מאת שמואל אמיר
הלחץ הפלסטיני-ערבי עשוי להגיע לנקודת רתיחה ולצאת משליטה. ארה"ב נחלשה מבחינה מדינית וחיה בצל משבר כלכלי ענק. היא מגיעה למצב פרדוקסלי: מול הסערות באזור ארה"ב נזקקת לישראל יותר מבעבר. מאידך, התמיכה מגבירה את הסערה. האם אי פעם תאלץ ללחוץ על ישראל לסגת מן השטחים?

מאת משה יהודאי
ההצבעה בעד חלוקת הארץ ב1947 נחשבה ע"י שני הצדדים לסכסוך כאקט פרו ציוני כשם שההצבעה להכרה בפלסטין כמדינה משקיפה ב2012 נחשבת על ידם כאקט אנטי ישראלי, או כזה המנוגד למדיניות ממשלת ישראל.

מאת חיים ברעם
אין כיום איזון, ואף לא מראית עין של איזון. הזירה הפוליטית מורכבת עתה מימין חזק מאוד, מתוגבר בכל נציגי הציבור הדתי והחרדי, ושלוש רשימות חלשות יחסית של המרכז הלאומני: מפלגת העבודה, "התנועה" (לבני) ו"יש עתיד" (יאיר לפיד). מרצ וחד"ש מאיישות לבדן את הצד השמאלי של המפה.

מאת גדעון עשת
על הלאמה משלמים. אפילו חנין מציע לשלם לתשובה ועופר על אובדן רווחי משאבי הטבע בעת הלאמה. זה יעלה הון עתק. האם לא יותר פשוט, הגיוני, זול ורצוי פשוט לקחת את המס הראוי?

מאת אלי אמינוב
חרדותיה של ישראל מתהליך "האביב הערבי" הדהדו היטב ב"כנס הרצליה" שהתקיים במרכז הבינתחומי בעיר סמוך לחילופי השלטון בתוניסיה ובמצרים בראשית השנה. הדוברים בכנס על המהפכה במצרים היו תמימי דעים בהערכה, שדמוקרטיה ערבית רק תוביל לתוהו ובוהו וכמובן סכנות לישראל.

מאת עודד גודלרייך
העיר היא הניסיון השאפתני ביותר של האדם לעצב את העולם על פי רצונו. את מושג "הזכות לעיר" (שמשמש כסיסמא מאחדת פופולארית להרבה התארגנויות בעשורים האחרונים) יש להבין כזכות לעצב את העיר על פי רצון תושביה, לא רק במובן של קבלת גישה שיוונית למשאבים הפיזיים הקיימים אלא גם ובעיקר במובן של שינוי ההסדרים החברתיים והמשאבים הפיזיים.

מאת עודד גלודרייך
הספר כולל מספר רב של אבחנות חשובות אשר מתייחסות ליישום של התיאוריה המרכסיסטית על המציאות הנוכחית, ובפרט למקום המרכזי של העיר ביישומים כאלה. הסקירה שלי מתייחסת לחלק מאבחנות אלו ואינה עוקבת באופן צמוד אחר מבנה הספר.

מאת ראובן קמינר
אנו עוסקים, למרות אשליות נפוצות אפילו בקרב השמאל, בנשיא השומר באדיקות ובמיטב כוחו על האינטרסים של האימפריה. בטל תוקפו של הויכוח לגבי אופיו של האדם ואם היה אי פעם סיכוי שיפנה שמאלה. "הליברליות" של אובמה, אם היתה אי פעם קיימת, נמוגה לחלוטין.

מאת חיים ברעם
בתרחיש הזה לא תסתפק גלאון בהבלטת הנחישות של מרצ לא להשתתף בממשלתו העתידית של ביבי אלא תעצב מערכת שלמה של עקרונות חלופיים. מִפנה כזה יהפוך את מרצ לחלק מהשמאל האירופי, ויאפשר לה לרשת את מקומה של העבודה בכל המוסדות הסוציאליסטיים ביבשת, שמהם תגורש במוקדם או במאוחר.

מאת אורי ניב
ראוי לגברים ולנשים רבות ורבים לאמץ עברית שיוויונית, על דעת עצמם ועל דעת עצמן, בלשון האקדמיה. בעיקר אלו מאיתנו כמו יוסי ורטר, שמילותיהם נשמעות באוזניים רבות כל כך.

מאת גדעון עשת
שר החוץ, אביגדור ליברמן, הודיע בשבוע שעבר כי ישראל תעניש את פלסטין על ידי קיזוז חובות שחבה הרשות הפלסטינית לישראל מתוך כספי המסים שישראל גובה בעבורה. על שר החוץ אמרו שהוא אכזר, פיקח, ימני להחריד, פוטיניסט. לא אמרו עליו שהוא קשקשן. אז הנה זה נאמר, ולהלן דברי ההסבר.