצה כבר שמונה שנים. מירה אברך המנוחה, הרכילאית האולטימטיבית שנפטרה לא מכבר, הייתה יכולה להתגאות בצאצאיה הרוחניים בעיתוני סוף השבוע. השבחים החמים על ...

סהרורים
חבר טלפן אלי ביום שני בבוקר בשעה מוקדמת, וקָבל מרה על הצעת החוק ה"סהרורית" של חברת הכנסת מירי רגב לסיפוח בקעת הירדן למדינת ישראל. התגובה שלי הייתה קצת אמביוולנטית. מנימת קולו של ידידי הבנתי שהוא חושב כי ח"כ רגב היא מקרה מיוחד של אישה קיצונית, אולי מטורפת למחצה, ומזה ניתן להסיק שרוב הסובבים אותה הם התגלמות השפיות. אבל מהחדשות בערוץ ...

ספיחי הסערה
בשבוע שאחרי הסערה בעיר נותרנו עם סימני שאלה לגבי עצמנו, ובעיקר בוערת בנו הבושה הצורבת על תלותנו המוחלטת בחשמל. ימים לבנים שנמסים בהדרגה בתודעתנו, ממש כמו השלג עצמו. ירושלים מושלגת, פברואר 2003 (מקור) בתחילת השבוע ישבתי ליד המחשב והתבוננתי בחצר הירוקה שלנו, בשמים הנקיים מענן, ולרגע דימיתי שמוראות השבוע שעבר היו רק חלום, שאין לו שום אחיזה במציאות. התחושה הזאת רק התעצמה ...

מותו של גיבור מיתולוגי
יורשיו של נלסון מנדלה מאז פרישתו ב-1999 המשיכו את הפשרה ההיסטורית האמיתית שלו: הפקדת העושר הלאומי בידיים לבנות, טיפוח המעמד הבינוני השחור וקבלת הכלכלה הניאו-ליברלית. בעתיד ייאלצו אחרים להמשיך את המהפכה האזרחית בדרך לחברה צודקת יותר. נסלון מנדלה עם ביל קלינטון, 1993 (מקור) בספרו המעולה של טום לודג' מאוניברסיטת לימריק באירלנד, "מנדלה, ביוגרפיה ביקורתית" Tom Lodge, A critical Life, 2006 שיצא לאור ...

תדמיות
קשה להודות שהשיר הישראלי האהוב עלי ביותר הוא "מאמא דיאלי" של חיים אוליאל כל כך סמוך למותו של הזמר הנפלא אריק איינשטיין. האֵבל על איינשטיין היה אמיתי, ולכן הצלחתי לכלול את עצמי בהסכמה הלאומית על איכויותיו כאמן ועל דמותו המיוחדת. עם זאת, שיר האהבה של אוליאל לאִמו, בעברית ובערבית מרוקנית, נוגע ללבי יותר מ"אני ואתה נשנה את העולם" מסיבות רגשיות ...