מאמרים מאת חיים ברעם:
לא רק 61
המשחק הפרלמנטארי בכנסת ה-20 ישעשע קרוב לוודאי את צרכני התקשורת, והאיסור על יציאות לחוץ לארץ של אנשי הקואליציה עשוי לשמח את צרי העין ואת השמחים לאיד, כלומר, פחות או יותר את כולנו. מטבע הדברים שמרגע שהנושאים המהותיים נעלמים בהדרגה מסדר היום הציבורי, מזדקרת דמותו של מנהיג "יש עתיד" יאיר לפיד מעל פני השטח. הנושא הזניח של מספר השרים המכהנים בממשלה ...
תופעת כחלון
ח"כ משה כחלון, מנהיג הישות העלומה הקרויה "כולנו", יהיה איש מפתח חשוב בממשלת בנימין נתניהו. לשר האוצר יש יכולת להשפיע באורח מאסיבי על המשק, ויש להניח שכחלון לא יהיה בובה של נתניהו. כחלון אינו מהפכן גדול, וקשה להאמין שהוא יפגע באמת במעמד הבכורה של אנשי ההון במסדרונות השלטון. הוא ינסה לקדם מגמות יותר פלורליסטיות במשק, ותוכניות הפעולה שהתפרסמו בתחילת השבוע ...
בין ברנע לבגין
לפני כחודש ראיתי בטלוויזיה את ח"כ בני בגין מגנה במלים חריפות ובארשת פנים אימתנית את העיתונאי המוביל ב"ידיעות אחרונות", נחום ברנע. למען האמת, חשתי צער על בגין, שהגן על הבוס שלו בנימין נתניהו והחליט להוקיע דווקא את ברנע כ"שקרן". ובכן, ברנע איננו שקרן, אלא מפא"יניק מהסוג הטוב והישן שמתחיל רק לקלוט כיצד הקונפורמיזם הסתגלני שלו גרם לו לגלות סלחנות כזו ...
הברירה הלא טבעית
קראתי השבוע בעיון רב את מאמרו המעולה של יוסי ורטר מ"הארץ", ששילב ידע רחב במתרחש בזירה הפוליטית הישראלית עם הבנה עמוקה של התהליכים. אחרי שסיימתי לעכל את הטקסט המשובח הצטערתי בכלל על עצם הקריאה. האופטימיות שלי, שבתוכה אני מתבצר כדי לשמור על שפיותי, נסדקה קצת. את כל מה שמתרחש עכשיו חזיתי מראש, עם כל הצער שבדבר: שוב משא ומתן ארוך ...
ספיחי האבל
בעשור השני של המאה ה-21 קשה מאוד לנתח את הרגשות שעולים מתוך ימי אבל רשמיים, שמציינים את העבר הטרגי של עמנו. האם חורבן הבית עדיין מרטיט אותנו? האם אנחנו מטפחים רגשי עברה וזעם כלפי טיטוס הרומאי, בנו של הקיסר אספסיאנוס? מישהו מאיתנו חש צורך לנקום בספרדים בעטיו של הגירוש האכזרי (1492) וזוועות האינקוויזיציה במאה ה-15? איננו מכירים די הצורך את המתרחש ...
הרצוג, הסָנִיטָר
לא בכדי אימץ ראש הממשלה בנימין נתניהו את עצתו הנואלת של מנהיג מפלגת העבודה יצחק בוז'י הרצוג להתנות את אישור ההסכם בין ארצות הברית לבין איראן בהכרה של המשטר השיעי בטהרן במדינת ישראל. ממאמרים רשמיים למחצה ב"הארץ" ניתן ללמוד לא מעט על הלוך הרוחות השורר עתה באליטות הליברליות למחצה בישראל: קואליציה של נתניהו עם הרצוג תרכך את הכעס בוושינגטון כלפי ...
