מאמרים מאת חיים ברעם:
קצה המנהרה / לא (בדיוק) סיפור
אוריה חזר באוטובוס מתל-אביב לקיבוצו בעמק יזרעאל, ורק בדירתו הקטנה התפנה לקרוא את מדור "ספרות ותרבות" ב"הארץ". בתל-אביב הוא שוחח שוב עם עורך ההוצאה שהייתה בעבר גדולה ומשגשגת, והפכה עתה לשבר כלי. כתב היד שהגיש להוצאה, "אידיאלים חברתיים בעידן הפוסט-אידיאולוגי" התקבל בנימוס, אבל לא בחמימות שאליה הורגל במשך השנים. לבו נחמץ, אבל ארשת פניו לא הסגירה את מצוקתו. העורך היה ...
הדילמה של ליברמן
ח"כ אביגדור ליברמן מחה השבוע במלים די חריפות נגד מאמציו של ראש הממשלה לדחות קצת את העברת חוק הלאום במליאת הכנסת. הכעס היה אמיתי, אבל חולף כמו נייר העיתון שעליו הודפס הסיפור הלעוּס על הרומאן המתמשך בין שני הפוליטיקאים. "ישראל ביתנו" שבה שולט ליברמן כמו מלך אבסולוטי בימי הביניים, יושבת לפי שעה על ספסלי האופוזיציה, אבל למעשה היא תומכת ברוב ...
אתנחתא
לסיפור שלפניכם אין שום קשר לסכינים, ליריות, לגועל ולכיעור האופפים אותנו מכל עבר. ביבי לא הגיב לפי שעה על ההצעה שלי מהשבוע שעבר להפסקת אש בת חמש שנים. אז הבה נרחיק עתה למחוזות אחרים לגמרי. כשהייתה בכיתה ג' נסעה נילי שלומוביץ' עם הוריה לארצות הברית, ומאז ועד עתה היא חיה בעיירה קטנה בקליפורניה, בין סן פרנסיסקו לסן דייגו. הוריה כבר נפטרו ...
מה לעשות?
בני עירנו מדממים, הסכינים נשלפות, היד על ההדק קלה, גזענים ופשיסטים מעודדים יהודים חמושים לירות על ערבים וקשה להתנחם בכך שהיו כאן ימים קשים יותר. הייאוש גובר בכל מקום, בעיקר בקרב סתם אזרחים ישראלים משני העמים, המנסים לבנות כאן את חייהם. כרגיל בימים כאלה, אנשים רבים מתבטאים בצורה קיצונית, וסבורים ש"הכול אבוד". בנימין נתניהו הוא כתובת המרכזית לביקורת נוקבת, גם ...
אֵבֶל סקטוריאלי
לא ממש כעסתי על עמיתי מ"הארץ", בני ציפר, על שזרק מרה בפולחני האבל בעקבות מותו הבלתי צפוי של איש הטלוויזיה מוטי קירשנבאום. חיבבתי במידה ידועה את קירשנבאום, שקיבל אותי לפני 21 לעבודת פרשנות בערוץ הראשון. יחסי העבודה איתו היו הוגנים, חרף חילוקי הדעות הפוליטיים בינינו. היה לו גם חן מיוחד ואהבתי מאוד את הסרטים התיעודיים שלו על החיות באפריקה וקצת ...
יעקוּבי
קשה לומר שהתאמצתי יתר על המידה לאתר את יעקוּבי פירוז, חברי מטירונות הנדסה מחזור 1959. דרכינו נפרדו אחרי שיעקוּבי יצא לקורס מ"כים ואחר כך גם הפך למש"ק הנדסה מדופלם. חיבבתי מאוד את יעקוּבי, אבל הייתי גם מקור בלתי נדלה לצרות שפקדו אותו. כיוון שחלקנו אוהל סיירים בכל פעילויות השדה של הפלוגה, הוא נאלץ לשאת בעונשים שכולם הגיעו רק לי. כפיצוי ...
