חיים ברעם
מאז מותו של הרב עובדיה יוסף עברנו כאן כמה תהליכי השלמה והחלמה, לא מהזעזוע על מותו של איש זקן מאוד, אלא מהכיעור שנחשף בכל מקום, שטף אותנו עד צוואר וגרם לנו להבין קצת יותר טוב את המצווה לטבול ב"מקווה" לפני אירועים חשובים בחיינו.

מאת הרב אליהו קאופמן
אודה ולא אבוש אך לא אצביע בבחירות המוניציפאליות הקרובות , ולא בדיוק משנה לי היכן אני גר והיכן אהיה ביום הבחירות. למרות שמעשי זה נובע ממורשת אבות הרי שמה שמתרחש מול עיני – בימים אלה ש"בין המצרים", אינו נותן לי דחף להתלבטות על החלטתי זו. והנה מספר דוגמאות מדוע אני גורס כך.

מאת גדעון עשת
כמי שלא הסכימו עד כה, לפחות בפומבי, על דבר וחצי דבר, אפשר היה רק להתפעל, כלומר לחשוד, כאשר יחימוביץ' ולפיד הסכימו שיש להדיח את אלון חסן שזה עתה הושב לתפקידו כיו"ר ועד עובדי נמל אשדוד.

מאת ראובן קמינר
הדיבורים על "מהפכה" בסוריה הם חלום ללא תכלית. הריאליזם המדיני שווה יותר מסיסמאות ריקות על מהפכה בסוריה שיכולות רק להנציח את מצעד העיוולת. התקווה היא להיפגש בג'נבה ולהתחיל במלאכת השיקום של ארץ אומללה זו.

מאת חיים ברעם
מועד הבחירות הולך וקרב, והציבור הנאור בירושלים או מה שנותר ממנו זקוק לתזכורות מהותיות כדי למגר את הציניות, את השקרים, את הסילופים ואת הנטייה לטשטש את ההבחנה שבין זיקות אתניות-תרבותיות להכרעות בעלות אופי פוליטי ורעיוני.

מאת הרב יחיאל גריינמן
בעוד מספר ימים יתחיל מסיק הזיתים בגדה המערבית. בכל שנה בתקופת המסיק מתמודדים חקלאים פלסטינים במספר רב של כפרים בגדה המערבית עם גניבות זיתים, הרעלה או כריתה של עצים, מניעת גישה לאדמותיהם וסכנה לביטחונם.

מאת עפרה ישועה-ליית
אחרי ארבעים ואחת שנות גלות חזר פאוזי אל אסמר הביתה, ללוד, בארון מתים. בטקס מרשים בכנסית סנט ג'ורג' יכלו קרובים, ידידים ומתאבלים מהקהילה להציץ פעם אחרונה בפניו של העתונאי, החוקר, והמשורר ברוך הכישרון, האיש החכם והנעים, שהיה אהוב כל כך על כל מי שזכה לקרוא לו חבר.

מאת חיים ברעם
כדי שעם שלם ייתן גט פיטורין לממשלה או למנהיגים שיזמו מלחמות שנחשבו זמנית למוצלחות, צריך לבוא אסון צבאי שילווה בהתמוטטות פוליטית וכלכלית. לא ניתן ללמוד ולהפיק לקחים מועילים בתנאים של שלווה, שיוצרים אשליה גדולה שהכוחנות מביאה אושר ועושר.

מאת גדעון עשת
יהיו מי שיאמרו כי מדובר בדמוגרפיה הייחודית של ירושלים. אלא שזו רק מקדימה את מה שיהיה בארץ כולה בעתיד הלא רחוק. על כך תעיד הסטטיסטיקה הכל ישראלית על תלמידי כיתה א' – שנראית כמו העתק של ירושלים מלפני עשרים שנה.

מאת חיים ברעם
אחרי עשרות שנים בארץ דבק ביאיר שמץ של פטריוטיזם ישראלי, אולי בשל ליאת, בת הקיבוץ המאוחד שנשא לאישה. אבל הוא נשאר ספקן. זו הייתה מידה של אופי ולא רק אידיאולוגיה. לכן אולי חברותו עם יואב שרדה איכשהו.

מאת עופר יהלום
במאמרו "הבלוף של השמאל הציוני" תוקף גדעון עשת מאמר שכתב פרופ' חיים גנז, בנושא הצדקת הציונות. מכך מסיק עשת מסקנות מרחיקות לכת, לגבי חוסר הצדק (לדעתו) שקיים בציונות, בקיומה של מדינת ישראל, ובעמדתו המדינית של השמאל הציוני. הנסיון שעושה עשת להעמיס על גבו של גנז את כל עמדות השמאל הציוני, נראה חסר הגיון.