סיפור לפסח: ביקורו של אליהו
אליהו הנביא לא בא. זה היה ליל הסדר הרביעי ברציפות שבו הייתי מודע להיעדרותו. לא היו לי הרבה אשליות. בני משפחתי התייחסו בציניות רבה לפולחן אליהו הנביא ולא הבינו מדוע אבי ואימי פינו לו כיסא מכובד ליד השולחן. כך עשתה גם דודתי רחל, שהייתה אתיאיסטית מוחלטת. היא אמרה שכיסא אליהו זה לכבוד סבתא, שבשלב הזה הייתה כבר עיוורת לחלוטין ובכלל ...
אור בוהק בקצה המנהרה
מי שרוצה לרחם על עצמו 24 שעות ביממה, או להשמיץ את המזרחים על שמימשו את זכותם הריבונית להצביע כרצונם, שיבושם לו. מערכת הבחירות לכנסת העשרים וספיחיה גררו דברי כיעור מבחילים לא רק מבנימין נתניהו, אלא גם מבורגנים מפונקים שהוציאו את מררתם על ישראלים שלא חושבים ולא מצביעים כמוהם. אז הגיע הזמן לומר שלא קרה שום אסון בבחירות, שהתוצאות חידדו את ...
זה רק מתחיל
בנימין נתניהו נשבע תמיד בשמו של ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, וינסטון צ'רצ'יל. זה אולי מגוחך, אבל צ'רצ'יל הוא מקור השראה לגיטימי עבור פוליטיקאי שמרני. למרבה האירוניה תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 השבוע הזכירו דווקא את הפרשיה השנויה ביותר במחלוקת בעידן צ'רצ'יל. ישראלים עם חוש היסטורי מפותח נזכרו השבוע דווקא בפרשת דנקירק, כאשר צבא בריטי גדול היה תקוע בעיר ...
בחירה קלה
בסוף השבוע פגשתי קבוצה של חברים ותיקים, ורוב הנוכחים הצהירו על כוונתם להצביע בעד מרצ. בעבר הלא רחוק היינו מתווכחים עד כלות הכוחות; עכשיו אנחנו מתבוננים זה בזה בסקרנות קלה, בלי שמץ של כעס. מעולם לא הצבעתי מרצ בבחירות לכנסת, וגם לא לרצ שקדמה לה. אני יכול רק להצטער שמרצ לא חצתה את הרוביקון הציוני; נראה שבמרצ יותר קל למנהיגים ...
בלי בחירות (ג')
הפרק האחרון בסִדרה. מערכת הבחירות הדלה גורמת לניכור כללי בשל הסטריליות שלה. על לוחות המוֹדעוֹת של פעם במהלך טיול צהריים ארוך ונינוח ברחוב המלך ג'ורג' עמדתי לרגע ליד בית המרקחת החדש יחסית ונזכרתי בלוח המודעות הענקי שניצב שם בילדותי. אחרי שעזבנו את נחלת אחים ועברנו למרכז העיר, הייתי יושב במשך שעות רבות על הגזוזטרה המערבית שלנו, ממש בפתח חדרי, ומתבונן ...
החיים בלי בחירות (ב')
הטור השני בסִדרה הקצרצרה: ההפוגה ממערכת הבחירות הוא גם תרגיל באסוציאציות חופשיות. במרכז העניינים: עירנו ירושלים אחרי השלג המתון יחסית השתררה בעירנו תחושת אכזבה, שמלווה את חובבי הכדורגל שבינינו אחרי תוצאת תיקו אפס בכדורגל. מהתגובות למדתי, שיש הרבה חובבי שלג בעיר, בעיקר תלמידים שמקווים שעוד יום לימודים יבוטל. רבים חושבים על גלויות הדואר ששלחו או קיבלו בעבר משוויץ, לפני שמוסד המכתבים ...
החיים בלי בחירות
לפני שבוע בדיוק החלטתי להניח לבחירות לכמה זמן, לפחות לשלושה שבועות. עייפתי לא רק מהטיעונים שכנגד, אלא גם מהטיעונים שלי עצמי. לשווא התרוצצו בראשי הפסוקים החביבים עליי, שאת כולם רתמתי כאן לטורים שלי עד לעייפה. למשל, "מה אעשה עוד לכרמי לא עשיתי בו"?. אף קורא מתחת לגיל 80 לא יטרח לקרוא פסוקים כאלה שלא לדבר על התעמקות בתוכנם. לכן ניסיתי ...
