מאת חיים ברעם
השבוע בישרו אנשי ראש העיר ניר ברקת שהוא מתכוון לרוץ לקדנציה שלישית. למען האמת, ציפיתי שהוא ישתלב די במהירות ברשימת הליכוד לכנסת הבאה מה גם שאינו מסתיר את שאיפותיו לעמוד בראש הפירמידה אחרי שביבי נתניהו יתפטר, מרצונו או בעל כורחו.

מאת גדעון ספירו
הענקת פרס ישראל למתנחל דוד בארי, ממובילי הטרנספר של פלסטינים מסילואן, הוא זיהום הפרס בגזענות ואפרטהייד, והוא מבטא נאמנה 50 שנות כיבוש. הענקת הפרס לבארי אסור שתעבור ללא תגובה של מתנגדי הכיבוש.

מאת חיים ברעם
בכל שיחה עם צעירים אני שומע קינות על עזיבת העיר, ובעיקר על תוכניות שונות ומשונות של אוהבי ירושלים, שמתחילים למאוס בה בהדרגה. אני לא אוהב במיוחד את הדיונים האלה על תל-אביב או על ברלין כערי מקלט לירושלמים. למרבה הצער, אין לי הרבה נימוקים רציונאליים נגד ההגירה לשפלה.

מאת גדעון ספירו
עתה, בא דו"ח מבקר המדינה ומגלה שהממשלה לא דנה בחלופה מדינית למלחמה. וכי למה ידונו שרי הממשלה, ממשלת בנט-נתניהו, בחלופה מדינית, כאשר מדובר בקבוצה של צמאי דם שוחרי מלחמה, פושעים שצריכים לעמוד לדין בבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג?

מאת חיים ברעם
בעיתון "הארץ" מתנהל עתה ויכוח בין שני כותבים טובים, רוגל אלפר ומנחם בן, על אודות קיומו או אי-קיומו של אלוהים. בניגוד לציפיותיי לא מצאתי בו תובנות חדשות. שני הכותבים חזרו על עמדות לעוסות מימי הביניים, ועל טענות סרק לשוניות.

מאת גדעון ספירו
הפוליטיקה מזמנת לעיתים בריתות ושיתופי פעולה מוזרים ומפתיעים ביותר, בין מי שאמורים להיות אויבים בנפש. בעלי מיכל האמוניה הצליחו לשטות במנהלי המאבק לסגירתו ויישמו בסיוע השלטונות את הכלל הקפיטליסטי הקלאסי, שרווחים עדיפים על חיי אדם. עד שבא נסראללה ושינה את כללי המשחק.

מאת רוחמה מרטון
לבחור במוסר בישראל, אז ב-1988, כמו היום, זה אומר להיות ארגון של התנגדות. ארגון שאינו רוצה להיות חלק מה"מיינסטרים" או כמו שאני מעדיפה לכנותו בשם המרכז הקיצוני. זו בחירה לא קלה שהמחיר עליה גבוה. המרכז הקיצוני רואה את ארגוני זכויות האדם כבוגדים, כמפירי חוק השבט.

מאת גדעון ספירו
רצח אמיל היה שלב א' בתוכנית של מחנה הימין המשיחי-גזעני, תוכנית רב-שלבית לחסל פעילים מרכזיים של תנועת השלום. רצח יצחק רבין, שנתפס על ידיהם כאיש שלום, היה שלב ב'. שלב ג' עדיין מצפה לנו. על פי האיומים שפעילי שלום מקבלים ברשת החברתית, שלב ג' יהיה קטלני הרבה יותר.

מאת עתליה בן אבא
הצבא הוא הכלי של הממשלה ליצירת ולשימור הדיכוי, הנישול ומניעת זכויות היסוד, ולכן כדי לשנות את המצב אני לא יכולה לשתף פעולה עם הצבא. המדיניות הגזענית, האלימה והמפלה של ממשלת ישראל יוצרת מציאות בה הפלסטינים נדחקים לפינה. התעלמות מכך היא מסוכנת בגלל שהיא משאירה אותנו עיוורים לפתרון היחידי – שלום.

מאת גדעון ספירו
פרשת הרס הכפר הבדואי אום אל-חיראן מכילה את המרכיבים של לינץ' משטרתי בנוסח הקו-קלוקס-קלן, בשילוב עם עלילת דם מפיהם של מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, שמזכירים את הפרוטוקולים של זקני ציון.

מאת יובל הלפרין
שלום אכן יושג במשא ומתן, אך משא ומתן עם תנאי מוקדם חשוב: שמדובר בשני צדדים שווים בזכויותיהם. לכן על מנת שמשא ומתן יהיה בעל משמעות הוא צריך להתחיל מאולטימטום בינלאומי, שבו מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית היא זכותם של הפלסטינים, ולא עוד נושא שנתון בהתדיינות בין הצדדים.