מאת אבשלום קווה
אותה מושבה כה ביישנית, כמעט עלומה, נתונה לבדיחות הדעת של עירניקים, קיבוצניקים ומושבניקים למיניהם וכה ארצישראלית, מגלמת בפשטותה אפשרות שונה לחלוטין מההווה המקרטע, פשטות שמתה בעודה באיבה באיזו גבעה חמקמקה כשהיא רצה לים בצעדים כפולים ובחצי גוף עירום.
מאת חיים ברעם
המדינה בונה התנחלויות חדשות ומרחיבה את הישנות, ואנשים כמו עוז נאחזים ברשות הפלסטינית האימפוטנטית, ובמשא ומתן הנצחי, שאיננו אלא מסגרת רופפת שמאפשרת התרחבות נוספת וטענות חדשות על המצב הבלתי הפיך בשטחים.
מאת עודד גולדרייך
הגיע הזמן לדון באופן שבו מצדיקה הציונות השוויונית את האידיאולוגיה שלה, ובפרט לנוכח העובדה ההיסטורית של קיום עם פלסטיני שמולדתו היא אותה טריטוריה שהציונות מסמנת כמחוז חפצה.
מאת עודד גולדרייך
ספרו המעמיק של חיים גנז עוסק באפשרות של מתן הצדקה מוסרית לציונות על בסיס השקפת עולם הומניסטית. מדובר בשאלה הקודמת לשאלת הבחירה בין אלטרנטיבות, והיא שאלת עצם הקיום של האלטרנטיבה הציונית כאלטרנטיבה אפשרית במסגרת תורת מוסר הומניסטית.
מאת חיים ברעם
לכאורה, הייתי יכול להטביע חותמת של כשרות למהדרין על הנוסחה האנטי-אימפריאליסטית של חברי, אלמלא היו בה כמה חולשות עובדתיות ורעיוניות שמטילות בה פגמים משמעותיים. בשום מקום לא מצאתי הוכחה כלשהי לטענה הבסיסית שחמאס באמת נאבקת נגד ההגמוניה של ושינגטון.
מאת חיים ברעם
כל העושר הזה גורם גם להפתעות רבות. נשים וגברים שלא הערצנו במיוחד בילדות (לשון המעטה קיצונית) התפתחו מאוד, הצליחו במקצועות שלהם, מתבטאים נהדר בכתב. במקום סתם קיבעון פחות או יותר נוסטאלגי, נתקלים בחידושים, באנשים שיכולים להאיר פינות שלא הכרנו.
מאת חיים ברעם
מטבע הדברים עורר הטור על ח"כ אורלי-לוי, שבו הצעתי לבחור אותה לתפקיד נשיאת המדינה, מחלוקת רבה. קיבלתי תגובות רבות ומקוטבות בטלפון, ברחוב וברשתות החברתיות והופתעתי מעוצמת הרגש ומההתלהמות.
מאת גדעון עשת
כעת, א-פרופו ריסוס סיסמאות גזעניות מתעוררים שודדי הקרקע ובוכים. העוקרים ובוכים מודל 2014 כמו היורים ובוכים של 1973 מנסים בעיקר למרק את מצפונם במילים. לתקן את העוול במעשה? לא בא בחשבון. שתושבי בירעם, איקרית וג'יש יתחזקו, בריונים ימניים ישחיתו, ואנחנו נכתוב מודעות.
מאת זהייה קונדוס
הסיפורים כאן אינם שונים מהסיפור הקלסי שמנסה לשרטט את יחסי הגומלין בין כוח ומוסר. בתנאים מסויימים של ההיסטוריה של האנושות הקולקטיב מאבד את צלמו המוסרי ולא מתיר ליחידים בתוכו אף את האפשרות להצליח לשמור על שפיותם כאשר עצם יכולתם לתיעוד נחבלת.
מאת רוחמה מרטון
יום האדמה הפלסטיני-ישראלי מסמל לא רק את האבל על ששת הפלסטינים שנהרגו ביום זה בשנת 1976. ממש לא רק. הוא מסמל את הגזל, האפליה ואת הכוחנות המופנית נגדם מטעם השלטון הציוני. או במלים אחרות את הגזענות היהודית ישראלית שלבשה פנים מוחשיות ומציאותיות החל משנת 1948.
מאת שמואל אמיר
עצומות נגד הכיבוש הן אמצעי רצוי וראוי לעורר את הציבור למאבק נגד הכיבוש ובעד השלום. אך לאחרונה מתפרסמות גם עצומות המנסות לגייס ציבור רחב למען שלום תוך ריכוך, טשטוש ודילוג על התנאים ההכרחיים למען השגתו. עצומות כאלה בסופו של עניין מחמיצות את המאבק הציבורי למען השגת שלום אמת.
