באחד האמשים האחרונים אחרי שיחה ארוכה עם חבר מנורווגיה, התקשר חבר מישראל. סיפרתי לו על החבר מנורווגיה שנורא מתגעגע לארץ, אז הוא אמר: "אוי כמה אני רוצה להתגעגע לארץ". באופן אישי אני לא סובל מהבעיה הזאת. אני, כל הזמן מתגעגע לארץ.אני מתגעגע לארץ שבה קמפיין "איפה הבושה" לא מתחיל מעיתונאי מושחת. ארץ שלא צריך לשאול [ קראו עוד ]
עַמִּי – נְתִיבוֹתַי לְהָגָר עִוָּהגָּדָר דְּרָכַי תְּפִלּוֹתַי סָתַם. הָגָר – מַחְלְפוֹת דַּמֵּך בְּדַמַּיאַדְווֹת קוֹלֵך בְּעוֹרְקַי,בַּאֲשֶר אֶפְנֶה אֶשָּׂאהֶמְיָתֵך הַשּוֹקֶקֶתבִּבְדִידוּת זְהוּרָה,אַתְּ תְּמוּנַת בְּעָתַיעַל אפֶק דְּהוּי אֲרֶשֶת.מִבַּעַד לְצֶלֶם חֲזוּתֵך כִּבְרַת מְכוֹרָתִי בַּך מַבֶּטֶתמְיַחֶלֶת לִתְקוּמַת בָּנַיִךבִּתְקוּמָתָם – תְּקוּמָתִי.
יש הרבה משותף ליותר מ-200 העובדים שפוטרו לאחרונה ממפעל פולגת בישראל לבין יותר מ-20,000 הפועלים שפוטרו לאחרונה ממפעל פולקסווגן בגרמניה. כולם פוטרו מאותה סיבה רשמית: התייעלות. וכולם פוטרו מאותה סיבה לא רשמית: תחרות לא הוגנת עם כוח העבודה בעולם השלישי. לצרכן הישראלי יותר זול לרכוש טקסטיל מיובא מהמזרח ואילו ליצרן מכוניות באירופה יותר משתלם לשלם [ קראו עוד ]
בחירות דמה בתיכון "בליך" ברמת-גן זכו שוב לסיקור תקשורתי מקיף, והיו גם ניסיונות מלומדים להסיק מסקנות מרחיקות-לכת לגבי תוצאות הבחירות לכנסת בסוף החודש. אפשר להבין את הסיבות להתמקדות דווקא ב"בליך", למרות שלא תמיד היתה התאמה כלשהי בין הצבעת התלמידים לבין הלוך הרוחות בציבור בכלל. ההצבעה בבית ספר רמת-גני לא מתקדם במיוחד משקפת פחות או יותר [ קראו עוד ]
שתי ידיעות שהופיעו באותו יום, 28 בפברואר 2006, בשני עיתונים. במוסף הכלכלי של "הארץ" The marker בעמוד 10 פורסמה ידיעה קצרה המספרת כי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, שדנה בפרשת קריסתה של רשת קלאבמרקט, קבעה כי בעלי השליטה הקודמים של הרשת (האחים בורוביץ’ ושותפיהם) עשו "שימוש לא מורשה" בכספי העובדים כאשר ניכו [ קראו עוד ]
הצמצום בפרסומם והימצאותם של ספרי מופת בחנויות והוצאות ספרים, גורמת מיום ליום להנצחה של תרבות ספרים רדודה, משעממת וכושלת כמספר ספרי הבידור החדשים שיוצאים בארץ מדי שבוע. בזמן שהעולם חוגג 500 שנה לכתיבת דון-קישוט בהקראות פומביות וקריאות תמיכה לסבסוד הספרות הקלאסית ע"י הממשלה במטרת קרובה לכל כיס, אנו בארץ שוקעים במשבר תרבותי עמוק, הן בטיב [ קראו עוד ]
המשטרה בישראל מדכאת את חופש הביטוי והיצירה, ואת הזכות להביע דעה. ב-14/2 הוצת אחד השוורים בתערוכה שהבורסה של תל אביב אירגנה. התערוכה עלתה בדיוק בתקופה שבה החברה בישראל מתפרקת לשברים קיומים. העוני והדיכוי החברתי מגיעים לשיאים חדשים. השופטים של בית המשפט העליון מרוקנים את המאבק החברתי מתוכן ותומכים בבעלי ההון ובמדיניות הדכאנית של המדינה. בהיעדר מרחב [ קראו עוד ]
הצגה כמו זו לא זכיתי לצפות זה זמן. יחודה בכך שהבמאי עודד קוטלר(שעשה את עבודתו בהתנדבות וללא שכר) עבד ביחד עם צוות השחקנים על כתיבת והעמדת ההצגה וכל זאת מתוך חומרים שאספו השחקנים בתחקירי שטח על אנשים הקיימים כאן ועכשיו – אנשים שהם אני, את והשכנים שממול. העבודה הקבוצתיית הזו עם החומרים האמיתיים הללו הניבו [ קראו עוד ]
בראיון ל-ynet פרש מזכ"ל עלה ירוק, אהוד שם-טוב, את משנתה הכלכלית של תנועתו: "אנחנו דוגלים בשוק חופשי ולא חושבים במונחים של פרץ. נפעל נגד ועדי עובדים כמו חברת חשמל. צריך שתהיה תחרות" ("עלה ירוק, מפלגה עם שאיפות", 27/1/06). פסקה זו מופיעה בראיון שופע כוונות טובות והצהרות חיוביות המפוזרות ביד רחבה לכל אורכו. לכאורה, מצטיירת "עלה [ קראו עוד ]
לציבור המתקדם היתה הזדמנות להיתקל בנשיא איראן, מחמוד אחמדינג’אד. זה היה בהקשר לדיכוי האכזרי של שביתת נהגי האוטובוסים, שהם עובדי הממשלה, לפני חודש. חוששני שחלקנו בחוגים מתקדמים ואנטי-אימפריאליסטים נוטים להגיב למאורעות על פי הכלל האומר שאויבו של אויבי הוא ידידי. אבל הכלל הזה יכול להיות מטעה מאוד. הנסיבות סביב ההתקפה הנוכחית של ארצות-הברית נגד איראן [ קראו עוד ]
בחודש האחרון קראתי כל מלה שנכתבה בעיתונות הישראלית על המוסלמים ועל האיסלם, והגעתי למסקנה הבלתי-נמנעת שאנחנו לוקים מאוד בתפיסת המציאות שלנו. השינויים שהתחוללו באזור ובעולם כולו הם כל כך מהירים, עד שהניסיון לדון בהם במושגים של אתמול הוא כמעט מגוחך. השכנים שלנו חיים בסביבה פוליטית חדשה ושונה לחלוטין, מושגי היסוד וקבוצות ההתייחסות שלהם עוברים מהפכה [ קראו עוד ]
