מאת חיים ברעם
מגוחך ממש לשמוע את הפרשנים בטלוויזיה מדווחים על "שוויון בין הגושים", ועל גוש מרכז-שמאל בראשות יאיר לפיד. אלה הם דברי הבל: לפיד, חברי הכנסת של התנועה ושרידי קדימה אינם מועמדים לשותפות בממשלת מרכז-שמאל עם מרצ, חד"ש והסיעות הערביות. לפיד הוא ניאו-ליברל בדיוק כמו נתניהו, איש המרכז הלאומני.
נתניהו
ניצחון הבורגנות
הדיון על התקציב: התבשיל גלש
מאת שלמה סבירסקי וירון דישון
הגרעון התקציבי הוא תוצר של שלושה גורמים עיקריים: מדיניות פיסקלית שמרנית מן הסוג שפוגע כיום בארצות אירופה ותוקע מקלות רפובליקניים בגלגלי המדיניות של הנשיא ברק אובמה; מדיניות מיסוי המעצימה אי שוויון; ומדיניות ביטחון מגלומנית.
מאת חיים ברעם
ברור שבמקרה של משבר ענקי בחברה הישראלית לבני ויחימוביץ', שלא לדבר על לפיד, ירוצו לממשלה כדי "להציל את ישראל מבפנים, ולהגן על האינטרסים של המעמד הבינוני מול ש"ס". כדי להיות אופוזיציה יש לעגן במצע מחייב עיקרים חלופיים לאלה של נתניהו. המרכז הלאומני במצבו הנוכחי איננו מסוגל לכך.
לקראת המבחן האיראני הבא
מאת חדוה ישכר
עשרות – ייתכן שכמה מאות – מזוודות אטומיות קטנות ובלתי מתועדות מצאו את דרכן מן המאגרים של המדינות הגרעיניות לידי מי יודע מיהם ומהן כוונותיהם. העילות לפיתוח כלי הרג אימתניים חדשים, נשלטים ביד אנושית או אוטונומיים לחלוטין, לעולם אינן נגמרות, וכך ממשיך גלגל החימוש ההרסני להסתובב ואין חדש תחת השמש.
שוד הפנסיה הגדול בביברמניה
מאת אפרים דוידי
כדי שהקרנות יישאו רווחים גדולים יותר נחקק חוק פנסיית חובה, לפיו כל עובד בישראל חייב להיות עמית בקרן פנסיה. חבל שהחוק נחקק רק לאחר הפרטת הקרנות ולאו דווקא כאשר הקרנות היו בבעלות ציבורית. כך מוזרמים מדי חודש מיליארדי שקל נוספים לקרנות המופרטות.
כישלון מתוגמל היטב
מאת חיים ברעם
לכן יוצא הקצף נגד נתניהו רק מצד אנשים כמו שלמה אבינרי ששירתו תמיד את מטרותיו העיקריות של ממסד מפלגת העבודה אבל חוששים עתה מהקרע בין ישראל לבין ארצות הברית. כאן, בבטן הרכה של נתניהו, היו חייבים להכות מנהיגי המרכז הלאומני שלי יחימוביץ', ציפי לבני ויאיר לפיד. הם לא מסוגלים אפילו לכך.
בין חברתי למדיני
מאת חיים ברעם
אין כיום איזון, ואף לא מראית עין של איזון. הזירה הפוליטית מורכבת עתה מימין חזק מאוד, מתוגבר בכל נציגי הציבור הדתי והחרדי, ושלוש רשימות חלשות יחסית של המרכז הלאומני: מפלגת העבודה, "התנועה" (לבני) ו"יש עתיד" (יאיר לפיד). מרצ וחד"ש מאיישות לבדן את הצד השמאלי של המפה.
פושעי אוסלו: הגרסה האחרת
מאת גדעון עשת
שר החוץ, אביגדור ליברמן, הודיע בשבוע שעבר כי ישראל תעניש את פלסטין על ידי קיזוז חובות שחבה הרשות הפלסטינית לישראל מתוך כספי המסים שישראל גובה בעבורה. על שר החוץ אמרו שהוא אכזר, פיקח, ימני להחריד, פוטיניסט. לא אמרו עליו שהוא קשקשן. אז הנה זה נאמר, ולהלן דברי ההסבר.
סמרטוט אדום: עמוד ענן, המהלך הפלסטיני באו"ם, הליכוד החדש, פרישת ברק ואיחוד מפלגות דתיות לאומיות
מאת גדעון ספירו
כמה זמן תמשיך ארה"ב של אובמה לחפות על ישראל הקולוניאלית, לספוג את כל שיגיונותיה ולהידחק עקב כך לבידוד בקהילה הבינלאומית? אם אובמה הוא רציני בהצהרותיו על מחויבותו לזכויות אדם, מצופה ממנו כי יתנה את הסיוע הצבאי והכלכלי לישראל בסיום הכיבוש ומשטר האפרטהייד ששורר כיום בשטחים הכבושים.
זה לא רק הפחד, ביבי, זה היאוש!
מאת נעמיקה ציון
אז בואו נראה מה בדיוק קיבלנו בתמורה: עוד קאסמים, עוד הרס, עוד חרדה, עוד פחד, עוד דם, עוד שנאה, עוד תאוות נקם, עוד אובדן אמון. הכל כלול. כל פעם יותר עמוק. כל פעם פחות הפיך. כל תושב בשדרות יודע שכשאר יוצאים למבצע הבא, הוא נכנס לכוננות ספיגה. אלא שהפעם מדובר בטירוף של מדינה שלמה.
עוד ניצחון כזה…
מאת ראובן קמינר
אפשר לראות ביוזמת המלחמה של נתניהו נגד עזה אינטרס ישראלי-אמריקאי לשם פגיעה נוספת בכוח העמידה של הפלסטינים. יש להצטער שישנם עדיין שוחרי שלום בארצנו שמבקשים לראות בברק אובמה שוחר שלום כמוהם. בטל זמנן של אשליות כאלה. אובמה זקוק לביבי אפילו עם ההתנחלויות שלו. זוהי האמת העצובה.