לא רק זוטות
ראש מחנה השמאל בתוך מפלגת הלייבור (עבודה) ג'רמי קורבין נבחר ברוב עצום למנהיג המפלגה כולה. לא רק הכנופיה הקונפורמיסטית בתקשורת הישראלית הרימה את שוועתה השמיימה, אלא גם ראשי המפלגה השמרנית בבריטניה כולל ראש הממשלה דיוויד קמרון. איזה כתבלב ישראלי ששכחתי את שמו אף טען שבחירתו של קורבין משולה להחלטת רוב מכריע של פעילי העבודה לבחור בח"כ ד"ר ג'מאל זחאלקה למנהיג ...
על הרגש הלאומי / טור ליום הכיפורים
לפני כמה ימים שוטטתי לי במרכז העיר, ורטנתי בפעם האלף על כך שכמעט כל המסעדות, החנויות ובתי הקפה מתהדרים בשמות לועזיים. בעת ובעונה אחת בירכתי את שתי החומוסיות הוותיקות במרכז העיר, "טעמי" ו"פינתי" על כך שהן מתעקשות לשמור על השמות העבריים שלהם. כמו המאואיסטים הוותיקים שפגשתי בפריז בתחילת שנות השמונים, ערכתי מיד ביקורת עצמית. מה לי וללאומיות כזו, אפילו אם ...
חלומות
ישראל גרינטל, פקיד ממשלתי מתל-אביב, חגג את יום הולדתו בגפו בפאב ברחוב אבן-גבירול. הוא לא חש אפילו שמץ של רחמים עצמיים; דווקא תחושה של אושר שקט התאכסנה בלבו. הוא היה בדיוק בן 35 וחשב, שאין לו שום סיבה לקונן על מר גורלו. הוריו השאירו לו כסף ודירה ברחוב בר-כוכבא, לא רחוק מדיזנגוף סנטר, ומשכורתו הבינונית אפשרה לו לקיים רמת חיים ...
מות קיר הברזל
מציאת מאגרי הגז הגדולים במצרים גרמה לתגובה כאילו היסטרית, אבל מחושבת היטב, של השר יובל שטייניץ. בהופעה (שכדאי לשמור את ההקלטה שלה) ניסה ד"ר שטייניץ לשכנע את שומעיו שמתנגדי הפקרת המשאב הלאומי הזה בידי יצחק תשובה ודומיו, בעצם מחבלים בניצול הגז למען שגשוג הכלכלה הישראלית ואף פוגעים בדרך מסתורית כלשהי בביטחונה של המדינה. אבל הסוגיה החשובה הזאת מחייבת קצת העמקה. ...
אינפלציה בהכרזות על עידן חדש
בשבועות האחרונים חוגגים ידידיי הסוציאל-דמוקרטים וגם רבים מאנשי השמאל הרדיקלי את גוויעתו הקרובה של העידן הניאו-ליברלי, או בעצם הסופר שמרני. יש לכך סימנים בספרד, ביוון ובאיטליה. חלק מקורבנות השמרנות הכלכלית-חברתית מתחילים להבין שהם נפלו קורבן לדמגוגיה סוציאלית מהסוג הנחות ביותר. אפילו בישראל יש סימנים של התעוררות בחוגים חברתיים מסוימים, וזו בשורה גדולה לכל אלה שהתייאשו מהקיפאון הכמעט מוחלט בחשיבה האידיאולוגית ...
דנון, הבייבי של ביבי
במהלך סוף השבוע קראתי מאות התכתבויות באתרי האינטרנט, והגעתי למסקנה שרבים מהכותבים מנקודת ראות שמאלית מקִלים את המלאכה על המגיבים מצד ימין, חרף הפשטנות והפרימיטיביות של הטיעונים הפשיסטיים. השמאל מטיף מוסר לאנשים שאין להם מושג על מה מדובר, ושולח מסרים רהוטים, יפים ולעתים אפילו פואטיים שנופלים על אוזניים ערלות, מוח אטום ולב אכזר. אנחנו מנסים להצטייר בדעת הקהל כאנשים יפים ...
