מאמרים מאת יחיעם שורק:
איגודים מקצועיים בתקופת בית שני ולאחריו
בתקופת בית שני, מהעידן ההלניסטי ואילך, ובמיוחד בימי השלטון הרומאי ביהודה, אנו עדים לתופעה מעניינת, ללא אח ורע בתקופה הקודמת, קרי ימי בית ראשון, והיא הופעתן של אגודות מקצועיות ביהודה. פעלה כאן ללא ספק השפעת החברות ההלניסטיות והרומיות, הוסיפה לכך העמדה החיובית שנקט השלטון כלפי תופעה כזו בשל הארגון בייצור, חלוקת המסים וגבייתם, גיוס שירותים שונים לטובת השלטונות ועוד. כמו ...
הקינה והאבל בשירות הפוליטיקה
חרף הפציפיזם שלי מוצא אני את עצמי נגרר שנה אחרי שנה לאירוע המעציב והדרמטי בכיכר רבין תחת הכותרת – "שירים בכיכר". צופה-מאזין ובוכה חליפות. ומדוע נגרר? כיוון שהאווירה טעונה ואפופת קדרות של שירי מלחמה ונופלים. ומדוע בכל אופן נגרר? לא בשל מזוכיזם, אלא בשל החוויה הביקורתית, הפנימית, הזועקת דומם בתוכי אודות הגנרלים מזה והפוליטיקאים מזה, ששיגרו/משגרים/ישגרו את מיטב הנוער אל ...
גבולות ההבטחה
מתיחת גבולותיה של יהודה/ישראל ידועה לכל שלומי אמוני ישראל מאז ועד עתה. ממדיה התפוחים של ההבטחה מופיעים לראשונה במעמד הבילטרלי בין האל לאברם (טרם היותו אברהם), ועל כך מוסר המקרא בסיפור הברית בין הבתרים: "ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול, נהר פרת" (בראשית טו’, 19). אכן נתח שמן ...
מפעלי שלמה?
לפני יום-יומיים פגש אותי מכר ותיק, אובססיבי לענייני ארכיאולוגיה, כמעט ברמה של התמכרות, ובפיו ההתרסה הכמעט-מקובלת בדו-שיח בינינו: אתה רואה, קטן אמונה שכמותך, מצאו סוף-סוף אישור למלכות שלמה בירושלים. מיד הבינותי במה מדובר, וכמו כל פגישה מסוג זה, גמזתי את תאורייתו בשלושה-ארבעה נימוקים שמיד אציג אותם בפני הקוראים. אך ראשית כל אציג את הנתונים כפי שנתפרסמו לאחרונה בכלי התקשורת. קטע חומה ...
ציונות בראש
מדי פעם בפעם מניחה מפלגה זו או אחרת, על-פי-רוב ימנית בדעותיה, מין המצאה ישנה-חדשה, מאווררת מאבק, הצעת חוק לפיתחה של האומה והחברה, שעניינה לחייב את כל תלמידי בתי הספר ללמוד ציונות ולימודי ארץ ישראל. וזאת, מתוך נקודת מוצא שישנם מוסדות חינוך הנמנעים מלהפנים את ערכי המדינה ואת תולדותיה כמדינה יהודית וציונית. אז ככה – ראשית. נושאים אלה נלמדים בבתי ספר כחלק אינטגרלי ...
תנו לשמש לעלות
גרמי השמים ענייננו מאז ומעולם את קדמונינו. השמש, הירח והכוכבים תפסו מקום דומיננטי בכל פולחן קדום. הסקרנות שעוררו גרמי שמיים אלה ו"מהלכם" במהלך היום והלילה, כאשר בני האדם התקשו לתת לכך הסברים הגיוניים דאז, סיפקו מספיק אנרגיה, תרתי-משמע, להניע את גלגלי הפולחן, שבמרכזו תפסו אתם גרמי שמיים מקום מרכזי. בעניין זה לא נותר עם ישראל גלמוד ו"מנודה", ולראייה שבמקרא ניתן למצוא ...