מהתנועה המאוחדת לרשימה המאוחדת
בפעם האחרונה שאמא שלי הצליחה לצאת מבית האבות בגוש דן ולבקר בדירתנו החדשה היא הגיעה עם אחי הבכור עוזי, כדי להצביע בעד מפלגת העבודה. הכנתי אורז פרסי צהוב על בסיס תפוחי אדמה מטוגנים, ואימי אמנם חייכה אבל כמעט שלא נגעה באוכל. "אתה לא מרוצה שנסעתי עד ירושלים כדי להצביע למפא"י? כך אני רגילה, כך עשיתי תמיד וכך אעשה גם הפעם". ...
וחוץ מזה, איך הייתה ההצגה?
האגדה מספרת שאחרי רצח הנשיא האמריקאי הגדול אברהם לינקולן בהצגת תיאטרון (1865) פנה עיתונאי לרעיית הנשיא ההמומה ממראה בעלה המתבוסס בדמו ושאל אותה: "..וחוץ מזה, גברת לינקולן, איך הייתה ההצגה?" תשובתה של מארי טוד לינקולן לשאלה האווילית ביותר בתולדות העיתונות לא נרשמה בדפי ההיסטוריה. קראתי פעם ביוגראפיה שלה ומשם עלתה דמות חזקה ונוקשה מאוד. היא עברה עם בעלה תלאות רבות והיו ...
הבית של אוחנה?
הידיעה שאלי אוחנה הצטרף למפלגה הדתית-לאומנית "הבית היהודי" ואף יכהן מטעמה בכנסת הבאה, הייתה משמעותית וחשובה מבחינה פוליטית. הכדורגלן המבריק בעבר נפל קורבן לקונפליקט המבני, הבראשיתי, בין האגף הטכנולוגי מודרניסטי בבית היהודי, שהוא לאומני ופשיסטי מעצם טבעו, לבין האגף "החשמונאי", שלא ראה באוחנה בשר מבשרו. זה לא הספיק להם שאוחנה נטש את נאמנותו המסורתית לאגף המתון של הליכוד. בעבר היה ...
אין הבּוֹר מתמלא מחולייתו
מאז ימיי הלא כל כך עליזים בהנדסה קרבית כמעט שלא חפרתי בּורוֹת אבל תמיד זכרתי את דבריו של סמל הדת שלנו, "אין הבור מתמלא מחולייתו". מי שחפר אז בור ושמע מסמל המחלקה שיש למלא אותו מחדש, ככה סתם, ידע שלא ניתן למלא אותו מהחול הרך בתוכו אלא שעליו למצוא חול מחוץ לבור. לימים נתקלתי בביטוי הזה לעתים די נדירות, אבל ...
עניי כדור הארץ קודמים
בישראל הניאו-ליברלית הפך המושג "חמלה" למנוּאץ, וכל ניסיון להציב את העניים במרכזו של הוויכוח הפוליטי והחברתי נדחה על הסף. זה לא רק מכאיב מבחינה מוסרית, אלא גם מסלף את הניתוח המדיני. העוני הוא מקור כל הרע, וממנו ניזונות כל הדתות ובעיקר היסודות הקיצוניים בהן. בשנת 1980 הייתי, לצערי, העיתונאי היחיד בארץ שהתעניין בדו"ח שחיברו הסוציאל-דמוקרט הגרמני וילי בראנדט והשמרן המתון הבריטי ...
החיים בערפל
יהודה התעורר בבוקר חורפי, התבונן רגעים ארוכים מבעד לחלון חדרו, והגשם השוטף נסך בו עצב עמוק ורצון עז לברוח שוב אל השינה. החלום הרע שחווה חזר אליו שוב על כל פרטיו ודקדוקיו, ויהודה הצטמרר וגזר על עצמו לא לספר עליו לאיש. הזוועה הייתה מוחשית מאוד, כמעט בנאלית. בחלומו הלך ברגל למרכז העיר מביתו ברחביה, ולא פגש בדרך נפש חיה. הכבישים ...