הפחד
החברה הישראלית מחולקת, מנקודת ראות פסיכולוגית, לשני חלקים: הרועדים מפחד 24 שעות ביממה; המדחיקים את הפחד עד שהוא מתחיל להתבטא בחולשת הגוף, במחלות קשות, בסבל פיזי רב. "ייאוש ותקווה" (ציור: אבלין דה מורגן) כאשר שמעתי את המשפט הזה לראשונה מחבר ישראלי באנגליה משכתי בכתפיי בביטול. משפטים כאלה היו מופיעים בלוחות שנה מהסוג הישן, אמרתי, והם נעלמו לתהום הנשייה. הוא ניסה להוכיח את ...
מה נאמר ומה נדבר
השבוע עברנו כמה ימים שחורים ועכשיו איבדנו גם את שירה בנקי החמודה. טרם מצאנו מזור לנפשנו. כל זה אינו חדש בשבילנו; כבר ראינו הכול, ועוד נראה דברים גרועים מאלה. קראתי את כל דברי הפרשנות, וראיתי שנשארנו בלי תחמושת. כל מה שניתן, נכתב בסגנונות שונים וברמות שונות של כנות. מה לא עשינו? בכינו, מחינו, גינינו, קיללנו, ארזנו את חפצינו רק כדי ...
נשמות אבודות
קראתי בעניין ראיון עם מזכ"ל הליגה נגד השמצה של בני ברית אייב פוקסמן ב"ידיעות אחרונות". הוא כבר חמישים שנה בצמרת הארגון עתיר ההשפעה ועזר לכל ממשלות ישראל לצאת איכשהו בשלום מההאשמות הקשות שהוטחו בהם. בחוגים שלנו קראו לארגון שלו "הליגה להשמצה" כי כל אנשינו שעסקו בהסברה נגד הכיבוש בארצות הברית נתקלו בהכפשות של פוקסמן ואנשיו נגד מחנה השלום. כאשר ערכנו ...
העכבר ששאג
הביקורת הזועמת של יאיר לפיד ותאומו יצחק הרצוג הייתה יכולה להיות מאתגרת, אלמלא שברה את כל שיאי הגיחוך. מוזר לחוות את המכניזם החוזר שוב ושוב על עצמו בפוליטיקה הישראלית: כיוון שאין לאופוזיציה שום הצעה חלופית שלא לדבר על פילוסופיה לעומתית כלשהי, מתרכזים תמיד בפרטים הטכניים. אין הרבה הבדל בין זעקתו של מנחם בגין בשנת 1973 ("מדוע לא קירבתם את הכלים?") ...
קורבנות
כבר הכול נאמר על פרשת התנהגותו המחפירה של שליחו של ראש הממשלה אל"מ (מיל) ליאור לוטן, בביתו של השבוי אברה מנגיסטו. היה ברור מלכתחילה שהסקנדל יטויח ושהמכונה המשומנת של נתניהו ושל שדולת הכתבים הצבאיים תעבוד שעות נוספות כדי שנושא הגזענות וההקשרים שלו יוסרו מעל סדר היום הלאומי. נדמה לי שהמאמץ המתואם נחל הישגים בלתי מבוטלים. לא רק שמנגיסטו הוא אתיופי, ...
גז רעיל
הוויכוחים על הגז, כמו הדיונים בציבור על הסכסוך הישראלי-ערבי, מתמקדים בביבי נתניהו. זוהי עובדה שאין טעם לקיים עליה דיון ערכי. הציבור הנאור, השמאלי והליברלי, מתייחס אל נתניהו בתיעוב; הציבור הימני רואה בכל ביקורת עליו משום מעשה בגידה. לא ניתן כיום לגשר בין המחנות אלא רק לנסות להגדיר את הגבולות. יאיר לפיד הונה מאות אלפי מצביעים כאשר התחפש לפוליטיקאי הממוקם משמאל ...
מותו של מורה
ביום חמישי לפנות ערב ליווינו את חברנו דני פתר (פטרזייל) לקברו ביד-חנה שבעמק חפר, ובתוך תחושת הריקנות והאבל נמהלה גם חגיגיות מיוחדת, שמקורה בגאווה על כך שאיש כזה חי בינינו. הבת שלי קראה לזה "הדר סוציאליסטי", בעיקר בשל שירת האינטרנציונאל בעברית ובערבית, שהוסיפה הוד אדום אמיתי לטקס ההלוויה. גוש המורים בהפגנת ה-1 במאי של ההסתדרות (סוף שנות החמישים), דני במרכז. ההדר הסוציאליסטי ...