של נעליך מעל רגליך
בעיתון "הארץ" לפני החג (7.4.09) התפרסמה הרשימה של עפרי אילני וכותרתה: "מומחה: חשפתי מבנים שבנו בני ישראל עם כניסתם לארץ" ועניינה תגליתו של פרופ’ אדם זרטל, ארכיאולוג מאוניברסיטת חיפה, כי חשף מבנים בצורת כף רגל, שהוקמו על ידי בני ישראל בכניסתם לארץ … והם מעידים על הרעיון המקראי של בעלות על הארץ באמצעות כף הרגל". הרשו לי לפקפק, וזאת בלשון המעטה, ...
כי "לנו-לנו" ארץ זו (2)
הערת פתיח: רשימה זו נכתבה הרבה לפני ההסתבכות האומללה, המיותרת והנכה / נכאה שלנו בבוץ הלבנוני, וכמו ציפתה להתפרצות המקברית, המתוכננת (עיינו ערך מלחמת לבנון – 1982) של ממשלתנו / גנרלנו ה"מה-זה-שקולים". ואכן זמנה הגיע, וכלל לא בתפירה גסה. ומדוע זמנה הגיע? מכיוון שהפעם, כמו בפעמים הקודמות, אנו מסתבכים בגלל "חטא" ההיבריס. הגאווה והיוהרה המנופחים שלנו, שאותן אנו מיטיבים להשליך ...
כי "לנו-לנו" ארץ זו
כמעט בכל שלב וסימן כלשהו על הסרגל ההיסטורי, בעיקר בזיקה לאירועי הנצחה כמו יום השואה ויום העצמאות, נמצאים בקרבנו, והמה לא מעטים, המשקיעים עצמם בהתפכיינות ובהתפייטות על אודות המפגש הדרמטי בין חמישה מרכיבים: "גלינו באונס מארצנו", "מנעו מאיתנו את העליה", "סבלנו קשה", "שבנו לארץ אבותינו" וכי "אין לנו ארץ אחרת".אכן טענות כבדות משקל ומשופעות בעוצמה רגשית עזה, אלא שפרט לציון ...
הקולוניאליזם הזוחל
די בהצצה אקראית אל נבכי תוכניות הלימוד של מדינת ישראל, ועבור דרך ספרי הלימוד המאושרים לדורותיהם, עד עצם ימינו אנו ממש, כדי להיחשף מול אמיתה נוראית, רוויה בז’דאנוביזם פטריוטי מעוקם: כיצד ננחיל לתוך מוחם של הדרדקים את המסרים שלנו, של הממסד, שהרי אין כמו עיצוב החברה דרך לישת הילדים / הנוער ואפייתם בתבנית הנכונה, בחום הנכון ובזמן הנכון. ואין מקצוע ...
הצהרת בלפור
א) השאלה המביכה – בעוד ימים ספורים ימלאו 88 שנה להצהרת בלפור, זו שהתנסחה סופית ב-31 באוקטובר 1917 ופורסמה ב-2 בנובמבר באותה שנה. מסמך זה משמש דוגמה מאלפת לניב "בעיני המתבונן", כלומר, תלוי את מי אתם שואלים? המפעל הציוני מאושר ומקבילו הפלסטיני דאוב ואבל. למרות ששני הצדדים, הציוני והפלסטיני מודעים למניפולציה הבריטית המתוחכמת, בין מכוונת מכוון ובין במקרה, בעצם ניסוחה של ...
הצד האפל של המקרא – החיבור בין האל לצבא
רובינו למדנו לאהוב את המקרא בבית הספר, למדנו לראות במקרא ספר בעל ערכים אוניברסליים נשגבים. אלא שבהסתכלות מדוקדקת יותר אפשר לגלות בו גם הרבה סיפורים מסמרי שיער באכזריותם, מעשים שנעשים במצוות האל. המקרא שימש ומשמש תשתית לחינוך הציוני אצלנו והוא גם אבן פינה לבניית תמונת עולם כוללת ובודאי ביחסו לפלסטינים. לכן ראוי להפנות את הזרקור אל המסורת החזקה בתוכו המחברת ...
שורשי הביריונות
הכוחנות בחברה הישראלית לא נולדה אתמול ואף לא שלשום. מקורה ב"אחד האמשים" של קדם מימושו של הרעיון הציוני. לא סוד הוא שראשיתה של הציונות בפעילויות ספורדיות, חלקן מחתרתיות מאיימת השלטון מזה (מזרח אירופה), וחלקן מאיימת הרחוב מזה (מערב אירופה) וחלקן גלויות ולפחות בתהליכיות היסטורית של כמה שנים. אפשר לומר מבלי להיקלע עמוק מדי ללקונת ההכללה, כי התשתית הציונית הונחה, ברמת ...