פרולוג (2015)
בשבוע האחרון של שנת 2014 מצאתי את עצמי מתעוות מצחוק אחרי שבאחת הסדרות הדי מטומטמות בטלוויזיה הזכיר מישהו את ה"בוקסיג דיי" (היום "הנוסף" בחג המולד החל ב-26 בדצמבר) ומישהו תרגם זאת ל"יום הקופסאות". הבורות והחוצפה חברו להם יחדיו כדי למצות כמה תכונות בולטות של האדם הישראלי בתחילת העשור השני של המאה ה-21, וזה היה אדיר. אחרי שהתעשתנו קשה היה לנו ...
למה (לא) מרצ
כדי שלא אעציב את רוב ידידיי וכמה מבני משפחתי אצהיר מיד שאני לא פוסל לחלוטין את ההצבעה בעד מרצ בבחירות לכנסת במרץ הקרוב. זו לא תהיה הצבעה "שמאלית" כיוון שאין שום קשר בין מפלגה ליברלית מתונה לבין עמדות שמאליות, אבל לישראלים שאינם מסוגלים לתת את קולם לרשימה שמכילה רוב של אזרחים ערבים, מרצ היא אופציה פחות או יותר סבירה. למי ...
סערה בשלולית
אין סיבה לזלזל ברגשות העמוקים של העסקנים הזוטרים, שמסתובבים במסדרונות בכנסים פוליטיים, וחווים הרבה סערות פנימיות, ריגושים נוגעים ללב ולעתים קרובות מדי גם אכזבות מרות. בדרך כלל לא שומעים אותם ולא רואים אותם, למעט ברשתות החברתיות, אבל הם שקועים עמוק בתוך עולמם, לא תמיד בהתאם להתרחשויות האמיתיות ברמת המציאוּת. (מקור) רבים מהם מפתחים במהלך השנים תלות רגשית במנהיגים, שבעיני הציבור הם בינוניים ...
בחירות עצובות
כל מי שהתנסה במערכות בחירות לכנסת משחר ילדותו מכיר את ההתרגשות, המתח, האדרנלין הגואה וגם את התחושה שהניצחון הוא בהישג יד, שכל הסובבים את משפחתך ואותך מצביעים בעד אותה מפלגה. לעתים, מסתיימת כל האופוריה הזו במפח נפש, אולי אפילו טראומטי. בבחירות המהפך של מנחם בגין (מאי 1977) תמכה כל הסביבה החברתית שלנו ברשימת של"י, בראשות לובה אליאב, מאיר פעיל, אורי ...
בדרכי נעם
בתחילת השבוע הלך לעולמו ד"ר נעם קמינר (61) ממחלת הסרטן, ובתוך הריק הגדול שהשתלט על עולמנו עקבנו בחרדה אחרי ההצתה בבית הספר הדו-לשוני בעירנו. קמינר היה איש חמודות, צנוע ומצליח בכל דרכיו ובני דורי בשמאל זוכרים אותו גם כ"בן של ראובן", וחבר של סמדר נהב, שעימה צעד מגיל צעיר בדרך לא סלולה. נעם קמינר (משמאל) בהפגנה למען סרבני המצפון במלחמת לבנון ...
ההולנדי באופסייד
הציבור האנטי-פשיסטי הגדול יחסית בישראל (אני לא מדבר רק על שמאל אלא גם על ליברלים ואפילו שמרנים שסולדים מגזענות) הוא עייף. למסקנה הזו הגיעו כל חבריי לדעה, אפילו הנחושים והנוקשים ביותר שביניהם. נקעה נפשנו מהעמידה ליד הסכר המתערער והולך והאצבע שלנו בתוך הסדק, שנועדה למנוע את הצפת ארצנו ברוח העִוועים שעלולה להמיט עלינו חורבן, נשחקה כמעט עד תום. אפילו האגדה ...