תשתית חלופית
הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו המחיש לנו בסרטו "פרנהייט 451" שלא ניתן להשתיק את קולה של התרבות, גם לא במשטר טוטאליטרי. שם הסרט מצביע על הטמפרטורה הנחוצה לשרפת ספרים, והחברה שבה חיו האזרחים (או שמא הנתינים?) בסרט נכנעת לכאורה לכל תכתיבי המשטר. תמיד נותר מיעוט קטן, אבל נחוש, שלומד מאות יצירות קנוניות בעל-פה, מנחיל אותן לילדים ודואג לכך שדנטה אליגיירי או ...
מיתולוגיה
השימוש הנלעג בביטוי "גיבור מיתולוגי" עיקר אותו מכל תוכן, והפך למחמאה זולה לגיבורי תרבות, ספורט ופוליטיקה מליגה ד'. עוד מעט-קט יגדירו גם את חבר הכנסת אורן חזן כדמות מיתולוגית ומרימי הגבה יוקעו כגזענים. אין לאף אחד מאיתנו מונופול על הגדרות כאלה, אבל האינפלציה גורמת גם כאן להתמוטטות הבסיס שלהן. כולם מיתולוגיים, מחלוץ של קבוצה מליגה ג' שפרש, ועד פוליטיקאי אלמוני ...
לחסל את האשליות
כאשר נוכחו אנשי השמאל לדעת, שלא תיתכן חלופה שמאלית לממשלת האוון הזו כל זמן שחלק מהאופוזיציה מתהדר בנוצות של שמאל אבל מצדיק בכל הנושאים החשובים את מדיניות הימין, הפך הייאוש למטבע עוברת לסוחר. יבבות המיואשים מחלחלות מהרובד האישי אל התחום הציבורי, ורבים מאנשינו מתגדרים בפאסיביות קודרת ומוצאים לעצמם ערי מקלט בתחום האישי. הנהגת ה"אופוזיציה" (מתוך דף הפייסבוק של המחנה הציוני) חבר התבטא ...
מה יש לו בחייו?
חבר בן גילי התוודה השבוע שהוא שינה את נוהגו הישן לקרוא את מדורי הספורט בעיתונים ורק אחר כך את עמודי החדשות. "למען האמת", אמר ביותר משמץ של מבוכה, "אני מתחיל את היום בקריאת מודעות האבל". ההרגל המורבידי החדש שלו גרם לי עצבות רבה, כי אני יודע שישנם רבים שהולכים באותה דרך חד-סטרית. קשה מאוד להתרגל לשמות של חברים מהגן ומבית ...
המוּאר
בשנה הראשונה לממשלתו החדשה של ביבי נתניהו הציף גל של אופטימיות את השמאל הציוני והעקבי. אגדת המוּאר פשטה בקרבנו כשריפה בשדה קוצים. לראשונה ראינו חיוכים בהתוועדויות שלנו, שבדרך כלל היו מוצפות ברעל המצחין של ייאוש קיומי. על אודותיו לא דלף מידע רב; בעצם לא ידענו שום דבר. אבל את הבשורה שלו שמענו ברדיו השלום, שהפופולאריות שלו ממש גאתה באותו זמן. ...
לא נושא אישי
הדיון הציבורי באיוש תפקידי השרים במשרדי הממשלה השונים הפך להיסטרי לגמרי, וקבוצות הלחץ השונות עוסקות בעיקר בניסיונות להשתיק ביקורת בתואנות שונות ומשונות. אסור לנו לזעוק נגד מינויו של שר מזרחי, אפילו אם מדובר בפשיסט מושבע; ביקורת נגד שרה חדשה, קניבלית שואפת קרבות ומעודדת מלחמות, מוקע כאקט אנטי-פמיניסטי; מי שמתקומם נגד השימוש במוצא או בג'נדר הופך למוקצה מחמת מיאוס. רק לפני ...