זכר עמלק
מתי היה הג’נוסייד הראשון בהיסטוריה ועל-ידי מי בוצע? לא ברור. אחד הסיפורים הראשונים מופיע במקרא, בסיפור יציאת מצרים. אמנם הסיפור מצוץ מן האצבע ונכתב בכוונת-מכוון של ממציאיו ומגבשי הנראטיב שלו, לגולל את פרשיית הנדודים במדבר. אך מתוך זה עולה ג’נוסייד מהקדומים בהיסטוריה הכתובה הידועה לנו והוא סיפורו של עמלק. מדובר בשבט מדברי אשר התמודד עם בני ישראל במקום שנקרא בשם ...
מעללי שמעון בר גיורא
מאמר זה, השני במיני-סדרה על גיבורינו הקדומים, המהוללים, המיתולוגיים, המכובסים בכל דור על-פי הקונסנזוס המוכתב, הממלכתי: לאומי-> ציוני-> לאומני, המוטמעים בקרב האוכלוסייה דרך פטמות ההנקה של החינוך הפורמלי והלא פורמלי, בא לנפץ, וסליחה אישית לציבור הפגוע, את מיתוס האתנוצנטריות של "מה יפית תולדתי". המניע הינו מחקרי אינטלקטואלי צרוף, אם כי בוודאי יתלו בי בוקי-סרוקי של השמצות שונות. גיבורנו עתה, שהוא ...
מעללי יוחנן מגוש חלב ומרעיו
אחת מהסתייגויותי הבולטות בתחום עיסוקי כהיסטוריון היא עשיית אנלוגיה בין אירוע לאירוע, ובפרט כשרוך ארוך של מאות ולעתים אלפי שנה משתרך בין התרחשות להתרחשות. ההסתייגות מרוככת קמעא כתוצאה מהקושי להתנתק ממלכודת הדבש שהיא טומנת בחובה, ותמציתה – ההתגרות בכל אופן לנסות ולמצוא קווים דומים בין ההתרחשויות השונות, שהרי בני-אדם הם בני-אדם. מחד גיסא נוקבת ללא רחם הטענה כי "ההיסטוריה מלמדת ...
הספדים של תירוצים
תמונת הגנרל או הפוליטיקאי הסופדים לנופלים במערכה הינה חזון די נפרץ בתולדות המלחמות בעולם, ובעיקר במחוזותינו, למודי המלחמות. יותר ממה שהשניים מעוניינים לספוד לנופל, הם מבקשים לכסת"ח את עצמם: זה על שום מהלך צבאי מטופש או איזושהי פשלה, וזה על שום ההוראה בכלל לצאת למלחמה. שני המספידים (מתוך אמונה, שאחרת מישהו אחר עלול להספיד את עתידם ויוקרתם) "מככבים", כאמור, בתולדות ...
כיבוש העובדים
ברשימה קצרה זו אתייחס לעמדתו של ברל כצנלסון כלפי הציבור הערבי בארץ. ברל נחשב, על פי דעת כל החוקרים והמתעניינים כאיש שמאל מובהק (ודי אם נאמר כי שימש עורכו הראשון של עיתון "דבר") אם כי רחוק מרדיקליזם, הן בתפישתו הכלכלית-חברתית והן בזו הפוליטית. יש לבחון הנחת יסוד זו, לאור התבטאויותיו הרבות.ברל כצנלסון ינק אידיאולוגיה מא"ד גורדון ולא פחות עקרונות מי"ח ...
הרצל והפעילות הספורטיבית
ברשימה קודמת שפורסמה באתר "הגדה השמאלית", מצאתי מינוף להתבטאויות הפסבדו-גזעניות כנגד קבוצת הכדורגל איחוד בני סכנין, בדמות תזכורת הכורכת יחד את הפריצה הספורטיבית של הציונות מבית מדרשו של מקס נורדאו ("יהדות השרירים" לדוגמה), לבין התשתית ההיסטורית של הקשר הגורדי בין לאומיות/לאומנות וספורטיביות באירופה של שלהי המאה ה-19. ראוי למען הסדר הטוב להציג כאן את עמדתו של קברניט התנועה הציונית (המדינית-דיפלומטית) ...
