
מאת חיים ברעם
האֵבל על איינשטיין היה אמיתי, ולכן הצלחתי לכלול את עצמי בהסכמה הלאומית על איכויותיו כאמן ועל דמותו המיוחדת. עם זאת, שיר האהבה של אוליאל לאִמו, בעברית ובערבית מרוקנית, נוגע ללבי יותר מ"אני ואתה נשנה את העולם" מסיבות רגשיות ופוליטיות.
מאת חיים ברעם
האֵבל על איינשטיין היה אמיתי, ולכן הצלחתי לכלול את עצמי בהסכמה הלאומית על איכויותיו כאמן ועל דמותו המיוחדת. עם זאת, שיר האהבה של אוליאל לאִמו, בעברית ובערבית מרוקנית, נוגע ללבי יותר מ"אני ואתה נשנה את העולם" מסיבות רגשיות ופוליטיות.
מאת אפרים דוידי
שלוש מדינות אלו ממוקמות במזרח התיכון אבל בעלות מבנים חברתיים ופוליטים שונים עד מאוד. ננסה לתת מענה לשאלות: האם ישנם קווי דמיון בדרישות המוחים, כאן ושם? מהו תפקידם של האיגודים המקצועיים? האם למחאות ולשביתות בשלוש המדינות שבמזרח התיכון ישנו רקע משותף: הגלובליזציה הקפיטליסטית והשלכותיה החברתיות?
מאת נריה ביאלה
לפני יומיים גמרתי לקרוא את הספר "The General's Son – Journey of an Israeli in Palestine" של מיקו פלד, צעיר בניו של האלוף מתי פלד ז"ל (1923-1995). הספר מתאר את התהפכות הלב ההדרגתית גם של הבן גם של האב, כל אחד בנפרד.
מאת חיים ברעם
האם מפלתו המדינית של נתניהו מבטיחה טובות ל"שמאל"? זוהי השערה מופרכת. ניצחונו של יצחק בוז'י הרצוג בבחירות למנהיגות מפלגת העבודה מחזק את המרכז הלאומני, ויש לו אופי של אפיזודה נחמדה ולא של הכרעה גורלית.
ריאיון עם סמיר עיטה
ישראל אינה מעוניינת כלל להסדר כלשהו בסוריה. הסדר בסוריה עשוי להשיב את הזרקורים לשאלה הפלסטינית. לצערי, הפלסטינים אף הם משלמים מחיר כבד בעקבות המלחמה בסוריה שיש הרוצים להופכה לסכסוך בין שיעים לסונים או בין סעודיה ולאיראן.
מאת חיים ברעם
כל זמן שמקללים אותי אני לפחות ממלא את תפקידי בעירנו כעוכר השלווה. כל זה לא גורם לי להשלים עם הטענות החלולות של אנשים כמוהו, ורק מעצים את הכורח להתמודד עם ההסכמה הכללית, לנסות לקעקע אותה, לשכנע קוראים לחפש נתיב אחר לחיים כאן.
מאת גדעון ספירו
זהו לא ספר אובייקטיבי, הנושא גם לא מאפשר זאת, אלא ספר עם שליחות. הוא מתריע מה קורה במדינה בה חישוקי הדמוקרטיה מתרופפים ולבסוף מתרסקים והעריצות משתלטת. לכן זהו ספר בעל משמעות אוניברסלית, יפה לכל עם ולשון, ויש לו רלבנטיות מיוחדת לישראל הנמצאת בשלב העריצות בשטחים הכבושים וההתרופפות בתחומי הקו הירוק.
מאת ראובן קמינר
סיסמאות יפות למען דמוקרטיה ונגד עריצות אינן תוכנית פוליטית. בחלל שמתמלא כשכוחות האימפריאליזם מחליטים להתערב ולשנות משטרים, נכנסים ונאחזים לא דמוקרטים, הומניסטים, סוציאליסטים או ליברלים, אלא כוחות אלימות ריאקציוניים וקלריקלים. כך היה בעיראק, כך היה בלוב וזו בדיוק התוכנית של ארה"ב ונאט"ו לסוריה.
מאת חיים ברעם
מאז הטור על מותו של הרב עובדיה יוסף שהתפרסם כאן בשבוע שעבר נקלעתי כמה פעמים לחברתם של אנשים שמסתופפים בשדה הרעיוני שבו צמחתי. רבים נחשפו לטור, ורק מעטים מהם רוו ממנו נחת. ציפיתי לזה. בשנת 2013 אני כבר יודע היכן מקננים שומרי החומות של תנועת העבודה הישנה ומהו שדה המרעה שלי.
מאת אבשלום קווה
אחת הברכות המצויה בתיק השכל של החללית היא המילה שלום בעברית תקנית, העברית בה משוחחים ביניהם בעלי הקטטר הציוני המכונים שרי ממשלה, בראשם אוגוסטוס לבית ז'בוטינסקי. לא מן הנמנע כי הוא וחבריו האיצו בעושי דברם הרפובליקנים ללחוץ על סוכנות החלל לסלק כמה שיותר מהר את המונח שלום ממערכת השמש.
מאת גדעון ספירו
ביום שבת 7 בינואר 1989 בבוקר שמעתי נקישות בדירתי בירושלים. מאחר ולא ציפיתי לאורחים נהגתי בזהירות הראויה לאיש שמאל שמוטרד מעת לעת בכל מיני איומים, ושאלתי "מי שם"? "משטרה" ענה לי הקול מעבר לדלת. הסתכלתי בעינית, וראיתי שני שוטרים במדים.