בעבודה לקינו ובעבודה נירפא – האומנם?
אהרון דוד גורדון ידוע, ולא-בלי-צדק, כסמן המרכזי של האידיאולוגיה הציונית-חלוצית של ימי העלייה השנייה, לצד פעולתו ובעיקר פועליותו, כשהשאיר מאחוריו, והוא בן 48 בעלותו ארצה, פועלים עבריים צעירים, מטורזנים וחדורי התלהבות, בשעה ש"התחרה" עמם במעדר, בטורייה ובמחרשה. א.ד. גורדון הוא אביו-מולידו של הרעיון החלוצי – "כיבוש העבודה", כשביטוי זה מסמל שני ערוצי ביצוע: כיבוש עצמי לעבודה, ליצירה, הן הכיבוש הגופני ...
מבני סכנין למקס נורדאו
כותב שורות אלה, פרט להיותו היסטוריון ואיש שמאל חסר תקנה, חוקר באירועים ההיסטוריים והתפתחותם את הפעילות הגופנית והספורט, לאורך נתיב דברי הימים, החל מימי קדם ועד ימינו. אחת מ"הברקותי" המשמשת אותי זה שנים, וראשיתה בהרצאה בכנס בינלאומי אודות תולדות הספורט בקלן שבגרמניה, מתמצית בשתי המנטרות הבאות, השלובות כמובן זו בזו: א) הספורט אינו אלא הסובלימציה של הלחימה, העידון של האגרסיות הפנימיות ...
הזמנים חדשים אך הזמירות ישנות – הרהורים על הצבא
יושב לו "אחרון הפועלים", אהרון דויד גורדון, בשטח, בשטח היצירה הפועלית-ציונית של ימי העלייה השנייה, בואכה מלחמת העולם הראשונה, ומוציא תחת ידו רשימה מעניינת, שכותרתה: "הרהורים על הצבא" (קיצור כתבי א.ד. גורדון, הוצאת שטיבל 1943, עמ’ 230-227; כתבי גורדון, האומה והעבודה, הספרייה הציונית, 1952 עמ’ 408-401). מאמרו-רשימתו מיוסדים על קרקע מאוד בעייתית, כאשר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה נטרד היישוב ...
מתנחלי בוסטון
כל המבקר בעיר בוסטון שבמדינת מסצ’וסטס בארה"ב אינו יכול לפספס את נתיב החירות (The Freedom Trail) – המסלול המסומן היטב על ידי אריחי רצפה אדומים, כשההולך בנתיבו, מזומן להיחשף לתחנות היסטוריות חשובות בדרכה של ארה"ב לעצמאות ולחירות מן הכתר הבריטי. מדריכים מקומיים, לבושים באופנת המתיישבים האמריקאים (המתנחלים) של שלהי המאה ה-18, מלווים קבוצות של תיירים ומערים לתוך ורידיהם את צדקת ...
הציונות כקולוניאליזם
מה שנחשב לפני שנים מספר כגובל בכפירה וכמישת"וף בוגדני, נראה כיום כבעל טעם ועניין, ולא רק בקרב קהיליית המחקר. מדובר בזיהוי בין הציונות לקולוניאליזם. נתמקד כאן בדמות הדומיננטית שבתנועה הציונית, שהשנה מציינים 100 שנה לפטירתה, והכוונה לתיאודור בנימין זאב הרצל. אמנם הציונות נתפלגה בין מספר זרמים, בעלי גישות שונות לפתרון הבעיה היהודית, ומספר נושאי הדגל בכל זרם, וביחד, היו רבים. ...
בשם השקר המוסכם ב’
במרוצת חודש פברואר 1948 התגבש במטה ההגנה נייר עבודה, שזכה לכינוי תוכנית ד’. התוכנית, שהחלה להתגבש בינואר ונקראה על שם יהושע גלוברמן (תוכנית יהושע – שנפל במערכה ותוכנית נוספת בשם תוכנית ב’, הניבו את תוכנית ד’). מדובר על תוכנית אסטרטגית, רחבת היקף, חסרת תקדים במערכת הצבאית, שתיתן מענה לבעיות שעתידות להתעורר בשעה שהבריטים יפנו את הארץ (14.5.48). עיקר הבעיות נגעו ...
